הפצת תוכן היא רק תירוץ לדבר עם חבר
זהו. הספיק לי. אלפי מילים נשפכו על הנייר כדי לתאר את המתרחש בעולם הפרסום "החדש ונראה לי שמרוב עצים כבר לא רואים את היער. מכל עבר אני שומעת מילים כמו 'ניו מדיה', 'דיגיטל', 'אינטראקטיב', 'אנגאג מנט'...... מילות באזז שהפכו ריקות מתוכן.
אז בואו נחזור לנקודת ההתחלה. הצרכנים שלנו. זוכרים אותם? אלה שצורכים (בתיאוריה) את התכנים שלנו? אלה שבפוטנציה קונים את המוצרים שלנו ובטוח יעשו לנו לייק בפייסבוק? אז זהו, הם לא חושבים במונחים של אינטראקטיב או ניו מדיה והם ממש לא מבדילים בין דיגיטל לפיזיקל. אלה נושאים שמעסיקים אותנו - לא אותם.
הבעיה היא שלנו. איכשהו לאורך הדרך יצאנו מפוקוס והמטרה שלנו, כמו של לקוחותינו, הפכה לסמן v על משבצות המדיה החדשה.
אתר אינטרנט למותג - צ ק.
עמוד למותג בפייסבוק - צ ק, צ ק.
סרטון ביו טיוב - טריפל צ ק.
והמטרה הנעלה מכולן - פייסבוק פאנס. הרבה פאנס!
ועכשיו מה?
ניוזפלאש
שם המשחק הוא ממש לא "כמה חברים יש לך בפייסבוק". זה נומרטור פשוט - אינדיקטור כמותי שרחוק מלהצביע על טיב הקשר שבין הצרכנים שלנו למותג. בואו נהיה כנים עם עצמנו וניתן לצרכנים שלנו קצת קרדיט. הרי צרכנים לא מגבשים החלטה לגבי המותג שלנו על בסיס הזמן ומספר הפעמים שהם בילו בקרבתו. להיפך צרכנים בונים את ההתרשמות שלהם מהמותג שלנו על סמך איכות הקשר שנוצר עימו ולא כמות הפעמים שהוא נחשף אליו.
אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שאנחנו, פרסומאים ומפרסמים כאחד, חייבים להפנים שחייהם של הצרכנים שלנו אינם סובבים סביב המותגים שלנו. הם סובבים סביב חייהם שלהם ובעולם כזה, אנשים קוראים, משתפים ועושים "לייק" למה שמעניין אותם...ולפעמים זה הקמפיין שלך או המותג שלך (בתרגום חופשי למילותיו של ביל ברנבאך).
מה זה אומר?
שאם צרכנים חולקים תוכן עם החברים שלהם, זה מפני שהם אוהבים את החברים שלהם ולא מפני שהם אוהבים את המותגים שלנו (סליחה אם התנפץ כאן מיתוס). תוכן הוא לא העיקר - הוא אמצעי. בעיני הצרכנים, תוכן הוא תירוץ מצויין ליצור קשר עם חבר, וככזה יש לתוכן ערך חברתי. אז תוכן עוזר לנו לחזק קשרים עם החברים, אבל הוא גם עוזר לנו להגדיר מהי הזהות הקולקטיבית שלנו. הוא מסייע לנו להגדיר לאיזו קהילה אנו משתייכים וככזה מקנה לנו סטאטוס בקהילה הזאת.
הבוטום ליין
אנשים חולקים תכנים לא מפני ששמו לב אליהם, אלא מפני שיש להם תפקיד כמטבע חברתי בתוך הקהילה. מטבע שמופץ באמצעות לינקים (קישורים). מטבע המצביע על עידן חדש ששמו "כלכלת לינקים". ביודענו את זה, המטרה של כל משווק ופרסומאי מודרני צריכה להיות להתלנקק. (כמה שיותר, יותר טוב).
או קיי. נשמע פשוט. אבל איך מיישמים את זה?
בעידן השיווק הנוכחי, המותג צריך להרוויח את מקומו בחיי הצרכן. לכן על המותג שלנו לעבור ממודל של לכידת תשומת לב הצרכן, למודל שבו הוא מייצר תוכן בעל ערך חברתי לקהילות. אם תנאי זה יתקיים, אין לי ספק שחברים בקהילות שונות ישמחו לחלוק ולהפיץ את בשורת המותג בקרב חבריהם.
הכותבת היא מנהלת אסטרטגיה דיגיטאלית וטרנדספוטינג במשרד הפרסום שמעוני פינקלשטיין ברקי Draftfcb+
- 10.צודקת כתמיד (ל"ת)דה וידי 17/10/2011 12:13הגב לתגובה זו
- 9.פול 11/10/2011 20:24הגב לתגובה זואחת הנשים האינטלגטיות והחכמות בענף הפרסום
- 8.משה 11/10/2011 10:56הגב לתגובה זומצחיק שאישה שבטייטל שלה יש את המילה "טרנדספוטינג" יוצאת נגד באזז וורדס... אבל תכל'ס צודקת במאמרה.
- אוה 11/10/2011 11:35הגב לתגובה זומשה - יש הבדל בין טרנדס וזאזז - בעוד באזז מתאר דברים לרוב שקצובים בזמן וחולפים, טרנדים מתארים הלכי רוח ושינוים עמוקים השולחים עוגן בחיינו האמיתיים והמתארים שינויי התנהגות.
- 7.לקוחה מהעבר 11/10/2011 09:54הגב לתגובה זואשמח לעוד תובנות כאלה
- תודה! (ל"ת)אוה 11/10/2011 11:48הגב לתגובה זו
- 6.קולגה 10/10/2011 21:27הגב לתגובה זומילים פשוטות ולעניין
- 5.איל 10/10/2011 19:19הגב לתגובה זואני כבר מלנקק..
- 4.ארווידאס סאבוניס 10/10/2011 17:38הגב לתגובה זובסה"כ הכללי אין פה את המצאת הגלגל, אבל נו שוין מי בימינו אומר עוד משהו מעניין...
- 3.תכלס :) (ל"ת)דן קשאני 10/10/2011 17:36הגב לתגובה זו
- 2.איש חושב 10/10/2011 17:33הגב לתגובה זומילות השראה, שנקווה שיחלחלו לאוזניים הנכונות ונתחיל לראות את השינוי המבורך שנכתב כאן במאמר. כל הכבוד!
- 1.שמוליק 10/10/2011 16:12הגב לתגובה זוקראתי את הטור ונשמע נכון מאוד...
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
תקשורת וסטרימינג, נוצר באמצעות AIמי מהענקיות התקשורת: סלקום או פרטנר, באמת מעניקה ללקוח "שנה של שקט"?
סוף השנה הוא זמן מצוין לבחון את הנכסים הדיגיטליים של חברות תקשורת גדולות, הרי הם הופכים בהדרגה למנוע ליבה של השירות והצמיחה
החדשות על כוונת נטפליקס Netflix, Inc -0.39% לרכוש את אולפני WB Warner Bros. Discovery 0.52% ממחישות את התחרות הגוברת והקשה שעומדות בפניה השחקניות המקומיות. נטפליקס, דיסני ואפל העלו את הרף לחוויית הלקוח לסטנדרט חדש, שדורש שירות עצמי מלא, ללא צורך בנציג טלפוני, ובאפס חיכוך דיגיטלי. עבור חברות התקשורת המקומיות, פער בחוויה הוא כבר לא רק "כאב ראש שיווקי", אלא סיכון עסקי ישיר, שמתורגם לעלויות תפעול גבוהות ולסיכון לנטישת לקוחות.
בחנתי את תהליכי ההצטרפות הדיגיטלית לשירות הטלוויזיה של סלקום ושל פרטנר. בדיקה יסודית של הנכסים הדיגיטליים מעידה על פערים בתפיסת הלקוחות הדיגיטליים.
הציונים בכתבה: 1 = חוויה גרועה, 3 = בינונית, 5 = מצוינת
רושם ראשוני ומסר שיווקי
סלקום
הפרסומת האחרונה הבטיחה ללקוחות "שנה של שקט", ומניתוח החוויה ניתן להבין איך המסר נובע. כבר בעמוד המוצר, סלקום מדברת קודם כל על חוויה ותוכן, כולל פנייה ממוקדת לקהלי יעד ספציפיים, כמו משפחות או חובבי ספורט. זוהי אסטרטגיה מכירתית שבונה ערך מוסף מעבר למחיר.
פרטנר
שמה את המחיר כמוטיב המרכזי שמוביל את העמוד, זהו הדבר הראשון שפוגש הגולש, מה שמיישר קו עם הקמפיין החדש שלהם "שדרוג של הביוקר בלי מחיר של הביוקר". מגוון התוכן מופיע רק בהמשך כקרוסלה פחות מעניינת. חסר דגש לקהלי יעד ממוקדים, מה שמצביע על פנייה לצרכני מחיר גרידא. אולי החמצה אסטרטגית בבניית נאמנות ארוכת טווח.
- האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ציון הרושם הראשוני: סלקום 4, פרטנר 2
קלות הצטרפות וזרימה
סלקום
תהליך האונבורדינג מרגיש כמו חוויית איקומרס מוצלחת. הממשק נעים, הנתונים נשמרים בעגלת קניות דיגיטלית, והזרימה בין העמודים מהירה. השימוש בזיהוי באמצעות קוד חד פעמי הוא לגיטימי ומקצועי לשם אבטחה, ולא שובר את רצף התהליך.
