מיסוי חברי קבוצת רכישה כאשר מונפקת בעבורם חשבונית בודדת
32 רוכשים פרטיים מיוצגים על ידי 3 חברי ועד. אחד מהרוכשים הוא חברה בע"מ. כיצד יוכלו הרוכשים להוכיח כי שילמו הוצאות בגין הנכס.
שאלה
-----------
קבוצת רכישה לא מאוגדת בגוף רשום, אלא מורכבת מ-32 רוכשים פרטיים אשר מיוצגים על ידי שלושה חברי ועד שנבחרו מביניהם. אחד מהרוכשים הוא חברה בע"מ. ההתקשרות עם הספקים מתבצעת מול שלושת חברי הוועד. הספקים מוכנים להנפיק חשבונית בודדת אשר מופנית לנציגי הועד.
השאלות:
1. כיצד יוכלו כל הרוכשים להוכיח בעתיד כי שילמו הוצאות בגין הנכס, במקרה שימכרו את הנכס ויחויבו במס שבח?
2. כיצד יכול הרוכש, שמוגדר חברה בע"מ, לקזז מע"מ תשומות בגין הוצאות אלו?
תשובה
-------------
על פי הוראות הפרשנות של מנהל מיסוי מקרקעין, נישום החייב במס שבח ותובע הוצאות מוכרות, חייב להוכיח על ידי אסמכתה מתאימה כי אכן עמד בהוצאה הנדרשת על ידו בניכוי (וכן להצדיק את סבירות גובה ההוצאה), כאשר אסמכתה לעניין זה תהיה חשבונית מס/קבלה שנמצאת בידי המוכר המעידה על ההוצאה שבה עמד.
לפיכך, על הספקים השונים המנפיקים קבלות לנציגי הוועד לציין באופן מפורש וברור את פרטי המקרקעין שלעניינם מבוצעות העבודות על ידם (גוש/חלקה), וכן לציין בפרטי הקבלה כי המשלם הוא נציגי ועד קבוצת הרכישה.
יוער כי אפשר להוכיח את קיומן של הוצאות לצורך ניכויין במס שבח גם במקרה שבו אין באפשרותו של המוכר להמציא חשבונית מס/קבלה, וזאת מכוח ראיות אחרות שיוכיחו את קיומה של ההוצאה והיקפה, כגון הסכמי התקשרות, דוחות כספיים, הצהרות הון וכדומה.
אם יצוין במפורש על הקבלה שתוצא לידי נציגי הוועד כי מדובר בקבלה בעבור קבוצת הרוכשים, הרי הדבר יאפשר אף לחברה בע"מ שהיא אחד מהרוכשים לקזז מע"מ תשומות בגין הוצאות אלו, וזאת מכוח הוראות תקנה 6 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "התקנות"). תקנה זו נועדה לטפל במקרה שבו עוסק נחשב לשלוחו של הלקוח בביצוע תשלומים אשר מטיבם מוטלים על הלקוח, ועל כן אין הם נכללים במחיר העסקה של העוסק. על פי תקנה זו, אם הוצאה חשבונית לשמו של אותו לקוח על ידי נותן השירות או המוכר שאינו בעל הפיקדון, אזי הסכום שעליו מוצאת החשבונית כאמור לא יהיה חלק מהמחיר.
לצורך דיני מע"מ, תקנה 6 לתקנות קובעת כי הסכום המופקד בעבור הוצאות לא ייחשב חלק מהמחיר רק אם:
1. הוצאה ללקוח חשבונית שבה צוין כי הסכום התקבל בעבור הוצאות, תוך פירוט טיב ההוצאות.
2. הסכום הופקד בחשבון בנק נפרד שלא ייעשה בו שימוש אלא לתשלום ההוצאה.
בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון (ע"א 8669/07 צ.ד.א. אחזקה ושירותים בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ) נקבע כי כדי שלא ייחשבו סכומי החזר הוצאות כחלק ממחיר העסקה, על העוסק להיות רק "צינור" להעברתם, צינור ותו לא: הכספים עוברים דרכו ובאמצעותו, אך מבלי שתהיה לו נגיעה של ממש בהם. עוד נקבע כי יש לבחון הן את הפרוצדורה (עמידה בתנאי תקנה 6 לתקנות), והן את המהות (אם הנסיבות מצביעות על כך שהעוסק הוא אך מתווך לעניין התשלום לצד שלישי).
לפיכך, אם ההוצאות המשולמות לספקים השונים על ידי נציגי הוועד משולמות מחשבון בנק נפרד ומיוחד לשם כך, ועל הקבלות המונפקות על ידי הספקים השונים יצוין כי מדובר בהוצאות שהוצאו על ידי קבוצת הרוכשים, הרי החברה בע"מ תוכל לקזז את המע"מ החל בגין חלקה בהוצאות האמורות.
המשיב - ממחלקת המסים במשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות', עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
