IBI על השלכות הרעש ביפן: "וול סטריט מנותקת לבינתיים; בהמשך מתבקש מימוש בשוק האג"ח"

אייל קליין, אסטרטג שווקים בינלאומיים ב-IBI: "יפן מחזיקה כ-900 מיליארד דולר באג"ח של ארה"ב - המימוש מתבקש לצורך שיקום הכלכלה"
לירוי פרי | (7)

ביום ו' האחרון פקדה את יפן רעידת אדמה בעוצמה חריגה של 8.9 בסולם ריכטר. בכדי לנסות להבין את ההשלכות הכלכליות, פגשנו את אייל קליין, אסטרטג מאקרו ראשי ב-IBI בית השקעות.

ברמה הגולבאלית, קליין מציין כי "ממשלת יפן תיאלץ לממן את שיקום הכלכלה היפנית גם באמצעות מימוש חלק מהחזקותיה באג"ח של ממשלת ארה"ב - מדובר בכשל שצפוי להביא לעליית תשואות בשוקי האג"ח ובמקביל לירידה גם בשוקי המניות."

עוד מציין קליין בראיון ל-Bizportal כי רעש האדמה שפקד את יפן ב-1995 גרר התחזקות של כ-20% ביין היפני, דבר מדאיג לכשעצמו גם עכשיו עבור כלכלה שמדשדשת כבר שני עשורים ובה המטבע מספיק חזק.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נילי 14/03/2011 11:23
    הגב לתגובה זו
    יפסידו הרבה מאוד כסף. מה יהיה לדוגמא עם חברת AIG האמריקנית, היא לא מעורבת בפיצוי הנזנקים ? בל נשכח שלא מזמן קבלה חברת AIG תמיכה מסיבית מהממשל.
  • 6.
    בני 14/03/2011 10:53
    הגב לתגובה זו
    מר אייל קליין היקר, יכול להיות שיהיה מי שימכור, אבל בטוח שיהיה מי שיקנה חזרה, לא צפוי שום מימוש באג" ח ממשלת ארה" ב, בטח לא מהסיבות האלו...
  • 5.
    אשל 13/03/2011 20:57
    הגב לתגובה זו
    היות וכלכלת יפן בנויה על יצוא. עכשיו היצוא יפגע והיות וכבר ראינו שהיין היפני התחזק והחשש שימשין להתחזק על חשבון הדולר. ממשלת יפן מהמירה דולרים ליינים כדי להתחיל לשקם את הכלכלה. לכן הרציונל שהכלכלה של אמרקאית תרוויח בסוף של דבר מהמשבר של יפן. דולר יורד שוק המכונית וכן הלאה. תקן אותי אם אני טועה
  • 4.
    מנהל השקעות 13/03/2011 18:30
    הגב לתגובה זו
    קליין אומר 20% התחזקות ליאן כי זה מה שמכרו לו אתמול אנליסטים מטעם קרנות גידור בעולם שמושקעים ביאן בגדול וחוששים מהתמוטטות היאן . יפן לא תיגע ביתרות ורק תקנה מט" ח כדי לרכוש גלם ואנרגיה . בנוסף , הפגיעה הקשה ביצוא תחליש עוד יותר את היאן . בשביל המוניטין של אי בי אי עדיף לא להתראיין בכלל מאשר לצטט אחרים מהפוזיציה .
  • 3.
    חובה לקנות יין 13/03/2011 16:41
    הגב לתגובה זו
    היין היפני - הזדמנות
  • 2.
    אביב 13/03/2011 16:40
    הגב לתגובה זו
    כדאי להשקיע במטבע היפני?
  • 1.
    לצאת מהשוק 13/03/2011 16:39
    הגב לתגובה זו
    מפחיד - אייל אתה כ" כ צודק
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.