המשבר הפיננסי בארה"ב הציב מספר אתגרים חדשים, שעל הבנקים הגדולים להתמודד עמם. על ההבדלים בדרכי ההתמודדות והסיכונים של הבנקים השונים, ניתן ללמוד מהדוחות הכספיים. שנה וארבעה חודשים חלפו מאז קרס ליהמן ברדרס. יחד עמו, מספר בנקים עמדו לפול, ורק בזכות סיוע ממשלתי הם ניצלו. בדוחות 2010 ניתן לראות כיצד הצליחו לשרוד, ואילו אתגרים עומדים בפניהם בתקופה הקרובה.

*מקור: עיבוד דוחות כספיים

הבדלים בחשיפה לני"ע מגובי משכנתאות למגורים

בשיא המשבר הפיננסי, רכש Bank of America את Countrywide ואת Merrill Lynch ואילו Wells Fargo רכש את Wachovia. המשותף לכל הרכישות הללו: חשיפה גבוהה לני"ע מגובי משכנתאות למגורים, חלקם הגדול בשוק הסאבפריים, נכסים רעילים שאינם מגובי סוכנויות ממשלתיות. ומדוע כדאי לרכוש בשיא המשבר כל כך הרבה נכסים רעילים? פשוט מאד, הרכישות הללו בכל זאת הצליחו להגדיל את נתח השוק של שני הבנקים הללו בתחום הקמעונאי. את הנכסים הרעילים הם מחקו, וקיבלו סיוע ממשלתי, שעזר להם להתאושש.

בסוף שנת 2010 הם נותרו עם מעט מאד ני"ע מגובי משכנתאות ממגזר הסאבפריים, וכנראה שהיקף המחיקות שלהם מעתה ילך ויפחת. אמנם איכות האשראי שלהם נמוכה משל המתחרים: שיעור האשראי שאינו נושא הכנסה וכן שיעור הנכסים הבעייתיים מסך האשראי גבוה יותר, והם נאלצים להפריש יותר לחובות מסופקים ולשמור עודפים גבוהים יותר לחובות הבעייתיים. אבל בעיות אלו הולכות ונעלמות ככל שמצבה הכלכלי של ארה"ב משתפר. את כספי הסיוע מתכנית ה Tarp הם כבר החזירו מזמן, וכעת נותר רק להרחיב את העסקים הקיימים...

צרות אחרות ל-Citigroup ול-JP Morgan

ל-Citigroup ול-JP Morgan חשיפה נמוכה באופן משמעותי מבעבר לניירות ערך מגובי נכסים. Citigroup היה בנק מסוכן, שבשיא המשבר החזיק נכסים רעילים בהיקף של כ 827 מיליארד דולר. הוא נאלץ למכור מניות בכורה לממשלת ארה"ב בתמורה להזרמת הון ולערבויות. כיום, לאחר מימושים ומחיקות, היקף הנכסים הרעילים מסתכם ב-359 מיליארד דולר.

הממשלה מימשה את אחזקתה בבנק לאחר שהתברר שסכנת הקריסה כבר לא מאיימת עליו. הסיפור של JPMorgan שונה: הוא היה אחד מהבנקים היציבים והשמרניים ערב המשבר, ובעת המשבר רכש את Bear Sterns בסיוע מממשלת ארה"ב וכך הציל את בית ההשקעות מגורל דומה לזה של ליהמן ברדרס.

חשיפתם של שני הבנקים, Citigroup ו JPMorgan, לשוק הני"ע מגובי המשכנתאות, נמוכה משל מתחריהם הגדולים, ובעקבות זאת רמות הסיכון שלהם נמוכות יותר ואיכות האשראי גבוהה יותר.

תביעות בנושא הליכי עיקול לא תקינים

זוהי אחת הבעיות שצצו לאחר המשבר והנהלות הבנקים הגדולים מן הסתם לא צפו אותה. לאורך ההידרדרות במצב המשכנתאות, הבנקים הגדולים בארה"ב הזדרזו לעקל את הנכסים, בהליכים לכאורה לא לגמרי תקינים.

ברוב המקרים, מדובר בנכסים המגבים ניירות ערך בהנפקת הבנק, אשר עלולים לגרום לו להפסד רב. כעת התאגדו כמה גופים ממשלתיים, בינהם הסוכנויות הפדראליות, וכן כמה משקיעים פרטיים, לתביעות ענק כנגד מספר בנקים. Bank of America, שהיה החשוף ביותר לתביעות, הגיע להסדר פשרה עם שתי הסוכנויות האמריקאיות, ושילם להן 2.8 מיליארד דולר. נראה הרבה, אבל זה פותר אותו מהליכים משפטיים אינסופיים ועלויות כבדות בהרבה. סביר להניח, שגם הבנקים האחרים, יעדיפו להגיע לפשרות מהירות, אך יקרות מסוג זה.

רפורמה פיננסית (חוקי Dodd-Frank)

ביולי 2010 העביר הסנאט האמריקאי את הרפורמה המבוססת על חוק Dodd-Frank, שנועדה לטפל בכשלים של המשבר הפיננסי. אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר ברפורמה, עבור הבנקים הגדולים, היה הגבלת השימוש בנגזרים מעבר לדלפק. אותם נגזרים, שהביאו לבנקים את הרווחים הגבוהים בשנים שלפני המשבר, וכמעט גרמו למפלתם בעת התפוצצות הבועה. משקלם בהכנסותיהם עומד על כ-1.5%-2%, בתקופות של יציבות.

ל-Bank of America, חשיפה גבוהה יותר, של כ-4.7% מההכנסות. לזכותם של הבנקים האמריקאים יאמר, שכולם ביצעו שינוי בתמהיל ההשקעות שלהם בטרם עת, נוכח החוקים החדשים. יש לציין, בנוסף, שבזכות זאת, רמת הסיכונים של הבנקים פוחתת. נכון, גם הצפי לרווחים עתידיים יורד, אבל זה המחיר של הפחתת סיכונים...

האם השוק מפנים את ההבדלים בין הבנקים? מרווחי ה-CDSים של הבנקים הגדולים

אנו בוחנים את מרווחי ה-CDS אלו הם ני"ע המשלמים פיצוי כנגד חדלות פירעון של המנפיק. ככל שהם נסחרים במרווח גבוה יותר מעל אג"ח ממשלתי מקביל בארה"ב, השוק צופה שהסיכון לחדלות פירעון של המנפיק גדל. בגרף הבא, רואים כי המרווח של Citigroup היה הגבוה ביותר מבין הבנקים הללו בשנה שעברה, וכעת הוא נמוך משל Bank of America. כלומר, השוק אכן מפנים את הירידה ברמת הסיכונים שלו. המרווחים הנמוכים מבין הבנקים הנם של Wells Fargo ושל JPMorgan. בנושא Wells Fargo, השוק אינו מייחס סיכון גבוה לחשיפה לני"ע מגובי משכנתאות.