בתל בונד - האם התשואה העודפת מצדיקה את הסיכון?
תחילת שנת 2011 ממשיכה את המומנטום של עליות בשוק האג"ח הקונצרני. למרות התחזיות המעורבות לשוק האג"ח, הניב מדד תל בונד 20 מתחילת שנה תשואה של 1.37% ,מדד תל בונד 40 הניב תשואה של 1.68% ומדד תל בונד 60 הניב תשואה של 1.49%. תעודות הסל וקרנות הנאמנות ממשיכות לגייס כספים ותורמות להמשך העליות בשוק אגרות החוב.
תמחור מחירי אג"ח מבוסס בעיקר על מרווח (spread). המרווח הינו הפרש התשואה בין נכסים פיננסים בעלי מאפיינים דומים. לדוגמא תמחור אג"ח קונצרני נגזר ממרווח התשואה מעל אג"ח ממשלתי. תמחור אג"ח ישראלי נגזר ממרווח בין אג"ח ישראלי לאג"ח אמריקאי (פערי תשואה), אינפלציה נגזרת ממרווח התשואה בין אג"ח צמוד לאג"ח שקלי עם מח"מ זהה, וניתן לתמחר סיכון השקעה באג"ח ע"י תשואה עודפת מול סיכון.
מרווח התשואה בין מדד תל בונד 20 למדד תל בונד 40 עומד כיום על 0.35% בלבד, האם תשואה עודפת של 0.35% לשנה מצדיקה את הגדלת הסיכון?
הגרף הבא, מראה את מרווח התשואה בין מדד תל בונד 20 למדד תל בונד 40 בשנה האחרונה
לפני פחות משנה מרווח התשואה עמד על יותר מ 1% ובתחילת שנת 2009 ההפרש עמד על 4%, המח"מ של מדדי התל בונד עומד בממוצע על 4.7 שנים והריבית במגמת עליה (אם כי מתונה), אם כן, מה גורם למשקיעים להגדיל סיכונים תמורת תשואה עודפת כה נמוכה?
קצת מספרים:
התשואה הפנימית של מדד תל בונד 20 עומדת על 2.22% במח"מ 4.7, התשואה הפנימית של מדד תל בונד 40 עומדת על 2.57 במח"מ זהה, ההרכב של מדד תל בונד 20 כולל את 20 אגרות החוב הקונצרניות צמודות למדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר , ומדד תל בונד 40 כולל את 40 אגרות החוב הקונצרניות צמודות למדד בריבית קבועה בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, שאינן כלולות במדד תל בונד 20.
המאפיינים לשני המדדים זהים. שניהם בריבית קבועה, שניהם כוללים אג"ח צמודות. מכאן שנשאר לנו רק להשוות בין רמות הסיכון של אג"ח המרכיבות את המדדים. אם נחלק את המדדים לפי סקטורים נגלה שמדד תל בונד 20 מכיל 12% חברות נדל"ן ( גזית גלוב בלבד), ואילו מדד תל בונד 40 מכיל 26% אג"ח של חברות נדל"ן. מגזר הנדל"ן מתומחר כבעל סיכון גבוה יותר, הוא המגזר בעל התשואה הגבוהה ביותר והמרווח הגבוה ביותר מעל אג"ח ממשלתי, על כן הוא הגורם העיקרי להפרש בתשואות בין מדדי התל בונד. בנוסף, הדירוג הממוצע של מדד תל בונד 20 הוא AA לעומת דירוג ממוצע שלA + במדד תל בונד 40.
בתקופה האחרונה המשק הישראלי נמצא בצמיחה. עליה במדד המשולב, סביבת ריבית נמוכה, אין אלטרנטיבות להשקעה ורווחי החברות במגמת עליה. כל הפרמטרים הנ"ל תמכו בעליית מחירים וצמצום מרווחים בשוק האג"ח הקונצרני. בתקופה הקרובה המומנטום עשוי להשתנות ונראה עליית תשואות שתוביל לעליה במרווחים. האינפלציה גוברת, יש צפי להעלאת ריבית ולכן כדאי למשקיעים להקטין סיכונים. לבחון היטב את רמות הסיכון בתיקים, ולהעדיף תשואה נמוכה עם סיכון נמוך מאשר הגדלת סיכון תמורת תשואה עודפת נמוכה.
מאת: אושר טובול, משנה למנכ"ל גאון טרייד
- 4.מיכאל 04/10/2012 19:55הגב לתגובה זוציפיתי ליותר...
- 3.איל 24/01/2011 20:33הגב לתגובה זואפשר להיתגונן על ידי שורט תלבונד 40
- 2.ביגולו מרקט 24/01/2011 19:41הגב לתגובה זוהדירוג של תל בונד 20 הוא AA מינוס ולא AA בנוסף מצבת החברות שנסחרות במדד תל בונד 20 שונה מבחינה התפלגות סקטורילית מהתל בונד 40, ומכאן רמות הסיכון השונות בהשקעה בסל זה על פני האחר. מרווחים ניתן למדוד רק על חברות בעלות דירוגים זהים, עם מאזנים דומים באותו ענף ובהתייחס למחמים של האגח כמובן
- 1.יניב 24/01/2011 12:24הגב לתגובה זואושר, מהטור שלך עולה שהסיכון המרכזי הוא עליית התשואות (יותר מאשר חדלות הפרעון). לכן בשורה התחתונה עדיף תשואה נמוכה עם מח" מ קצר... יופי של סקירה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
