בתל בונד - האם התשואה העודפת מצדיקה את הסיכון?

אושר טובול, משנה למנכ"ל גאון טרייד, מסתכל על הפרשי התשואות בין מדדי התל בונד
אושר טובול | (4)

תחילת שנת 2011 ממשיכה את המומנטום של עליות בשוק האג"ח הקונצרני. למרות התחזיות המעורבות לשוק האג"ח, הניב מדד תל בונד 20 מתחילת שנה תשואה של 1.37% ,מדד תל בונד 40 הניב תשואה של 1.68% ומדד תל בונד 60 הניב תשואה של 1.49%. תעודות הסל וקרנות הנאמנות ממשיכות לגייס כספים ותורמות להמשך העליות בשוק אגרות החוב.

תמחור מחירי אג"ח מבוסס בעיקר על מרווח (spread). המרווח הינו הפרש התשואה בין נכסים פיננסים בעלי מאפיינים דומים. לדוגמא תמחור אג"ח קונצרני נגזר ממרווח התשואה מעל אג"ח ממשלתי. תמחור אג"ח ישראלי נגזר ממרווח בין אג"ח ישראלי לאג"ח אמריקאי (פערי תשואה), אינפלציה נגזרת ממרווח התשואה בין אג"ח צמוד לאג"ח שקלי עם מח"מ זהה, וניתן לתמחר סיכון השקעה באג"ח ע"י תשואה עודפת מול סיכון.

מרווח התשואה בין מדד תל בונד 20 למדד תל בונד 40 עומד כיום על 0.35% בלבד, האם תשואה עודפת של 0.35% לשנה מצדיקה את הגדלת הסיכון?

הגרף הבא, מראה את מרווח התשואה בין מדד תל בונד 20 למדד תל בונד 40 בשנה האחרונה

לפני פחות משנה מרווח התשואה עמד על יותר מ 1% ובתחילת שנת 2009 ההפרש עמד על 4%, המח"מ של מדדי התל בונד עומד בממוצע על 4.7 שנים והריבית במגמת עליה (אם כי מתונה), אם כן, מה גורם למשקיעים להגדיל סיכונים תמורת תשואה עודפת כה נמוכה?

קצת מספרים:

התשואה הפנימית של מדד תל בונד 20 עומדת על 2.22% במח"מ 4.7, התשואה הפנימית של מדד תל בונד 40 עומדת על 2.57 במח"מ זהה, ההרכב של מדד תל בונד 20 כולל את 20 אגרות החוב הקונצרניות צמודות למדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר , ומדד תל בונד 40 כולל את 40 אגרות החוב הקונצרניות צמודות למדד בריבית קבועה בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, שאינן כלולות במדד תל בונד 20.

המאפיינים לשני המדדים זהים. שניהם בריבית קבועה, שניהם כוללים אג"ח צמודות. מכאן שנשאר לנו רק להשוות בין רמות הסיכון של אג"ח המרכיבות את המדדים. אם נחלק את המדדים לפי סקטורים נגלה שמדד תל בונד 20 מכיל 12% חברות נדל"ן ( גזית גלוב בלבד), ואילו מדד תל בונד 40 מכיל 26% אג"ח של חברות נדל"ן. מגזר הנדל"ן מתומחר כבעל סיכון גבוה יותר, הוא המגזר בעל התשואה הגבוהה ביותר והמרווח הגבוה ביותר מעל אג"ח ממשלתי, על כן הוא הגורם העיקרי להפרש בתשואות בין מדדי התל בונד. בנוסף, הדירוג הממוצע של מדד תל בונד 20 הוא AA לעומת דירוג ממוצע שלA + במדד תל בונד 40.

בתקופה האחרונה המשק הישראלי נמצא בצמיחה. עליה במדד המשולב, סביבת ריבית נמוכה, אין אלטרנטיבות להשקעה ורווחי החברות במגמת עליה. כל הפרמטרים הנ"ל תמכו בעליית מחירים וצמצום מרווחים בשוק האג"ח הקונצרני. בתקופה הקרובה המומנטום עשוי להשתנות ונראה עליית תשואות שתוביל לעליה במרווחים. האינפלציה גוברת, יש צפי להעלאת ריבית ולכן כדאי למשקיעים להקטין סיכונים. לבחון היטב את רמות הסיכון בתיקים, ולהעדיף תשואה נמוכה עם סיכון נמוך מאשר הגדלת סיכון תמורת תשואה עודפת נמוכה.

מאת: אושר טובול, משנה למנכ"ל גאון טרייד

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מיכאל 04/10/2012 19:55
    הגב לתגובה זו
    ציפיתי ליותר...
  • 3.
    איל 24/01/2011 20:33
    הגב לתגובה זו
    אפשר להיתגונן על ידי שורט תלבונד 40
  • 2.
    ביגולו מרקט 24/01/2011 19:41
    הגב לתגובה זו
    הדירוג של תל בונד 20 הוא AA מינוס ולא AA בנוסף מצבת החברות שנסחרות במדד תל בונד 20 שונה מבחינה התפלגות סקטורילית מהתל בונד 40, ומכאן רמות הסיכון השונות בהשקעה בסל זה על פני האחר. מרווחים ניתן למדוד רק על חברות בעלות דירוגים זהים, עם מאזנים דומים באותו ענף ובהתייחס למחמים של האגח כמובן
  • 1.
    יניב 24/01/2011 12:24
    הגב לתגובה זו
    אושר, מהטור שלך עולה שהסיכון המרכזי הוא עליית התשואות (יותר מאשר חדלות הפרעון). לכן בשורה התחתונה עדיף תשואה נמוכה עם מח" מ קצר... יופי של סקירה.
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל