בתל בונד - האם התשואה העודפת מצדיקה את הסיכון?
תחילת שנת 2011 ממשיכה את המומנטום של עליות בשוק האג"ח הקונצרני. למרות התחזיות המעורבות לשוק האג"ח, הניב מדד תל בונד 20 מתחילת שנה תשואה של 1.37% ,מדד תל בונד 40 הניב תשואה של 1.68% ומדד תל בונד 60 הניב תשואה של 1.49%. תעודות הסל וקרנות הנאמנות ממשיכות לגייס כספים ותורמות להמשך העליות בשוק אגרות החוב.
תמחור מחירי אג"ח מבוסס בעיקר על מרווח (spread). המרווח הינו הפרש התשואה בין נכסים פיננסים בעלי מאפיינים דומים. לדוגמא תמחור אג"ח קונצרני נגזר ממרווח התשואה מעל אג"ח ממשלתי. תמחור אג"ח ישראלי נגזר ממרווח בין אג"ח ישראלי לאג"ח אמריקאי (פערי תשואה), אינפלציה נגזרת ממרווח התשואה בין אג"ח צמוד לאג"ח שקלי עם מח"מ זהה, וניתן לתמחר סיכון השקעה באג"ח ע"י תשואה עודפת מול סיכון.
מרווח התשואה בין מדד תל בונד 20 למדד תל בונד 40 עומד כיום על 0.35% בלבד, האם תשואה עודפת של 0.35% לשנה מצדיקה את הגדלת הסיכון?
הגרף הבא, מראה את מרווח התשואה בין מדד תל בונד 20 למדד תל בונד 40 בשנה האחרונה
לפני פחות משנה מרווח התשואה עמד על יותר מ 1% ובתחילת שנת 2009 ההפרש עמד על 4%, המח"מ של מדדי התל בונד עומד בממוצע על 4.7 שנים והריבית במגמת עליה (אם כי מתונה), אם כן, מה גורם למשקיעים להגדיל סיכונים תמורת תשואה עודפת כה נמוכה?
קצת מספרים:
התשואה הפנימית של מדד תל בונד 20 עומדת על 2.22% במח"מ 4.7, התשואה הפנימית של מדד תל בונד 40 עומדת על 2.57 במח"מ זהה, ההרכב של מדד תל בונד 20 כולל את 20 אגרות החוב הקונצרניות צמודות למדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר , ומדד תל בונד 40 כולל את 40 אגרות החוב הקונצרניות צמודות למדד בריבית קבועה בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, שאינן כלולות במדד תל בונד 20.
המאפיינים לשני המדדים זהים. שניהם בריבית קבועה, שניהם כוללים אג"ח צמודות. מכאן שנשאר לנו רק להשוות בין רמות הסיכון של אג"ח המרכיבות את המדדים. אם נחלק את המדדים לפי סקטורים נגלה שמדד תל בונד 20 מכיל 12% חברות נדל"ן ( גזית גלוב בלבד), ואילו מדד תל בונד 40 מכיל 26% אג"ח של חברות נדל"ן. מגזר הנדל"ן מתומחר כבעל סיכון גבוה יותר, הוא המגזר בעל התשואה הגבוהה ביותר והמרווח הגבוה ביותר מעל אג"ח ממשלתי, על כן הוא הגורם העיקרי להפרש בתשואות בין מדדי התל בונד. בנוסף, הדירוג הממוצע של מדד תל בונד 20 הוא AA לעומת דירוג ממוצע שלA + במדד תל בונד 40.
בתקופה האחרונה המשק הישראלי נמצא בצמיחה. עליה במדד המשולב, סביבת ריבית נמוכה, אין אלטרנטיבות להשקעה ורווחי החברות במגמת עליה. כל הפרמטרים הנ"ל תמכו בעליית מחירים וצמצום מרווחים בשוק האג"ח הקונצרני. בתקופה הקרובה המומנטום עשוי להשתנות ונראה עליית תשואות שתוביל לעליה במרווחים. האינפלציה גוברת, יש צפי להעלאת ריבית ולכן כדאי למשקיעים להקטין סיכונים. לבחון היטב את רמות הסיכון בתיקים, ולהעדיף תשואה נמוכה עם סיכון נמוך מאשר הגדלת סיכון תמורת תשואה עודפת נמוכה.
מאת: אושר טובול, משנה למנכ"ל גאון טרייד
- 4.מיכאל 04/10/2012 19:55הגב לתגובה זוציפיתי ליותר...
- 3.איל 24/01/2011 20:33הגב לתגובה זואפשר להיתגונן על ידי שורט תלבונד 40
- 2.ביגולו מרקט 24/01/2011 19:41הגב לתגובה זוהדירוג של תל בונד 20 הוא AA מינוס ולא AA בנוסף מצבת החברות שנסחרות במדד תל בונד 20 שונה מבחינה התפלגות סקטורילית מהתל בונד 40, ומכאן רמות הסיכון השונות בהשקעה בסל זה על פני האחר. מרווחים ניתן למדוד רק על חברות בעלות דירוגים זהים, עם מאזנים דומים באותו ענף ובהתייחס למחמים של האגח כמובן
- 1.יניב 24/01/2011 12:24הגב לתגובה זואושר, מהטור שלך עולה שהסיכון המרכזי הוא עליית התשואות (יותר מאשר חדלות הפרעון). לכן בשורה התחתונה עדיף תשואה נמוכה עם מח" מ קצר... יופי של סקירה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
