אורי ליכט: "אפשר להוריד את הרגל מהגז, מתמחרות את רוב האפסייד"
מדד המעו"ף יעלה ב-8% בשנת 2011, "בהחלט שיעור מעניין ואטרקטיבי", כך מעריך היום אורי ליכט, מנהל המחקר ב- IBI במסיבת עיתונאים בה פרס את תחזיותיו לשנת 2011. בדבריו התייחס ליכט למניות ענף חיפושי הגז ואמר כי התמחור שלהן כיום מביא את בית ההשקעות להמליץ להקטין את החשיפה לתחום, בעיקר דרך השותפויות הקטנות.
שקלול מחירי היעד של כל חברות מדד המעו"ף, אשר נמצאות תחת סיקור בית ההשקעות, מביא את IBI למסקנה שהמדד המוביל של בורסת ת"א יעלה בשיעור של כ-8% במהלך שנת 2011, אמר ליכט בפתח דבריו.
ליכט מציין כי בהתייחס לאלטרנטיבות, אין ספק ששוק המניות מעניין. בבית ההשקעות רואים לחיוב את הבנקים, בעיקר את דיסקונט, אך גם את פועלים ולאומי ואף את מזרחי טפחות. ב-IBI רואים לחיוב גם את מניות הנדל"ן, ביניהם את גזיב גלוב ושיכון ובינוי. בתחום הפארמה, המניה המועדפת היא עדיין טבע.
אורי ליכט: "אפשר להוריד קצת את הרגל מהגז"
ליכט התייחס למניות ענף הגז ואמר כי התמחורים הם יחסית גובהים. "אפשר להוריד קצת את הרגל מהגז. גם המשקיעים המוסדיים מבינים את זה, רוב המשחק הוא של המשקיע הקטן, אבל אנחנו מבינים שקשה מאוד שלא להיות חשוף לתחום ולכן אנחנו ממליצים על חשיפה דרך דלק אנרגיה או קבוצת דלק".
"חברות חיפושי הגז והנפט מתמחרות את רוב האפסייד", אמר ליכט. לשאלת כתב Bizportal אמר אנליסט האנרגיה גיל בשן כי "השוק מנסה להסתכל רק על הפוטנציאל ומתעלם הסיכויים", בשן הוסיף כי "זה יש גז עדיין לא אומר שיש כסף ועדיין יש דרך ארוכה והשקעה גדולה עד הפקתו".
באשר לשוק התקשורת, ליכט דיבר על הקונסולידציה בענף. "כל בעלי השליטה בשוק מאוד ממונפים ולאף אחד אין עניין לשבור את הסטטוס קוו בענף וזה מה שמדאיג את הרגולטור. אני לא זוכר מתי ראינו בפעם האחרונה מכבש רגולטורי כזה חזק", אמר ליכט. ליכט ציין כי בניגוד לנתונים שמראות החברות, המחיר לדקת שיחה הוא יחסית גבוה למדינות בהן מדברים הרבה בסלולרי, אך עם זאת גם רמת השירות בארץ נחשבת לגבוהה יחסית. באשר להשקעה בחברות התקשורת, גם לאחר הפגיעה הרגולטורית הצפויה ליכט ציין כי תשואת הדיבידנד של בזק, פרטנר וסלקום עדיין הן יחסית גבוהות ביחס לעולם.
אייל קליין: "במרבית המדינות המשקיעים לא מקבלים פיצוי הולם על השקעה באג"ח ממשלתי"
אייל קליין, אסטרטג השווקים הגלובליים בבית ההשקעות התייחס להתאוששות שוק העבודה, שצפויה להימשך בקצב איטי: "שיעורי האבטלה בארה"ב צפויים להישאר ברמות גבוהות בדיוק כמו אחרי משברים קודמים, זה לא צריך להפתיע", אמר קליין.
בסקירת המצב בעולם, קליין אמר כי "העולם נמצא בתהליך הדרגתי של צמיחה. ארה"ב צפויה לצמוח בין 2% ל-3% בשנת 2011. האינפלציה נמצאת בשליטה בעולם והסחר העולמי צפוי לעלות בסדר גודל של 7%".
בניתוח נתוני החברות, קליין ציין כי לאחר המשבר הכלכלי, מינוף החברות יורד בהתמדה ורכיב המזומן עולה. "החברות נראות יותר טוב מרגע לרגע והאלטרנטיבה הממשלתית נראית רע", ציין. לדבריו, מלבד מדינות כמו יוון ואירלנד, מצב החוב במדינות נוספות כמו בריטניה וגרמניה מתחיל אף הוא להטריד.
באשר לאפשרויות ההשקעה, קליין ציין כי הוא לא רואה ערך להשקעה באג"ח של מדינות חזקות. לדבריו, "במרבית המדינות המשקיעים לא מקבלים פיצוי הולם על השקעה באג"ח ממשלתי". בדבריו ציין קליין כי "העתיד שייך למזרח". מי שיהיה שם בעוד 30, 40 ו-50 שנה, יהיה לו מצויין. השאלה היא רק מה עושים עם זה? בטווח הקצר והבינוני אסיה צפויה לסבול מסטיות תקן יחיסית גבוהות ועל כן הוא ממליץ להשקיע בחברות העוסקות בחומרי גלם, אנרגיה, תשתיות, "חברות המתמחות בדברים שנמכרים למזרח בלי לקחת את הסיכון שם".
איילת ניר: מחירי הדיור לא יהוו סיכון אינפלציוני ב-2011
איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההקעות, העריכה כי מחירי הדיור לא יהווה סיכון לאינפלציה במהלך שנת 2011. בין הגורמים האינפלציונים, ניר מציינת את מחירי הסחורות, את העלייה בשכר שנמשכת כבר 11 חודשים, הריבית הנמוכה המשמרת נזילות גבוהה ובנוסף לכך גם החלטות ממשלה להעלאות מיסים. באשר לדיור, ההשפעה שצופה ניר היא מתונה בשל המחירים הגבוהים גם כך והניסיון של הרגולטורים לטפל בעניין זה. "כל הדברים האלה ביחד צפויים בסופו של דבר למתן את קצב עליות המחירים בנדל"ן", אמרה. גורם אינפלציוני נוסף הוא שוק העבודה, אשר ממשיך להראות שיפור.
בעניין האינפלציה, ניר התייחסה לגורם שמכנה "אפקט פישר". בחינת תקופת כהונתו של פישר, אמרה ניר, מראה כי האינפלציה הממוצעת במשק היא 2.5%. "פישר הגיע עם אג'נדה מעט שונה מקודמיו, מוכן לסבול אינפלציה מעט גבוהה על מנת להגן על התעסוקה", ציינה. ניר דיברה על הדילמה עימה מתמודד הנגיד פישר בהקשר מחירי הדיור. ניר מעריכה כי במידה והצעדים האחרונים של בנק ישראל לא יובילו לירידת מחירים, פישר לא יהסס להעלות את שיעור הריבית, גם במחיר של פגיעה בייצוא.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
