תקציר ע"מ 1023/04 דורון זלינגר נ' פקיד שומה תל-אביב-יפו 1

רקע עובדתי

----------------------------

חברת מסטר דר בע"מ (להלן: "החברה"), שעסקה בתחום שירותי הדפוס, הוקמה בשנת 1989 על ידי מר דורון זלינגר (להלן: "המערער") ומר יורם קדוש (להלן: "יורם"). החל משנת 1997 החזיק המערער ב-95% מהון מניותיה של החברה, ויורם החזיק ב-5% הנותרים. בשנת 1996 הצטרפה לחברה הגב' לימור כהן (להלן: "גב' כהן"), אחייניתו של יורם, כעובדת שכירה, בתחילה כעובדת מן המניין ובהמשך כגרפיקאית בכירה.

ביום 29.11.2000 התאגדה חברת היי מסטר טק בע"מ (להלן: "החברה החדשה"), העוסקת אף היא בתחום הדפוס, ובסמוך לכך פורקה החברה הישנה. ממסמכי החברה החדשה עולה כי המערער וגב' כהן מחזיקים בהון מניותיה בחלקים שווים. החברה הישנה מכרה את פריטי הרכוש הקבוע (ציוד מחשוב ודפוס, כלי רכב וציוד משרדי) לחברה החדשה לפי שווי השוק. החברה הישנה חילקה לבעלי מניותיה כדיווידנד בפירוק את הרווחים הבלתי מחולקים בסך 2,320,423 ש"ח שנצברו בחברה עד ליום 31.12.2000.

טענות הצדדים

----------------------------

המשיב סבור כי אין הצדקה של ממש לסגירתה של החברה הישנה ולהקמתה של חברה חדשה תחתיה, מלבד הרצון להימנע מתשלום מס בגין משיכות הכספים מהחברה. לטענת המשיב, מדובר בעסקה מלאכותית, שבמהלכה פורקה חברה והוקמה חברה חדשה בסמיכות זמנים, באותו השם והמען, בזהות בדרכי יצירת הקשר במקביל לזהות בבעלות באחזקות, בנכסי החברות, בקרבה רבה של תחומי העיסוק, ובחפיפה גבוהה בזהות כוח האדם, בספקים ובלקוחות.

בנסיבות אלה, לטענת המשיב, יש כדי להעביר אל כתפי הנישום את נטל השכנוע כי אין מדובר במהלך שאחת ממטרותיו העיקריות היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה.

המשיב מודע לשוני שבין בעלי המניות בחברות השונות, אך לשיטתו שוני זה הוא "על הנייר" בלבד. עוד לטענת המשיב, לא ייתכן כי גב' כהן היא בעלת מחצית מהון מניותיה של החברה החדשה, בין היתר בשל חוסר השכלתה הפורמלית בתחום פעילות החברה החדשה בעת הקמתה, ראיה שממנה עולה כי גב' כהן לא הפעילה סמכויות ניהול, אלא עסקה במישור הגרפי בלבד.

כמו כן, לשיטת המשיב, הגב' כהן לא השקיעה משאבים כספיים בחברה החדשה בתמורה למניות. את טענותיו בעניין הבעלות בחברה החדשה מבסס המשיב גם על שיחת טלפון שקיים נציגו עם גב' כהן, שבמהלכה השיבה בחיוב לשאלתו האם היא מחזיקה את מניות החברה החדשה בנאמנות בעבור המערער.

לחלופין קבע המשיב כשומה חלופית כי יש למסות את החברה הישנה בגין העברת פעילותה לחברה החדשה כמכירת נכס הוני.

מנגד, המערער אינו מכחיש כי שינוי המבנה והקמתה של החברה החדשה הביאו לחיסכון במס, אך זה לא עמד בבסיס ההחלטה לנקוט צעד כלכלי זה. המערער הדגיש כי אופן העברת הרכוש והמוניטין גרמו לאירועי הכנסה הונית בחברה הישנה, ויצרו נכס שאינו בר-פחת ונכס קבוע בחברה החדשה.

לדברי המערער, עקב משבר אישי ביקש לשמר את העסק כמניב רווחים, תוך הקטנת מעורבותו ונוכחותו. הפתרון שנמצא, לאחר כשלון הניסיונות למכירת העסק או חלק ממנו, היה צירופה של הגב' כהן לבעלות בחברה חדשה, בהתאם לדרישתה.

נוסף על כך הצדדים חלוקים בנוגע למיסוי יתרות חו"ז שליליות של המערער בחברה הישנה.

דיון

---------------

בית המשפט פסק כי במקרה דנן לא התקיימו הנסיבות שבהן מועבר נטל השכנוע אל כתפי הנישום, להוכיח כי אין מדובר במהלך שאחת ממטרותיו העיקריות היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה.

את הקביעה שלפיה המערער הוא בעל המניות היחיד בחברה החדשה - אין המשיב יכול לבסס אך ורק על שיחת הטלפון הקצרה שקיים המפקח עם גב' כהן. מסמכי התאגדות החברה החדשה, אשר נתמכו גם בעדויות המערער וגב' כהן, סותרים את השערת המשיב. גם התנהלות החברה החדשה מלמדת כי היא ראתה גם את גב' כהן כבעלים בה.

כך, מעורבותה של הגב' כהן בנטילת ההלוואה על ידי החברה החדשה, והמשך עבודתה לצד המערער, מלמדים כי אין מדובר בהעברה של מניות ללא תמורה. אף שאת שיקול דעתו של המשיב יש לבחון בעת הוצאת הצו, הרי אין להתעלם מתוצאותיו של שינוי המבנה וממה שאירע בחברה בשנות מס מאוחרות יותר.

ממרחק הזמן, ההתנהלות בחברה החדשה מלמדת כי יש אמת בדברי המערער כי העביר את עסקו לניהולה של גב' כהן, שהיא שותפתו המלאה. כך למשל, על תוקפו של רישום בעלי המניות בחברה החדשה ניתן ללמוד גם מחלוקת הדיווידנד ביום 31.12.2006, אשר חולק בסכום שווה לבעלי המניות. כמו כן, תחומי האחריות שהוענקו לגב' כהן, ומנגד הקטנת פעילותו של המערער בחברה החדשה, מלמדים על אותנטיות מבנה החזקת המניות.

זאת ועוד, לא עלה בידי המשיב לסתור את גרסתה של הגב' כהן כי העמידה כתנאי להצטרפותה כשותפה למערער פתיחתה של חברה חדשה. מדובר בתנאי לגיטימי של המעוניין בהצטרפות לפעילות עסקית קיימת.

חלק הערעור בנוגע למיסוי משיכות המערער - נדחה, ויש לראות ביתרות אלה דיווידנד "רגיל".

תוצאה

הערעור התקבל ברובו.

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

לפני כב' השופט מגן אלטוביה

ניתן ב-20.9.2010