בשוק הקונצרני: סוף עונת הדו"חות והאירועים הבולטים

סופו של חודש מרץ קרב ובא, ועימו הגיעו, ובעיקר יגיעו, הדו"חות הכספיים של החברות. אלא שהשנה תיווצר דילמה כבדה לרבות מן החברות, ובפרט לאלו הנוהגות לפרסם את דו"חותיהן ממש בדקה התשעים יחד עם עוד כמה מאות חברות נוספות, על מנת להסתתר ולמצוא מחסה מחצי העיתונים והכותרות הרעשניות.

היום האחרון לפרסום הדו"חות השנתיים הינו 31.3.2010, יום לאחר חג הפסח, כשביום זה אמורים להתפרסם מבול הדו"חות הכספים הזוועתיים, שבתוכם, מן הסתם, תסתתרנה אזהרות עסק חי למכביר, גרעונות בהון העצמי, ושאר מרעין בישין.

הדילמה לחברות, עליה דיברתי קודם לכן, תהא האם גם השנה לפרסם במועד הקבוע, קרי ביום האחרון האפשרי בשעות הלילה המאוחרות. או שמא דווקא כדאי הפעם להקדים ביומיים ולפרסם את הדו"חות ביום שני בערב בשעה שכל פרט מעם ישראל עסוק במרור הפרטי שלו, בעת סעודת החג, ואינו זקוק לתוספות מרירות מכיוונן של החברות?

עד שנדע את התשובה לשאלה זו, נותר לנו לסכם את השבוע החולף, שדווקא לא היה משופע בארועים חדשים או בחברות חדשות שנוספו לרשימה הבעייתית והגדולה ממילא.

נתחיל דווקא בסיפור, שנראה כי הסתיים לעת עתה, בפולאר השקעות, לאחר שאסיפת מחזיקי אגרות החוב מסדרה ו' של החברה החליטה לאשר את ההסכמות אליהן הגיעו נציגות המחזיקים עם החברה.

נזכיר, כי מלבד חוב בנקאי, לפולאר, ברמת הסולו, שתי סדרות אגרות חוב ה' ו ו', גדולות למדי. כל אחת מהן הינה בהיקף של כ- 100 מיליוני ש"ח. איתרע מזלם של מחזיקי אגרות החוב סדרה ו' כשהתשלום לסדרה ה' אמור היה להיות משולם בסוף חודש זה במלואו, עובדה שהיתה אמורה לרוקן את קופתה של החברה באופן מלא, וזהו נתון, שיחד עם הדרדרותה של פולאר בעת האחרונה, הטריד אותם מאד.

על כן, אלו האחרונים יזמו אסיפות מחזיקים וניסו להתדיין עם החברה בדרכים בהן ניתן לשפר את מצבם, ולהבטיח את חובם, שמלבד היותו נטול בטחונות הוא, כאמור, צפוי להיות משולם במועדים מאוחרים יותר.

משלא קיבלו תשובות שהניחו את דעתם מינו המחזיקים נציגות וכן זימנו אסיפה שעל סדר יומה העמדה לפרעון מיידי, כשבתווך התברר כי החברה הגיעה להסכם עם קרן המנוף אוריגו, והיא אמורה לקבל ממנה הלוואה בהיקף של כ- 100 מיליוני ש"ח, בשתי מנות. נתון זה אמנם אמור להבטיח את מחזיקי אגרות החוב מסדרה ה' של החברה, אך לא בהכרח משפר את מצבם של מחזיקי אגרות החוב מסדרה ו' שלה.

בסופו של יום ולאחר משא ומתן, נתגבשה השבוע הבנה שתתורגם לתיקון שטר הנאמנות. הבנה שבמרכזה שמירה על כרית ביטחון מסוימת בחברה, שתורכב ממזומנים ושווי מזומנים, שבשלב מסוים, בעוד כשנה וארבעה חודשים תיהפך לשיעבוד למחזיקי אגרות החוב (סדרה ו' בלבד), בין אם תורכב מנכסים אלו ובין אם תורכב מנכסים נזילים פחות. גובה השיעבוד הינו כ -15 מיליוני ש"ח (תלוי בעיתוי), והוא ישוחרר רק לאחר התשלום השלישי (מתוך חמישה) של האג"ח. בנוסף, התחייבה החברה שלא למכור אג"חים הנמצאים ברשות חברת הבת שלה, מלבד אלו שימכרו לאוריגו, במחיר הנמוך מ- 90 אגורות.

כעת, לאחר שהסכם ההלוואה עם קרן אוריגו נכנס לתוקף והקרן העבירה לחברה את "המנה הראשונה" בסך כחמישים מיליוני ש"ח, ננסה לסכם: מי שבוודאי יוצא מאד מרוצה מההתפתחויות הנ"ל אלו הם מחזיקי אגרות החוב סדרה ה' של החברה, שאמורים לראות את מלוא כספם בסוף חודש זה. נראה, כביכול, שמחזיקי אגרות החוב מסדרה ו' של החברה, שהחלו את מאבקם ברעש גדול של תופי מלחמה רעשניים במיוחד, מסיימים את מאבקם בקול ענות חלושה, ובהסדר שמיטיב עמם אך במעט. אולם זו תהיה התבוננות שגויה מאד של הארוע.

יש לזכור כי הכלים שעמדו לרשותם של המחזיקים היו דלים למדי, שכן במקרה פולאר לא ברור האם בכלל קמה למחזיקי אגרות החוב מסדרה ו' עילה לפרעון מיידי (מבלי להיכנס לשאלה האם פעולה כזאת כדאית), אך בוודאות ניתן לומר שלא מדובר במקרה מובהק בו מתקיימת עילה שכזו, מה שהחליש מאד את עמדת הפתיחה של הנושאים והנותנים במו"מ זה. אילו היו מחזיקי סדרה זו יושבים בחיבוק ידיים אין ספק כי הכסף לסדרה ה' היה משולם וכל שנותר היה למחזיקים הוא ל"המתין לתורם" ולקוות שהמצב לא ידרדר.

כעת, לאחר המאבק, נראה כי לחברה יהיה מאד קשה שלא לשלם את התשלום הראשון למחזיקים, שאמור להתקיים בעוד כתשעה חודשים, בין היתר בשל כמות ההצהרות של החברה בדבר היותה סולבנטית לחלוטין, וגם בזכות הנזילות שאמורה להתקבל מכספי קרן אוריגו, וההתחיבות שיש לבעל השליטה בדבר הזרמת כספים אליה בעוד כשלושה חודשים, כשגם בדוחות הכספיים האחרונים (השנתיים טרם פורסמו) לא נראו רמזים עבים במיוחד (כדוגמת אזהרת עסק חי) שיצביעו אחרת. היות ובחודש יולי 2011 אמור להירשם השיעבוד לזכות המחזיקים, שילווה אותם לתשלום השני והשלישי (במידה וישולמו), אם אכן ישולם התשלום הראשון נראה כי המחזיקים באגרות החוב סדרה ו' של פולאר יכולים, למרות הכל, להיות מעט יותר רגועים מאשר היו לפני התהליך אותו החלו. דבר זה מעיד שגם כשנראה כי התנאים האובייקטיביים לא קלים המחזיקים יכולים (וחייבים) להיאבק על זכויותיהם.

גם השבוע חלו התפתחויות משמעותיות באשכול החברות לגנא-אנגל אירופה-אנגל משאבים, ונראה שהעניינים שם הולכים ומסתבכים מיום ליום. נזכיר: לגנא היא החברה בראש הפירמידה, והיא נמסרה לנושיה על ידי אזורים ללא תמורה כשנראה כי מצבם של נושיה של לגנא הוא הגרוע מכולם, שכן הנכס המרכזי של לגנא הינו אחזקתה במניות אנגל אירופה.

תחת לגנא נמצאת כאמור אנגל אירופה, שהנכס המרכזי שלה הוא אחזקתה באנגל משאבים, כולל הלוואה, עם בטחונות משמעותיים, שהיא נתנה לחברת הבת. נציגות המחזיקים באנגל אירופה ניהלה משא ומתן עם מוריס קונרד בנוגע להשקעה בחברה ואף הגיעה להסכם איתו.

יחד עם זאת, החברה "הקרובה" ביותר לנכסים היא אנגל משאבים, שנושיה, ובעיקר מדובר על מחזיקי אגרות החוב שלה, ניהלו משא ומתן עם קבוצת טאגור (שכוללת גם את חברת אי.ג'י.אר.אי וקבוצת אקרמן) בנוגע להסדר בחברה. כמובן שהקירבה לנכסים מעמידה את נושיה של אנגל משאבים בעדיפות ברורה על יתר הגורמים שהזכרתי, אולם השבוע חלה התפתחות מדאיגה מבחינתם, בשעה שלגנא פנתה לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים במעמד צד אחד לכל החברות בקבוצה.

זהו ארוע קשה מבחינת נושי אנגל משאבים משום שהוא עלול לעכב את ההסדרים אליהם הם מנסים להגיע, בין אם מדובר בזה שמול מוריס קונרד, ובין אם מדובר על קבוצת טאגור. בנוסף, הנציג היחידי שניהל את המו"מ בנושא זה התפטר, וכעת נותרו מחזיקי אגרות החוב ללא נציגות כלל.

בשל המצב הסבוך וצו הקפאת ההליכים שהוצא, הודיעה השבוע קבוצת טאגור על השעיית בדיקת הנאותות שהיא מבצעת לחברה עד שיתברר המצב לאשורו, אולם יתכן כי הישועה תגיע דווקא מבית המשפט, ומכבוד השופטת הגב' ורדה אלשיך, המנוסה במצבים מאין אלו.

בפסיקתה הזמנית קבעה כבוד השופטת כי "התאמת המקרה לסעד של הקפאת הליכים אינה ודאית בלשון המעטה וכן קיים חשש לניגוד עניינים בין החברות בקבוצה ומשני טעמים אלה אין זה ראוי לתת סעד במעמד צד אחד".

הדיון במעמד הצדדים יתקיים רק לאחר חג הפסח, ובזמן זה טוב יעשו אם יקראו את פסק הדין של כבוד השופטת בעניין חברת שטאנג, שם היא דחתה את בעלי המניות מפני הנושים בשם עיקרון ההדחייה ובכירותם שלו אלו האחרונים במצב של פירוק/כינוס וכ"ו. את הטענה, שבעלי המניות מאבדים בהסדר שטאנג כמעט את כל השקעתם דחתה כבוד השופטת באמצעות המשפט (ציטוט חופשי) "גם לי גם לך לא יהיה"- ושללה אותו- כלומר זה שלבעלי המניות לא נשאר דבר לא אומר שגם לבעלי החוב לא יוותר דבר. אז נמתין כולנו עד אחרי חג הפסח לפסיקתה הסופית של כבוד השופטת בעניין.

עד אז אברך את כל הקוראים בברכת חג שמח.

* ערן סטפק, כותב הטור/כתבה, הינו סמנכ"ל בחברת קרנות הנאמנות של מיטב - ניהול קרנות נאמנות (1972) בע"מ ובמיטב ניהול השקעות בע"מ, ועשוי לעסוק בין היתר, ברכישת/מכירת ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים עבור לקוחות ו/או קרנות נאמנות ו/או עצמו. כל האמור בטור/כתבה לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מיטב ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקים ובשיווק השקעות ואינה עוסקת בייעוץ להשקעות. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים