הרשות השניה החליטה: מכרז חדש לערוץ 10
מועצת הרשות השנייה התכנסה היום (א') לדיון על עתידו של ערוץ 10 ובסופו הוחלט לפרסם מכרז חדש לערוץ 10. את ההצעה הגישה יו"ר הרשות נורית דאבוש, וזכתה לתמיכה על ידי כלל חברי המועצה.
פרסום המכרז לא יהיה מיידי זאת לאור הצעות החוק של חברי הכנסת כרמל שאמה ונחמן שי להארכת זיכיון הערוץ בשנתיםם נוספות, שהוגשו בשבוע שעבר, נושא עיתוי היציאה למכרז יועבר לקבלת חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה.
לקראת ישיבת מועצת הרשות השנייה היום העבירה יו"ר המועצה נורית דאבוש לחברים בה את חוות דעתה בעניין הארכת הזיכיון ערוץ 10 ובה המלצה להעביר את ההחלטה בעניין למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט.
על פי הודעת הרשות השניה, היום (א') עם סיום הדיון נאמר, כי "על אף השיקולים הציבוריים האמורים להוביל להארכת הזיכיון של ערוץ 10, בשל המגבלות המקצועיות והמשפטיות, לא נותרה ברירה אלא לפנות למכרז".
נוכח חוות הדעת המשפטית והמקצועית של הנהלת הרשות השנייה שהונחו בפני המועצה ולפיה לשון החוק אינה מאפשרת למועצה כל חופש פעולה ולמעשה אינה מותירה למועצה שיקול דעת מהותי ממשי" טוענים ברשות השניה, ואומרים כי, "ככל שישראל 10 לא עמדה, ולו במקצת מהתחייבויותיה, הרי שאין המועצה רואה כל מנוס מיציאה למכרז, אף שכאמור נראה כי אינטרס הציבור לא ייצא נשכר מכך ושקיימת סכנה ממשית לפגיעה בפלורליזם התקשורתי ובתחרות, בשיח הציבורי וחופש הביטוי".
בנוסף לכך, החלטת הרשות השניה הושפעה כאמור, מכך שבימים האחרונים הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית אשר נועדה לאפשר גמישות חוקית הנדרשת אשר רוחה ולשונה של ההצעה האמורה מגשימים למעשה את דו"ח תורג'מן שאומץ על ידי המועצה בהחלטה קודמת שלה. על פי הרשות, "הצעת החוק האמורה אשר אינה באה להסיר מישראל 10 כל מחויבות, דהיינו, יהיה עליה לעמוד בכל מחויבויותיה לפי תנאי הזיכיון הנוכחי".
לאור השלכותיה המהותיות האפשריות של הצעת החוק ולאור העובדה כי טרם נקבעה עמדת הממשלה לגביה ולנוכח תוצאת שקילתם של השיקולים הציבוריים ששקלה המועצה והמתח בין שיקולים אלה לבין המצב המשפטי הקיים, מבקשת המועצה כי "נושא עיתוי היציאה למכרז, שהוא כאמור, תוצאת כפיית מצב משפטי ולא תוצאת שיקול הדעת הציבורי של המועצה, יובא לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, בין היתר לאור האמור במכתבו של המשנה ליועמ"ש, עו"ד אבי ליכט, מיום 1.10.2009. מובן כי חוות דעתו זו, תנחה את המועצה בקביעת המועד האמור" דורשים ברשות השניה.
נזכיר כי ביום חמישי האחרון, פורסם על ידי מנשה סמירה, מנכ"ל הרשות ואיילת מצגר, סמנכ"ל הטלוויזיה מסמך אשר בו הם כותבים כי "לאחר שנבחנו כל הנתונים הנמצאים בידנו, עלינו לקבוע בלית ברירה כי אין במסמכים שהוגשו על-ידי 'ישראל 10' ועל-ידי משרד האוצר כדי לספק את הפתרונות והבסיס הנדרשים על מנת לתת את המתווה להארכת הזיכיון של הערוץ". לכן, הם כותבים, "אין ביכולתנו להמליץ על הארכת הזיכיון, ולכן בהתאם לחוק, יש לפרסם מכרז לאלתר".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
