תחיית המתים לחברה שכבר הייתה 'פגר בורסאי'?

שבוע המסחר של חול המועד סוכות היה, כצפוי, דל בהתרחשויות. אפילו בגזרת אפריקה ישראל, מלבד המשך ההתגוששות בכלי התקשורת, לא זכינו לתובנות חדשות או להתפתחות במשא ומתן בינה לבין מחזיקי אגרות החוב, שנראה שיהיה עוד ארוך בהרבה מרוב התחזיות שהושמעו לגביו.

אם כך, נתפנה לעסוק בחברות הקטנות יותר, שנאנקות אף הן תחת נטל חובותיהן, ונפתח בחברה, שיתכן וניתן להגדיר את הארועים האחרונים סביבה כתחיית המתים.

כוונתי לחברת לידקום, חברה שאחת מבעיותיה היא שאין בה בעל בית או גרעין שליטה ברור, כך שבצוק העיתים, קרי בתקופה זאת, עומדים נושיה - מחזיקי אגרות החוב וחמישה בנקים שונים - ומתקוטטים, בעיקר בינם לבין עצמם, מי יקבל נתח גדול יותר ממה שניתן להוציא מהחברה.

רוב המשקיעים בבורסה מכירים את המושג "שלד בורסאי", שהינו חברה שהונפקה בבורסה ופעילותה נמכרה או הופסקה, כך שכל שנותר ממנה הוא היותה חברה ציבורית, שיכולה להוות פלטפורמה למשקיע חדש, המחפש דרך מהירה וזולה יותר להיכנס לבורסה. בדומה לשלד בורסאי (אך בשונה כמובן בגלל החובות), לידקום נראתה בחודשים האחרונים כ"פגר בורסאי", חברה ללא אבא ואמא, שנושיה עטים על שללה, שכולל בעיקר חובות ללקוחות באפריקה, ומנסים לתפוס כפי יכולתם בג'ונגל האפריקני הזה.

כתוצאה מהתהליך קרסו אגרות החוב של החברה למחיר של כ-25 אגורות (בדרך שילמה החברה את הריבית החצי שנתית ותשלום קטן בגין קרן אגרות החוב), ונראה היה כי סופה הולך וקרב, אולם השבוע חלה התפתחות מהותית, לאחר שמחזיקי אגרות החוב והבנקים הגיעו להבנות שונות, מה שבהחלט יכול להיחשב כתחיית המתים.

על מנת לתפקד כעסק חי לידקום זקוקה לערבויות של הבנקים, ואלו האחרונים נאותו להעמיד לה, במידה וההסדר יאושר, כמובן, ערבויות חדשות כנ"ל בהיקף של 11 מיליוני דולרים, בתמורה לפיקדון שישועבד להם. מעבר לסכום הנ"ל, כל סכום שיווצר על ידי החברה מפעילותה השוטפת, אם יווצר, יופנה לפרעון החובות לבנקים ולמחזיקי האג"ח (פרו ראטה), כשהריביות לבנקים ולמחזיקי האג"ח תשולמנה באופן שוטף וללא ריביות חריגות (לבנקים) או העלאת ריבית, כפי שמחייב שטר הנאמנות (למחזיקי האג"ח). בנוסף, יוקצו למחזיקי האג"ח ולבנקים מניות ו/או אופציות, ולפי המשתמע מהדברים ("בשיעור מהותי") נראה כי אלו ואלו יהיו בעלי השליטה החדשים בחברה, לא רק מהותית אלא גם פורמלית.

יש לזכור כי ההסדר בתוקף לשנה ושלושה חודשים בלבד (עד סוף 2010), ולאחריו, נראה כי החברה תיאלץ לדון עם הגופים הרלוונטיים שוב, אולם דיה לצרה בשעתה, בינתיים "זינקו" אגרות החוב של החברה למחיר של 30 אגורות. אכן שמחת עניים אבל גם זה משהו.

חברה נוספת, שפרסמה השבוע זימון לאסיפת מחזיקי האג"ח שלה, היא נאוסיטי (נאוסיטי אגח א), אם כי עקרונות ההסדר עצמו טרם פורסמו באופן פורמלי, אלא דלפו בדרך כלשהי לכלי התקשורת השונים.

לנאוסיטי סדרת אג"ח גדולה מאד, שכשליש ממנה (קרוב למאה מיליון ערך נקוב) מוחזקים על ידי בעלי השליטה בחברה, ואלו על פי מה שפורסם כאמור ימחקו.

בתמורה לתשלום במזומן של הריבית לשנה וחצי הקרובות יאלצו גם מחזיקי האג"ח מן הציבור למחוק חלק ניכר מהשקעתם ולהמירם למניות החברה, שלעת עתה כלל אינה רשומה למסחר בבורסה (נאוסיטי היא חברה שהנפיקה רק אג"ח), ויתרת החוב תיפרס לאורך שנים רבות, בתקווה, שהחברה, שהונה העצמי ייהפך לחיובי בעקבות ההסדר, תוכל בעקבותיו לשרת אותו בבוא זמנו.

חברה נוספת, שהשבוע צפויה לכנס את מחזיקי האג"ח שלה היא אוסיף השקעות, שמנסה כבר תקופה ארוכה, כארבעה חודשים, להגיע להסדר עמם, אולם זה האחרון נכשל שוב ושוב בשל התנגדויות הבנקים השונים.

החברה נותרה חייבת למחזיקי האג"ח כ- 65 מיליוני ש"ח מאז חודש יוני, שטרם שולמו, וחלק משמעותי מההסדר המקורי, שנותר גם בזה הנוכחי, הינו תשלום של מחצית מסכום זה עד ל- 20 באוקטובר, כשהמחצית השניה של החוב הנ"ל אמורה להיות משולמת עד ל- 20 בדצמבר.

לא ברור האם החברה תצליח בסופו של דבר לעמוד בתאריך היעד הראשון, אולם היא עשתה מאמצים בנוגע לכך, בשעה שמכרה את פרויקט ההתפלה, דרך הים, לחברת גרנית, אולם מכירה זו כפופה לאישורים, שטרם התקבלו. אם הללו טרם יתקבלו עד למועד הרלוונטי, כלל לא ברור איך תוכל להחליט אסיפת מחזיקי אגרות החוב בהצעה זו, כשמועד ביצועה כה קרוב, וודאות ביצועה, לפחות החלק הראשון בה, לוטה בערפל.

לאחר תקופה של כשבועיים-שלושה, נסיים השבוע, שוב, בחברת אסים השקעות, אני מניח שהתגעגעתם, כשבשבוע החולף שוב נתנו בעלי השליטה (הפעם החדשים) סיבה למחזיקי האג"ח לכעוס עליהם.

כזכור, לאחר חודשים ארוכים של משא ומתן עם מחזיקי האג"ח, וזמן קצר טרם אישורו של ההסדר עמם, מכר בעל השליטה הקודם, עדי קייזמן, את מניותיו באסים לחברת נץ בונד'ס, כשבתגובה העמידו מחזיקי אגרות החוב את מרכולתם לפרעון מיידי, אולם ביקשו מהנאמן שלא יפעל לביצוע ההחלטה, למשך חודש ימים, שבו דרשו מהחברה להימנע מפעולות מסוימות (דיספוזיציות וכיוצא באלה).

החודש הנ"ל נגמר ביום ראשון הקודם, או אז אמורה היתה להתכנס אסיפת מחזיקי אגרות החוב ולהחליט באם לבצע את החלטתם הקודמת בדבר פרעון מיידי, או לשנותה ולהיכנס למשא ומתן עם בעלי השליטה החדשים.

דא עקא, שבאסיפה לא נכח מניין מחזיקים מספיק והחברה והחברות הבנות שלה לא תרמו את חלקן, בעצם העובדה שלא השתתפו באסיפה כשלא הציגו ייפוי כח לאחזקותיהן. יצוין כי לצורך המניין החוקי לקיום האסיפה נספרות האחזקות של חברות בנות ו/או חברות קשורות, אולם אלו אינן יכולות להשתתף בהצבעות השונות. בעלי השליטה בחברה הסבירו את צעדם בכך שטרם הספיקו ללמוד לחלוטין את החברה והם מגבשים כעת את צעדיהם בנוגע לה, אולם הם זקוקים לזמן על מנת לעשות כן.

יחד עם זאת, הדחייה הנ"ל הינה קצרה ביותר, ולמשך שבוע בלבד, והאסיפה הנדחית צפויה להתכנס היום (א') ולהחליט בנושאים שעל הפרק, כך שנראה בקרוב האם שולחים המחזיקים גט כריתות לחברה ולבעליה החדשים, או שמא הם מנסים להיכנס איתם למשא ומתן, מתוך תקווה להשיג יותר באמצעותו.

מאת: ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר במיטב בית השקעות

* ערן סטפק, כותב הטור/כתבה, הינו מנהל השקעות בכיר במיטב - ניהול קרנות נאמנות (1972) בע"מ ובמיטב ניהול השקעות בע"מ, ועשוי לעסוק בין היתר, ברכישת/מכירת ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים עבור לקוחות ו/או קרנות נאמנות ו/או עצמו. כל האמור בטור/כתבה לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מיטב ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקים ובשיווק השקעות ואינה עוסקת בייעוץ להשקעות. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים.