תקבולים על פי פסיקת בימ"ש - חבות במע"מ ובמס הכנסה

שאלה: ---------------- חברה בעלת מגרש לבנייה זכתה בפסיקת בית משפט לתקבולי פיצויים מעירייה בסך 200,000 ש"ח, בשל רשלנות ועיכוב הליכי תכנון במשך שנים. השאלות: 1. האם תשלום הפיצויים על ידי העירייה חייב במע"מ? 2. האם קיים חיוב במס הכנסה? תשובה: ----------------- א. החיוב במע"מ סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") מגדיר מלכ"ר כך: "'מוסד ללא כוונת ריווח' או 'מלכ"ר' - (1) המדינה, רשות מקומית או איגוד ערים;" לאור האמור, העירייה במקרה המתואר בשאלה היא מלכ"ר. סעיף 4(א) לחוק מע"מ קובע כי: "4. (א) על פעילות בישראל של מוסד ללא כוונת ריווח יוטל מס שכר באחוזים מהשכר ששילם, כפי שקבע שר האוצר בצו באישור הכנסת." כלומר, העירייה משלמת מס ערך מוסף כאחוז מתשלומי השכר שהיא משלמת, ולא כאחוז מסכומי עסקאות. יתרה מזו, החיוב במס ערך מוסף הוא על "עסקה", וזאת לפי סעיף 2 לחוק מע"מ: "2. על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת." "עסקה" מוגדרת בסעיף 1 לחוק מע"מ כך: "'עסקה' - כל אחת מאלה: (1) מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד; (2) מכירת נכס אשר נוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר או על יבואו בידי המוכר;" כלומר, כדי שתתקיים עסקה צריכים להתמלא שלושה תנאים: 1. מכירת נכס או מתן שירות; 2. בידי עוסק; 3. במהלך עסקו. "עוסק" מוגדר בסעיף 1 לחוק מע"מ כך: "מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי;" "נכס" מוגדר בסעיף 1 לחוק מע"מ כדלקמן: "טובין או מקרקעין;" ו"שירות" מוגדר כך: "כל עשיה בתמורה למען הזולת שאיננה מכר, לרבות עסקת אשראי והפקדת כסף ובחבר-בני-אדם - גם עשיה כאמור למען חבריו אף ללא תמורה או בתמורת דמי חבר; עבודת עובד איננה בגדר שירות למעבידו;" מן האמור עולה כי שניים מן התנאים לעיל אינם מתקיימים: 1. העירייה אינה עוסק, מאחר שהיא מלכ"ר. 2. הפיצויים דנן אינם נכס ואינם מתן שירות. כלומר, תשלום הפיצויים על ידי העירייה אף אינו עולה כדי עסקה, ולכן אינו חייב במס ערך מוסף. ב. החיוב במס הכנסה מיסוי הפיצויים דנן יכול לנבוע משני מקורות: 1. פקודת מס הכנסה בחלק העוסק בהכנסות פירותיות. 2. פקודת מס הכנסה בחלק העוסק במיסוי הכנסות הוניות. (אילו היה מדובר בנישום שהעיסוק במקרקעין אינו חלק מעסקיו שבשגרה, ייתכן שאף היה מקור שלישי אפשרי, הוא חוק מיסוי מקרקעין). סעיף 2(6) רישה לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), קובע כדלקמן: "2. מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה: (...) (6) דמי שכירות, תמלוגים, דמי מפתח, פרמיות ורוחים אחרים שמקורם באחוזת-בית או בקרקע או בבנין תעשייתי: ..." בחלק ה' לפקודה, העוסק במיסוי רווחי הון, קובע סעיף 89(ב)(1) כך: "89. (...) (ב) (1) תושב ישראל חייב במס על רווח הון שנצמח או שהופק בישראל או מחוץ לישראל; לענין זה, 'תושב ישראל' - לרבות אזרח ישראלי כמשמעותו בפסקאות (1), (3) ו-(4) להגדרה 'אזרח ישראלי' בסעיף 3א, שהוא תושב אזור כהגדרתו בסעיף האמור;" שני הסעיפים לעיל עוסקים במפורש ברווח. במקרה דנן, מאחר שמדובר בפיצוי על נזק - הרי אין רווח. מאחר שהפיצוי נקבע במעשה בית דין, אשר קבע את גובה הנזק ולכן גם את סכום הפיצוי, הרי אין ראיה טובה מכך לאמור. המשיב - כיהן בשנים 2008-1998 כיועץ משפטי ותובע ברשות המסים התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.