בשוק הקונצרני: רשימת ה'הסדרים' של השבוע החולף

למרות שאנו בעונת החום (והמלפפונים) הרבה ארועים גדשו את שבוע המסחר המקוצר, שהסתיים כבר ביום רביעי. על אף שמרבית הארועים הפיקנטיים שמורים, כרגיל, לשוק אגרות החוב הקונצרניות, גם השוק הממשלתי לא שקט השבוע על שמריו, כאשר במהלכו, יחד עם הודעת הריבית והשארתה על כנה, הודיע בנק ישראל שהוא מפסיק לרכוש אגרות חוב ממשלתיות.

למרות ההודעה הנ"ל, רשמו כל אגרות החוב עליות שערים נאות- אגרות החוב השקליות עלו בשיעורים שנעו בין 0.25% ועד לכדי אחוז, בזמן שהבדלי המח"מ פחות הורגשו באגרות החוב צמודות המדד, שעלו בין 0.5% ל- 0.75% לאורך כל העקום.

השבוע, הצטרפו לחגיגה זו גם אגרות החוב השייכות למדדי התל-בונד השונים, שעלו בשיעור של אחוז עד 1.25%, שגבוה, כאמור, מעליית אגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד. כל זאת למרות הודעת חברת מעלות על הורדת דרוגן של חברות מקבוצת אי.די.בי, שנמצאות במדדים אלו (אי.די.בי פיתוח, אי.די.בי אחזקות, כלל תעשיות ודסק"ש), לרמת דרוג של A+, מה שגורר לרוב ירידת שערים טכנית, כתוצאה מלחץ מכירות, שנגרם על ידי גופים המגבילים את אגרות החוב המוחזקות על ידם לדרוגים גבוהים.

אבל לא רק דברים חיוביים היו השבוע מנת חלקו של שוק אגרות החוב, כאשר נמשכו ההודעות בדבר הסדרים שונים ובקשות לדחיות תשלומים על ידי החברות.

הראשונה שהצטרפה לרשימה זו היא חברת פולאר תקשורת, חברת הבת של לידר, שבעצמה נמצאת כבר תקופה ממושכת בסחרור בשל נסיונות ההגעה להסדר, כאשר השבוע פרסמה החברה (לידר) הזמנה להצעת הצעות להשקעה בחברה, שנעשתה בתאום עם נציגות מחזיקי אגרות החוב.

בינתיים, הצטרפה, כאמור, חברת הבת פולאר תקשורת לרשימת החברות שאינן מסוגלות לשלם את חובן בזמן, כשהשבוע הודיעה החברה על כינוסן של אסיפות מחזיקי שתי סדרות אגרות החוב שלה, שתשלומיהן מיועדים לסוף חודש אוגוסט, מתוך מטרה לדחות את התשלומים הנ"ל בחודש ימים, עם אופציה לדחייה נוספת של כחודשיים.

בשלב זה לא ברור מה מציעה החברה בתמורה לדחייה המבוקשת ומינוי הנציגות מטעם מחזיקי אגרות החוב, כך שנותר לנו להמתין כ- 10 ימים עד מועד האסיפה ואולי לאחריה נחכים מעט.

גם לחברת טראס (טראס השק אגח א), חברה שלרוב לא נמצאת בכותרות, יש קשיים מסוימים בתשלום חובה, שגם הוא (ליתר דיוק הריבית וחלקה הראשון של קרן אגרות החוב) אמור היה להיות משולם בסוף חודש אוגוסט.

החברה מציעה שבעליה יזרימו לה את החלק החסר לתשלום הקרוב, ובלבד שהלוואה זו תקדם ליתר סדרת אגרות החוב, שאמורה להיות משולמת בשנים הבאות.

גם במקרה זה יתכנסו מחזיקי אגרות החוב (עוד השבוע) ויצטרכו להחליט האם הצעה זו של החברה, שפותרת להם את הבעיה הנקודתית הנוכחית, טובה להם, או שבמסגרת המשא ומתן עם החברה הם יעלו בקשות/דרישות נוספות.

חברת בוימלגרין היא חברה נוספת שמזה זמן רב אינה מצליחה לשלם את חובותיה, ולאחר תקופת דיונים ארוכה, נראה שגיבשה הסדר עם נציגות מחזיקי אגרות החוב שלה, כשאלו האחרונים יאלצו להחליט מחר האם לקבל את ההסדר המוצע להם.

מכיוון שמצבה של בוימלגרין בכי רע, מה שמתבטא בין היתר במחירי אגרות החוב שלה, ההסדר כולל, באופן לא מפתיע יש לומר, תספורת משמעותית למחזיקי האג"ח, כשאת החשבון המדויק אשאיר לקוראים המלומדים.

במסגרת ההסדר יומרו כ- 360 מיליוני ע"נ אג"ח (מסדרות א' ו ג') לשלושה מרכיבים: מניות, כתב התחיבות סחיר בהיקף של כ-70 מיליוני ש"ח, שיעמוד לפדיון בעוד כ- 15 שנים, ולא ישא ריבית או הצמדה עד אז, וכן סדרת אגרות חוב חדשה, שתישא ריבית ששיעורה יהא 7.5% לשנה, ותיפדה בחמישה תשלומים בין השנים 2015-2019, כאשר איגרת חוב זו תזכה לשיעבודים מסוימים, שבמימושם יבוצע לה פדיון חלקי.

עוד כולל ההסדר המרה מוחלטת של חוב החברה לבעל השליטה, שעיה בוימלגרין, למניות החברה, וכן התניות שונות, המקובלות בהסדרים מסוג זה. מי שכבר מחככים את ידיהם בהנאה, וסופרים את הכסף שהגיע לחשבונותיהם לאחר תשעה באב, אלו הם מחזיקי אגרות החוב של חברת סיביל ג'רמני, שהתשלום שהיה מיועד להיות משולם להם בסוף החודש החולף ו"התנדנד" תקופה ארוכה, שולם במלואו. על מנת לשלמו נאלצה החברה לעשות "שמיניות באויר", כשכל זה מלווה באין ספור הודעות לבורסה בדבר ההתקדמות או הנסיגה בעניין.

בסופו של דבר, ועל אף נסיון אחרון של נאמן אגרות החוב של החברה האם, סיביל יורופ (סיביל יורופ אגח א), להציע למחזיקי אגרות החוב של חברת הבת לשקול שינוי במתווה החוב, החליטו אלו האחרונים, שכפי הנראה כבר היו מותשים מן הסאגה המתמשכת, שעדיפה ציפור אחת ביד משתיים על העץ, ובחרו להיפגש עם הכסף.

נסיים השבוע בחברת אדרי-אל, חברה שאך בחודש יוני פרעה את תשלום הריבית והקרן הראשונה בסדרת אגרות החוב שלה, וכעת הציעה להקדים ולשלם למחזיקים באופן מיידי את התשלום הבא, שמיועד היה להיות בחודש יוני 2010.

איגרת החוב הינה צמודת מדד ונושאת ריבית של 5.4%, ונראה כי בחברה רצו לחסוך את העלות הנ"ל, וכמו כן ביקשו "הנחת הקדמת תשלום", לפיה זחילת הריבית לחודשיים שחלפו מאז הריבית האחרונה תעשה לפי שיעור ריבית של 1.2% לשנה. לאחר שביקשו מחזיקי האג"ח תיקון לריבית זו הסכימה החברה להעלות את שיעור הריבית הנ"ל ל- 3%, אולם למרות זאת הם דחו גם את ההצעה הזו, כך שבמידה ולא תוצע הצעה נוספת על ידי החברה, תישאר האג"ח בתנאיה המקוריים.

מאת: ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות מיטב