פישר: "אנחנו נוטיה לשכוח אבל רק לפני 9 חודשים המערכת הפיננסים העולמית הייתה על סף קריסה"
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, דיבר היום בכנס IOSCO בתל-אביב ואמר, כי "הוועידה הזאת נערכת בתקופה של המשבר הכלכלי העמוק ביותר, ואולי המפחיד ביותר, מאז מלחמת העולם השנייה. אנחנו נוטים לשכוח מהר אירועים שהתרחשו לא מזמן אבל אם נחזור אחורה משהו כמו 9 חודשים נזכור שהמערכת הפיננסים העולמית הייתה על סף קריסה, שיתוק מוחלט. העולם פשוט נעצר בבת אחת". "בעיקר הודות לפעילות האמיצה והמהירה של הפדרל ריזרב ומוסדות אחרים בארה"ב ובעולם, המערכות חזרו לתפקוד וכעת חזרנו פחות או יותר למצב שהיה לפני נפילת ליהמן ברדרס והתפקוד של המערכות חזר להיות נורמלי פחות או יותר. במשברים מהסוג הזה בנקים מרכזיים צריכים לפעול בצורה יוצאת דופן ולהמציא דברים חדשים". "כעת הגענו לנקודה בה עולה החשש מקפיצה אינפלציונית והתנפחות בועה. אנשים לא חוששים ודואגים, או שהם חוששים פחות. הטיפול בבעיית האינפלציה תלויה בבנקים המרכזיים, בנכונות וביכולת שלהם לקחת את הנזילות מהשוק ולהעלות ריבית. אני מאמין שהבנקים המרכזיים יפעלו בזמן בכדי לצמצם את כמות הנזילות העצומה שהוזרמה לשווקים. יש לי אמון ובטחון מלא בעמיתי מהבנקים המרכזיים בעולם שהם יפעלו בזמן הנכון". על תפקוד הבורסות לני"ע והרשויות לני"ע בעולם היו לפישר מילים טובות להגיד: "חשוב להדגיש כי הרשויות לניירות ערך בעולם והבורסות לא היו מקור לבעיה במהלך המשבר והמשיכו לתפקד כמו שצריך. כמעט בשום מקום המסחר לא הופרע ונעצר. הבעיות היו במקומות אחרים, כמו בנקים, או שוקי נגזרים. עם זאת, יש למשבר כמובן השלכות גם על פעילות הבורסות והרשויות לניירות ערך". "כחלק מהפקת הלקחים אנחנו חייבים לחזק את הבקרה של הרשויות, וגם את ניהול הסיכונים על ידי מוסדות פיננסיים, בנקים וחברות עסקיות במגזרים אחרים. אם ניהול הסיכונים לא מנוהל נכון בחברה או בבנק, אז לאנשים מבחוץ יהיה מאוד קשה לפקח או לתקן אותו. צריך גם להגביר את השקיפות של מכשירים פיננסיים שונים, ולפשט אותם". בסיום אמר פישר כי "יש סט שלם של רפורמות שצריכים להעביר, וזה יעשה במשך כמה שנים לפחות, בכל מדינה לפי הצרכים הספציפיים שלה והמאפיינים והתרבות שלה. אבל, כולנו פועלים בשוק גלובלי והאירועים בשוק אחד משפיעים במהירות עצומה של כל העולם ולכן צריך לשתף פעולה בין כל המוסדות".
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש -1.43% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך
שי אהרונוביץ הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.
הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם
הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה
הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר.
- בעל רשת מסעדות ואיש עסקים נוסף חשודים בהעלמת הכנסות בסך 19 מיליון דולר
- הבית נפגע במלחמה? תוכלו למכור אותו בלי מס או לבחור בהתחדשות עירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.
