דני דנקנר: "הגרוע מכל מאחורינו, נעבור את המשבר בקלות יחסית"
יו"ר בנק הפועלים, דני דנקנר, דיבר היום בכנס בתל-אביב. דנקנר אמר כי "השמיים התקדרו מעל ראשי בשבועות האחרונים. לכל אחד מאיתנו יש את התאריך שלו, התאריך שבו התחיל המשבר הכלכלי. מתחילת בנק הפועלים נקודת המפנה במשבר הייתה הרבה יותר מוקדם. כשיש משבר חוק מרפי נכנס לפעולה: כל מה שיכול להשתבש, אכן משתבש ובדרך כלל בתזמון הכי גרוע".
"בבנק ישראל ציינו בצדק שמערכת הבנקאות בישראל נכנסה למשבר במצב טוב יחסית. והם צדקו. אנחנו גם עשינו טעויות אבל השכלנו לבצע "עצירת הפסד" ולמכור נכסים רעילים. אנחנו שמרניים יחסית לעולם וגם שוק ההון שלנו יחסית שמרני, וזה לטובה".
דנקנר ניצל את ההזדמנות לתקוף את הרפורמה של ועדת בכר "העבירו את החסכון לטווח ארוך במהירות לניהול אחר, עם דמי ניהול יותר גבוהים והרבה פחות פיקוח. אפשר לשנות את המצב ולשפר אותו". כאן עבר דנקנר לתקוף עיתון מסוים (ככל הנראה דה-מרקר): "כלי תקשורת מאוד מסוים, עיתון מסוים, החליט להסתער על יעד מסוים, הפעם זה אני. מה הפלא, הם חייבים למהר ליעד הבא, למסע הטיהור שאין לו סוף. חופש העיתונאות חשוב מאוד אבל כשאני רואה את מאמרי המערכת, איני יכול לתהות בנוגע לאג'נדה שלהם ולמטרות שלהם".
בנוגע למשבר אמר דנקנר כי "עם כל הצניעות, אני מעריך כי הגרוע ביותר מאחורינו. הזחילה האיטית מהתהום שנפלנו אליה התחילה. זה קורה וימשיך לקרות. אם אני צודק, המשק הישראלי יעבור את המשבר, יחסית, בתנאי דה-לוקס. הרחבה תקציבית נכונה צריכה למצוא את דרכה לעבר תשתיות, כולל אנרגיות ירוקות וחינוך".
"המשבר הכלכלי הנוכחי הוא הרבה יותר מסתם משבר. יש כאן מאבק על שינוי דרך וכיוון. נדרש שינוי ברגולציה, בטווח הקצר נראה כנראה יותר מדי רגולציה ולאחר מכן נראה איזון", הוא אמר.
על מה שעובר עליו בשבועות האחרונים אמר דנקנר כי "היום אני וחבריו נאבקים במסע הכולל הפצת שקרים ודיסאינפורמציה בעיקר על ידי כלי תקשורת מסוים. מדובר לא רק בי אלא במאבק על דמותו של הבנק, בבעלת השליטה. שרי אריסון תרמה הרבה מאוד מיליוני דולרים במשק, האמת, הצדק וטובת הבנק עמדו תמיד למול עיניה".
דנקנר שיבח את תפקוד הדירקטוריון ואמר כי "זו עזות מצח לכנות את הדירקטוריון, שקיבל החלטות קשות מאוד בשנתיים האחרונות, דירקטוריון של מריונטות. אני עושה את תפקידי במקצועיות, בגאווה, ובמסירות. אני מקווה ששיקול הדעת והמקצועיות יגברו על מחרחרי הריב והמדון. תודה רבה".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
