ועדת הכספים
צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

הדיון על גובה הפיצויים למי שנתקע בחו"ל - חוזר: "150 דולר ליום זה לא מספיק"

כמה עולה יום בחו"ל? ועדת הכלכלה חידשה את הדיונים על מתווה הפיצויים למי שנתקע בחו"ל במהלך מערכת "עם כלביא"; על הפרק פיצויים לכ-150 אלף ישראלים שלא הצליחו להגיע ארצה עקב סגירת המרחב האווירי; מול כוונה לפצות בגובה של כ-150 דולר ליום לאדם - יש את אלו שדורשים יותר: "ההוצאה הממוצעת של אדם בחו"ל נעה סביב 4,000 שקל ליום"

מנדי הניג | (6)

דיון נוסף נערך בוועדת הכלכלה של הכנסת, והפעם על רקע הצורך להכריע מה הפיצוי הראוי לישראלים שנותרו תקועים בחו"ל בעקבות סגירת המרחב האווירי במהלך מבצע "עם כלביא"? בזמן שהמתווה עומד על החזר של בין 100 ל-400 דולר ליום לאדם, וגם זאת כפיצוי מקסימלי ל-5 ימים, גורמים אזרחיים דורשים להכפיל את הסכום לפחות וטוענים שהמדינה מתנערת מאחריות. 

על פי ההערכות, כ-150 אלף ישראלים נתקעו מחוץ לגבולות המדינה בתחילת יוני, עת פרצה מערכת "עם כלביא". המלחמה עם איראן גרמה לסגירת המרחב האווירי ולביטול טיסות נרחב וטיסות החילוץ היו מצומצמות ולא הוצעו לכל אחד. בעקבות כך, רבים מצאו את עצמם במדינות זרות עם ילדים ובלי כרטיס חזור, נאלצים לשלם מכיסם על מלונות, מזון, בגדים ולעיתים גם כרטיסי טיסה במחירים מופרזים, טיסות חילוץ מלרנקה מרחק של כ-55 דקות טיסה מישראל נסקו עד 500 דולרים ואף יותר.

כבר בפתח הדיון הודגש כי עדיין אין מתווה שבו לסיוע לאזרחים שנתקעו. על רקע זה אמר היו"ר ביטן לנציג האוצר, כי אם הדבר הזה לא יסתיים עד השבוע הבא הוועדה תקבל החלטה כזו שתוכל לשמש בסיס לבית המשפט לחייב את המדינה בהוצאות בתביעות שיוגשו. "אני יכול לקבל החלטה כזו, אבל אני רוצה שתהייה פשרה", אמר. חברי האופוזיציה ציינו כי יתנו לכך גיבוי מלא.

נציג רשות התעופה האזרחית ישי דון יחיא, עדכן כי הרשות פנתה לאוצר מספר פעמים להבהיר את העמדה, נוהל שיח מקצועי וכרגע ממתינים להחלטה באוצר שעוד לא התקבלה. נציג האוצר, דניאל שוורץ, הגיב: "קיבלנו נתונים ראשונים ובוחנים אותם כדי להביא מתווה. אחרי שתיקנו את החוק הוא הצליח חלקית כי לא כל החברות חזרו, אז אנחנו רוצים ללכת למתווה שיסייע גם בהקשר הזה. אנחנו ממשיכים לבחון את הדברים וצריכים אישור של דרג מדיני".

מול כוונת הממשלה לפצות את ציבור הנוסעים-הנתקעים בתמורה שתנוע סביבות ה-1,000 דולר (בהערכה שמרנית על פיצוי עבור 5 ימים במקסימום) יש את מי שטוען שזה לא מגרד את העלויות העודפות שספגו אלו. בנייר עמדה שהוגש לוועדה טוענים במשרד העו"ד זקס-פרייס כי ההוצאה לנפש לכל יום הייתה כמעט פי 7. "מבדיקה שערכנו בקרב מאות נוסעים שנתקעו מחוץ לגבולות המדינה בעקבות סגירת המרחב האווירי" הם כותבים במסמך, "העלתה כי ההוצאה הממוצעת לאדם בגין לינה, אוכל, ביגוד, ציוד אישי ותחבורה נעה סביב 3,500 עד 4,000 שקל לכל תקופת השהות הנוספת, וזאת מבלי לכלול את תוספת עלויות הטיסה הנאמדות ב- 2,500 עד 3000 שקל לנוסע ואינו כולל אובדן הכנסה ונזקים נוספים. אלו טוענים כי משפחות רבות נאלצו לשאת בעשרות אלפי שקלים של הוצאות בלתי צפויות, תוך אי־ודאות מוחלטת בנוגע למועד החזרה".

ההוצאה הממוצעת: בין 3,500 עד 4,000 שקל ליום - מתוך נייר העמדה


מבלי להיכנס למספרים, שלכאורה לא משקפים את העלות האמיתית של שהות ממוצעת בחו"ל – גם לא ברמת מחיה בסיסית – יש לזכור את ההקשר הרחב יותר: רוב מוחלט של הישראלים ששהו בחו"ל במהלך חודש יולי עשו זאת כחלק מחופשת קיץ מתוכננת. כלומר, ניתן להניח בהכללה כי אלו יחידים, זוגות ומשפחות שבחרו לצאת לחופשה בעיצומו של הקיץ. כמובן שאין בכך פסול, אבל העובדה הזו חייבת להיכנס לתוך משוואת הדיון הציבורי.

קיראו עוד ב"בארץ"

נכון לעכשיו טרם אושר סופית מתווה הפיצוי. כאמור על פי הפרטים במונחים על סדר יומה של הוועדה הרי שמי ששהה בחו"ל יותר מ-5 ימים ייאלץ לספוג את שאר העלויות לבד. בנוסף, אין התייחסות לפיצוי בגין כרטיסי טיסה חלופיים.

לצד הדיונים על פיצוי הציבור נמשכת גם הדרישה של חברות התעופה לקבל פטור רטרואקטיבי מחוק שירותי תעופה. כלומר, לא להיות מחויבות לספק לינה, מזון או פיצוי, בטענה שמדובר בכוח עליון.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 30/07/2025 08:44
    הגב לתגובה זו
    שטויותמי שמדבר לא היה תקועזו לא כזו חוויה
  • 5.
    אמיר 18/07/2025 13:12
    הגב לתגובה זו
    נתקענו באמסטרדם ואחרי שעברנו בפריז והתייאשנו מאל על שתחלץ אותנו איתה היה לנו את הכרטיס חזור עברנו לאתונה ומזל לעקבה ועברנו ברגל את הגבול. אנחנו האחרונים לרחם עליהם. תשמרו את הכסף לאנשים שצריכם אותו. לא אנשים שמטיילים בחול אבל גם לא לפרזיטים שאינם משרתים!
  • 4.
    בנימין 17/07/2025 18:41
    הגב לתגובה זו
    וגם אקבל על זה פיצוי.
  • 3.
    בחזירות אנחנו מקום ראשון בעולם (ל"ת)
    אנונימיYL 17/07/2025 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    4000 שח ליום למה לא תסעו עם למבורגיני ומלון 5 כוכבים (ל"ת)
    אנונימי 17/07/2025 12:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 17/07/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    לא צריך לפצות באגורה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות

רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הונאה רשות המסים

רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.

מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.

ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.

החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.