הדיון על גובה הפיצויים למי שנתקע בחו"ל - חוזר: "150 דולר ליום זה לא מספיק"
כמה עולה יום בחו"ל? ועדת הכלכלה חידשה את הדיונים על מתווה הפיצויים למי שנתקע בחו"ל במהלך מערכת "עם כלביא"; על הפרק פיצויים לכ-150 אלף ישראלים שלא הצליחו להגיע ארצה עקב סגירת המרחב האווירי; מול כוונה לפצות בגובה של כ-150 דולר ליום לאדם - יש את אלו שדורשים יותר: "ההוצאה הממוצעת של אדם בחו"ל נעה סביב 4,000 שקל ליום"
דיון נוסף נערך בוועדת הכלכלה של הכנסת, והפעם על רקע הצורך להכריע מה הפיצוי הראוי לישראלים שנותרו תקועים בחו"ל בעקבות סגירת המרחב האווירי במהלך מבצע "עם כלביא"? בזמן שהמתווה עומד על החזר של בין 100 ל-400 דולר ליום לאדם, וגם זאת כפיצוי מקסימלי ל-5 ימים,
גורמים אזרחיים דורשים להכפיל את הסכום לפחות וטוענים שהמדינה מתנערת מאחריות.
על פי ההערכות, כ-150 אלף ישראלים נתקעו מחוץ לגבולות המדינה בתחילת יוני, עת פרצה מערכת "עם כלביא". המלחמה עם איראן גרמה לסגירת המרחב האווירי ולביטול טיסות נרחב וטיסות
החילוץ היו מצומצמות ולא הוצעו לכל אחד. בעקבות כך, רבים מצאו את עצמם במדינות זרות עם ילדים ובלי כרטיס חזור, נאלצים לשלם מכיסם על מלונות, מזון, בגדים ולעיתים גם כרטיסי טיסה במחירים מופרזים, טיסות חילוץ מלרנקה מרחק של כ-55 דקות טיסה מישראל נסקו עד 500 דולרים
ואף יותר.
כבר בפתח הדיון הודגש כי עדיין אין מתווה שבו לסיוע לאזרחים שנתקעו. על רקע זה אמר היו"ר ביטן לנציג האוצר, כי אם הדבר הזה לא יסתיים עד השבוע הבא הוועדה תקבל החלטה כזו שתוכל לשמש בסיס לבית המשפט לחייב את המדינה בהוצאות בתביעות שיוגשו. "אני
יכול לקבל החלטה כזו, אבל אני רוצה שתהייה פשרה", אמר. חברי האופוזיציה ציינו כי יתנו לכך גיבוי מלא.
נציג רשות התעופה האזרחית ישי דון יחיא, עדכן כי הרשות פנתה לאוצר מספר פעמים להבהיר את העמדה, נוהל שיח מקצועי וכרגע ממתינים להחלטה באוצר שעוד לא התקבלה.
נציג האוצר, דניאל שוורץ, הגיב: "קיבלנו נתונים ראשונים ובוחנים אותם כדי להביא מתווה. אחרי שתיקנו את החוק הוא הצליח חלקית כי לא כל החברות חזרו, אז אנחנו רוצים ללכת למתווה שיסייע גם בהקשר הזה. אנחנו ממשיכים לבחון את הדברים וצריכים אישור של דרג מדיני".
- אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
- תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מול כוונת הממשלה לפצות את ציבור הנוסעים-הנתקעים בתמורה שתנוע סביבות ה-1,000 דולר (בהערכה שמרנית על פיצוי עבור 5 ימים במקסימום) יש את מי שטוען שזה לא מגרד את העלויות העודפות שספגו אלו. בנייר עמדה שהוגש לוועדה טוענים במשרד העו"ד זקס-פרייס כי ההוצאה לנפש לכל יום הייתה כמעט פי 7. "מבדיקה שערכנו בקרב מאות נוסעים שנתקעו מחוץ לגבולות המדינה בעקבות סגירת המרחב האווירי" הם כותבים במסמך, "העלתה כי ההוצאה הממוצעת לאדם בגין לינה, אוכל, ביגוד, ציוד אישי ותחבורה נעה סביב 3,500 עד 4,000 שקל לכל תקופת השהות הנוספת, וזאת מבלי לכלול את תוספת עלויות הטיסה הנאמדות ב- 2,500 עד 3000 שקל לנוסע ואינו כולל אובדן הכנסה ונזקים נוספים. אלו טוענים כי משפחות רבות נאלצו לשאת בעשרות אלפי שקלים של הוצאות בלתי צפויות, תוך אי־ודאות מוחלטת בנוגע למועד החזרה".
ההוצאה הממוצעת: בין 3,500 עד 4,000 שקל ליום - מתוך נייר העמדה
מבלי להיכנס למספרים, שלכאורה לא משקפים את העלות האמיתית של שהות ממוצעת בחו"ל – גם לא ברמת מחיה בסיסית – יש לזכור את ההקשר הרחב יותר: רוב מוחלט של הישראלים ששהו בחו"ל במהלך חודש יולי עשו זאת כחלק מחופשת קיץ מתוכננת. כלומר, ניתן להניח בהכללה כי אלו יחידים, זוגות ומשפחות שבחרו לצאת לחופשה בעיצומו של הקיץ. כמובן שאין בכך פסול, אבל העובדה הזו חייבת להיכנס לתוך משוואת הדיון הציבורי.
- טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
נכון לעכשיו טרם אושר סופית מתווה הפיצוי. כאמור על פי הפרטים במונחים על סדר יומה של הוועדה הרי שמי ששהה בחו"ל יותר מ-5 ימים ייאלץ לספוג את שאר העלויות לבד. בנוסף, אין התייחסות לפיצוי בגין כרטיסי טיסה חלופיים.
לצד הדיונים
על פיצוי הציבור נמשכת גם הדרישה של חברות התעופה לקבל פטור רטרואקטיבי מחוק שירותי תעופה. כלומר, לא להיות מחויבות לספק לינה, מזון או פיצוי, בטענה שמדובר בכוח עליון.
- 6.אנונימי 30/07/2025 08:44הגב לתגובה זושטויותמי שמדבר לא היה תקועזו לא כזו חוויה
- 5.אמיר 18/07/2025 13:12הגב לתגובה זונתקענו באמסטרדם ואחרי שעברנו בפריז והתייאשנו מאל על שתחלץ אותנו איתה היה לנו את הכרטיס חזור עברנו לאתונה ומזל לעקבה ועברנו ברגל את הגבול. אנחנו האחרונים לרחם עליהם. תשמרו את הכסף לאנשים שצריכם אותו. לא אנשים שמטיילים בחול אבל גם לא לפרזיטים שאינם משרתים!
- 4.בנימין 17/07/2025 18:41הגב לתגובה זווגם אקבל על זה פיצוי.
- 3.בחזירות אנחנו מקום ראשון בעולם (ל"ת)אנונימיYL 17/07/2025 13:02הגב לתגובה זו
- 2.4000 שח ליום למה לא תסעו עם למבורגיני ומלון 5 כוכבים (ל"ת)אנונימי 17/07/2025 12:45הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 17/07/2025 12:29הגב לתגובה זולא צריך לפצות באגורה
התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם
ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.
מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.
הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.
היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- פיירפליי מזנקת 8% לאחר התרחבות לסקטור הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.
טייפון (יצרן)טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר
על מטוס הטייפון, צי המטוסים של טורקיה, ואיך זה קשור אלינו?
רק הבוקר התברר שארדואן מחסל את האופזיציה - ארדואן מחסל מתנגדים מבית: צו מעצר נוסף נגד ראש עיריית איסטנבול בחשד לריגול, וכמה שעות לאחר מכן, אנגליה מספקת לו מטוסי קרב בעסקה של 10.7 מיליארד דולר. טורקיה ובריטניה חתמו על אחת העסקאות הביטחוניות הגדולות ביותר בעשור האחרון.
ההסכם, כולל רכישת 20 מטוסי קרב מתקדמים מדגם יורופייטר טייפון, מטוסים שמיועדים להחליף חלק ניכר מהצי הטורקי המיושן ולהעניק לחיל האוויר הטורקי יכולות עליונות באוויר ובקרקע. זוהי עסקה מסחרית, ובעיקר הישג אסטרטגי: היא מחזקת את שיתוף הפעולה בין שתי מדינות נאט"ו מרכזיות, מעניקה דחיפה משמעותית לתעשיית ההגנה הבריטית ומאותתת לרוסיה ולמתנגדותיה כי הברית האטלנטית נותרת מאוחדת ומחויבת לביטחון משותף.
אלא שעל הדרך היא מחזקת מאוד את טורקיה שיש לה שתי פנים - צד אחד למערב, צד שני לרוסיה. ארה"ב לא הסכימה בעבר לספק לה מטוסי קרב מסוג F-35, כשבחודשים האחרונים גם על רקע פגישת המנהיגים - טראמפ וארודאן היו הערכות שעסקה קרובה. יכול להיות שהעסקה הנוכחית היא קדימון לעסקה גדולה יותר מול ארה"ב. טורקיה צריכה מאות מטוסים לא 20 מטוסים חדשים (כשיש גם אופציה ל-40 מטוסים נוספים).
העסקה נחתמה במהלך ביקורו הראשון של ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, באנקרה. סטארמר, נפגש עם נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן במשך שעות ארוכות, והשניים דנו בעסקה עצמה ובאתגרי הביטחון האזורי, כולל המצב בסוריה, המתחים בים השחור והשפעת מלחמת אוקראינה על יציבות נאט"ו. "ההסכם הזה יחזק את ביטחון נאט"ו כולה, יעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני בין בריטניה לטורקיה ויתמוך בכ-20 אלף מקומות עבודה בבריטניה לאורך 10 שנים", אמר סטארמר לאחר החתימה, תוך הדגשת התרומה הכלכלית: העסקה צפויה להזרים מיליארדים למפעלי BAE Systems, החברה הבריטית המובילה בייצור המטוסים, ולתמוך בתעשיות משנה באזורים כמו יורקשייר ולנקשייר.
- ארדואן מחסל מתנגדים מבית: צו מעצר נוסף נגד ראש עיריית איסטנבול בחשד לריגול
- ה-PKK נסוג מטורקיה: צעד משמעותי לקראת שלום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארדואן מצידו תיאר את העסקה כ"סמל חדש ליחסים האסטרטגיים בין שתי מדינות ידידות", והוסיף כי היא "תסייע לטורקיה לשמור על יתרון אווירי מול איומים אזוריים, תוך שמירה על מחויבותה לברית נאט"ו".
