דיון נוסף נערך בוועדת הכלכלה של הכנסת, והפעם על רקע הצורך להכריע מה הפיצוי הראוי לישראלים שנותרו תקועים בחו"ל בעקבות סגירת המרחב האווירי במהלך מבצע "עם כלביא"? בזמן שהמתווה עומד על החזר של בין 100 ל-400 דולר ליום לאדם, וגם זאת כפיצוי מקסימלי ל-5 ימים, גורמים אזרחיים דורשים להכפיל את הסכום לפחות וטוענים שהמדינה מתנערת מאחריות. 

על פי ההערכות, כ-150 אלף ישראלים נתקעו מחוץ לגבולות המדינה בתחילת יוני, עת פרצה מערכת "עם כלביא". המלחמה עם איראן גרמה לסגירת המרחב האווירי ולביטול טיסות נרחב וטיסות החילוץ היו מצומצמות ולא הוצעו לכל אחד. בעקבות כך, רבים מצאו את עצמם במדינות זרות עם ילדים ובלי כרטיס חזור, נאלצים לשלם מכיסם על מלונות, מזון, בגדים ולעיתים גם כרטיסי טיסה במחירים מופרזים, טיסות חילוץ מלרנקה מרחק של כ-55 דקות טיסה מישראל נסקו עד 500 דולרים ואף יותר.

כבר בפתח הדיון הודגש כי עדיין אין מתווה שבו לסיוע לאזרחים שנתקעו. על רקע זה אמר היו"ר ביטן לנציג האוצר, כי אם הדבר הזה לא יסתיים עד השבוע הבא הוועדה תקבל החלטה כזו שתוכל לשמש בסיס לבית המשפט לחייב את המדינה בהוצאות בתביעות שיוגשו. "אני יכול לקבל החלטה כזו, אבל אני רוצה שתהייה פשרה", אמר. חברי האופוזיציה ציינו כי יתנו לכך גיבוי מלא.

נציג רשות התעופה האזרחית ישי דון יחיא, עדכן כי הרשות פנתה לאוצר מספר פעמים להבהיר את העמדה, נוהל שיח מקצועי וכרגע ממתינים להחלטה באוצר שעוד לא התקבלה. נציג האוצר, דניאל שוורץ, הגיב: "קיבלנו נתונים ראשונים ובוחנים אותם כדי להביא מתווה. אחרי שתיקנו את החוק הוא הצליח חלקית כי לא כל החברות חזרו, אז אנחנו רוצים ללכת למתווה שיסייע גם בהקשר הזה. אנחנו ממשיכים לבחון את הדברים וצריכים אישור של דרג מדיני".

• תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
• מילביצקי בדרך לראשות ועדת הכספים - למרות החקירה הפלילית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מול כוונת הממשלה לפצות את ציבור הנוסעים-הנתקעים בתמורה שתנוע סביבות ה-1,000 דולר (בהערכה שמרנית על פיצוי עבור 5 ימים במקסימום) יש את מי שטוען שזה לא מגרד את העלויות העודפות שספגו אלו. בנייר עמדה שהוגש לוועדה טוענים במשרד העו"ד זקס-פרייס כי ההוצאה לנפש לכל יום הייתה כמעט פי 7. "מבדיקה שערכנו בקרב מאות נוסעים שנתקעו מחוץ לגבולות המדינה בעקבות סגירת המרחב האווירי" הם כותבים במסמך, "העלתה כי ההוצאה הממוצעת לאדם בגין לינה, אוכל, ביגוד, ציוד אישי ותחבורה נעה סביב 3,500 עד 4,000 שקל לכל תקופת השהות הנוספת, וזאת מבלי לכלול את תוספת עלויות הטיסה הנאמדות ב- 2,500 עד 3000 שקל לנוסע ואינו כולל אובדן הכנסה ונזקים נוספים. אלו טוענים כי משפחות רבות נאלצו לשאת בעשרות אלפי שקלים של הוצאות בלתי צפויות, תוך אי־ודאות מוחלטת בנוגע למועד החזרה".

ההוצאה הממוצעת: בין 3,500 עד 4,000 שקל ליום - מתוך נייר העמדה

מבלי להיכנס למספרים, שלכאורה לא משקפים את העלות האמיתית של שהות ממוצעת בחו"ל – גם לא ברמת מחיה בסיסית – יש לזכור את ההקשר הרחב יותר: רוב מוחלט של הישראלים ששהו בחו"ל במהלך חודש יולי עשו זאת כחלק מחופשת קיץ מתוכננת. כלומר, ניתן להניח בהכללה כי אלו יחידים, זוגות ומשפחות שבחרו לצאת לחופשה בעיצומו של הקיץ. כמובן שאין בכך פסול, אבל העובדה הזו חייבת להיכנס לתוך משוואת הדיון הציבורי.

• בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
• לקראת החגים: רמי לוי ממשיך להוביל כהרשת הזולה ביותר בסקר גיאוקרטוגרפיה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

נכון לעכשיו טרם אושר סופית מתווה הפיצוי. כאמור על פי הפרטים במונחים על סדר יומה של הוועדה הרי שמי ששהה בחו"ל יותר מ-5 ימים ייאלץ לספוג את שאר העלויות לבד. בנוסף, אין התייחסות לפיצוי בגין כרטיסי טיסה חלופיים.

לצד הדיונים על פיצוי הציבור נמשכת גם הדרישה של חברות התעופה לקבל פטור רטרואקטיבי מחוק שירותי תעופה. כלומר, לא להיות מחויבות לספק לינה, מזון או פיצוי, בטענה שמדובר בכוח עליון.