נדלן דירה בניה
צילום: תמר מצפי

שוק המשכנתאות מתקרר: ירידה בהיקפים ועלייה בזהירות

באפריל ניתנו הלוואות לדיור בהיקף של 8.05 מיליארד שקל, ירידה של 12% לעומת מרץ; רוב ההלוואות ניתנו במימון של עד 75%

אביחי טדסה | (10)
נושאים בכתבה משכנתא

מנתוני בנק ישראל עולה כי בחודש אפריל 2025 ניתנו הלוואות לדיור בהיקף כולל של כ־8.05 מיליארד שקל, ירידה קלה לעומת חודש מרץ, שבו נרשם שיא תקופתי של כ־9.2 מיליארד שקל. הפילוח לפי שיעור המימון (LTV) חושף מגמה ברורה של זהירות, הציבור בוחר במימון מתון, כאשר הקטגוריה הבולטת ביותר היא של הלוואות ביחס מימון של 60% עד 75%, שהסתכמו בכ־3.63 מיליארד שקל, כמעט מחצית מהשוק. בנוסף, ניתנו הלוואות בהיקף של כ־2.29 מיליארד שקל ברמות מימון של 45% עד 60%. לעומת זאת, הלוואות בסיכון גבוה, מעל 90% מימון, הסתכמו רק ב־2 מיליון שקל בלבד.


הלוואות להשקעה בנדל"ן נותרו בשוליים, עם היקף של כ־783 מיליון שקל בלבד, המשקפים פחות מ־10% מסך האשראי לדיור. נתון זה ממשיך את מגמת ההיחלשות של שוק דירות ההשקעה, בין היתר על רקע מיסוי כבד וריבית גבוהה.


גם הלוואות במסגרת מחיר מטרה ודירות מוזלות שמרו על יציבות, עם היקף של כ־299 מיליון שקל. לעומת זאת, הלוואות למחזור משכנתאות מבנקים אחרים הסתכמו ב־550 מיליון שקל, ירידה לעומת השיא של מרץ (640), אך עדיין מעידות על פעילות ממשית מצד לווים המחפשים לשפר את תנאי ההחזר.


הציבור בונה על ירידת ריבית: עלייה בבחירה במסלולים משתנים


לצד מגמת הזהירות בבחירת רמות המימון, הנתונים לחודש אפריל מצביעים גם על שינוי מעניין בהרכב המסלולים שהציבור מעדיף במסגרת תיק המשכנתא. חלק משמעותי מההלוואות נלקחו במסלולים בריבית משתנה, בעיקר במסלולים הלא צמודים למדד, אך גם במסלולים הצמודים, דבר שמעיד על תחושת ציפייה גוברת בקרב הלווים לירידה אפשרית בריבית במהלך החודשים הקרובים. כך למשל, מתוך כ־6.6 מיליארד שקל שהועמדו באפריל במסלולים לא צמודים, כ־3.75 מיליארד שקל ניתנו בריבית משתנה. גם במסלולים הצמודים למדד נרשמה נטייה דומה, כאשר מתוך כ־1.43 מיליארד שקל, כ־893 מיליון שקל ניתנו בריבית משתנה.


מגמה זו, המתרחבת בחודשים האחרונים, עשויה להעיד על אופטימיות זהירה או על ניסיון לנצל הזדמנות לפני שינוי מוניטרי, אך היא גם עלולה להוות סיכון בטווח הבינוני, במיוחד אם הריבית תישאר גבוהה או תרד באיטיות מהצפוי. הלוואות בריבית משתנה תלויות ישירות במדד הפריים, וכל שינוי כלפי מעלה עלול להוביל לעלייה חדה בהחזר החודשי של הלווים. מצב כזה עלול להכביד בעיקר על משקי בית בעלי הכנסה פנויה נמוכה או כאלה שלקחו הלוואה בשיעור מימון גבוה יחסית.


הנתונים הכלליים מקבלים משנה תוקף כשבוחנים את מצבם הפיננסי של הלווים בפועל. באפריל נרשם שיא חדש בפיגורים בתשלומי משכנתא, שהגיעו לסך של כ־3.6 מיליארד שקל, עלייה שממשיכה מגמה שנרשמה מאז חגי תשרי. מדובר ב־0.6% מיתרת החוב הכוללת לדיור, אך המשמעות היא אלפי משפחות שמתקשות לעמוד בהחזרים, לעיתים יותר מ־90 יום ברציפות. הקושי התזרימי הזה בא לידי ביטוי גם בעלייה חדה במספר מיחזורי המשכנתאות: מתחילת השנה בוצעו כ־5,400 מיחזורים בחודש בממוצע, קפיצה לעומת כ־4,300 מיחזורים בחודש בלבד ברבעון האחרון של 2024. למרות הקלות רגולטוריות, כ־90% מהמיחזורים עדיין מתבצעים באותו בנק שבו נלקחה המשכנתא המקורית.


דו"ח המשכנתאות של בנק ישראל, שפורסם היום, מצביע על רמת הפיגורים הגבוהה ביותר מאז תחילת המדידה על-ידי הבנק. מדובר בסכום של 3,875 מיליארד שקלים. מאז תחילת שנת 2024 ועד היום נרשם גידול של כ־15.37% בפיגורים. בהתייחס לנתונים אלו, מציינים בהתאחדות יועצי המשכנתאות כי לצד יציבות יחסית בשוק — המתבטאת גם בגובה המשכנתא הממוצעת, שממשיך לנוע סביב מיליון שקלים — מגמת העלייה בפיגורים מדאיגה. "ללא תוכנית כוללת שתיקח בחשבון את כלל אתגרי השוק – משבר הנדל"ן יחריף, וזוגות צעירים רבים יתרחקו מחלומם לדירה משלהם", אמרו בהתאחדות.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יציבות הבנקים 26/05/2025 11:55
    הגב לתגובה זו
    הבנקאים חוגגים. והאזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול.
  • 8.
    לא הייתי בונה על הורדת ריבית בטווח הקרוב (ל"ת)
    אנונימי 26/05/2025 08:02
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שגית 26/05/2025 07:08
    הגב לתגובה זו
    שלא מאשר לכל מיני הזויים משכנתא
  • 6.
    לכל מי שמתעלמים מהמשבר הכלכלי הוא כבר כאן (ל"ת)
    אנונימי 25/05/2025 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 25/05/2025 15:39
    הגב לתגובה זו
    אם ניטלו בחודש אפריל כ 8 מילארד שח משכנתאות ומתוכן 3.32 מיליארד הן משכנתאות ממוחזרות מה זה אומר זה אומר שבעצם מדובר על 4.68 מיליארד שח הלוואות חדשות לדיור והן מהוות צניחה! לא פחות מכך! בהיקף המשכנתאות.הנתונים לגבי הגידול בהיקף ההלוואות בפיגור מעורר דאגה וטוב שהנתונים מתפרסמים כאן לראשונה.
  • מאיפה הנתונים לגבי מחזור המשכנתאות (ל"ת)
    אנונימי 25/05/2025 22:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מחירי הדירות ההזויים בעולם הם אסון ועושק זה 7.10 של הכלכלה . (ל"ת)
    בלוף מחירי הדירות ההזויים 25/05/2025 15:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי123 25/05/2025 14:37
    הגב לתגובה זו
    וזה מהמספרים שלכם אבל יפה שאתם מציגים את זה כרק 2 מיליארד...
  • 2.
    20 שנה של יוקר מחייה בין הגבוהים במדינות המערב. תודה לביבי וחבורת הזבל שלו (ל"ת)
    ערן 25/05/2025 13:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סופר סבבבבבב פריים לפנינו לצערי (ל"ת)
    ששון 25/05/2025 12:42
    הגב לתגובה זו
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"