ברקת מול סמוטריץ': הקרב על יבוא הקנאביס הרפואי
שר הכלכלה נחוש לקדם את היטל ההיצף על יבוא מקנדה, חרף התנגדות משרד האוצר ומשרדי ממשלה נוספים
רפורמה כלכלית דרמטית בענף הקנאביס הרפואי עולה השבוע מדרגה, כששר הכלכלה ניר ברקת מאיים לקדם את מהלך הטלת היטל בגובה 165% על יבוא קנאביס מקנדה, אף ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי הוא מתנגד לו. לפי ברקת, המהלך נועד להגן על המגדלים המקומיים מפני תחרות
שהוא מגדיר כסחר לא הוגן, אך באוצר, במשרד הבריאות וברשות התחרות מתריעים מהשלכותיו. המאבק צפוי להימשך עד הדקה ה-90, כשהחוק מקצה לסמוטריץ' כשבועיים בלבד להגיש התנגדות פורמלית.
ברקת: “לא אוכל לראות במכתבך כהתנגדות להיטל”
בתשובה למכתב ההתנגדות של סמוטריץ', שהגיע ערב חג הפסח, טוען שר הכלכלה כי שר האוצר קיבל לידיו את כל המסמכים הדרושים בזמן. לדבריו, "המידע הרלוונטי להטלת ההיטל עמד בפניך כבר בתאריך זה, ועל כן איני סבור כי ניתן לקבל את טענתך לפיה לא סיפקו בידך המועדים
לבחון את הדברים. נהפוך הוא". בהמשך הדברים, מבהיר ברקת כי הוא אינו מקבל את ההתנגדות של סמוטריץ' משום שלא צורף לה נימוק כלכלי מספק, כנדרש בחוק: "מאחר ולא ראיתי במכתבך הסבר מנומק באשר לפגיעת ההיטל ביעדיה הכלכליים של ישראל, אין בידי לראות במכתבך ככזה המתנגד להטלת
ההיטל... בכוונתי להמשיך בהליך הטלת ההיטל, בהתאם לחוק היטלי סחר".
ברקת גם תוקף את עמדת רשות התחרות, ששללה את קיום התנאים להטלת ההיטל. לטענתו, "הנתונים המפורטים שעמדו בפני הממונה על היטלי סחר לא עמדו בפני רשות התחרות", ולכן יש להטיל
ספק במסקנותיה. לדבריו, "יבוא בהיצף הגורם לנזק לתעשייה המקומית, הינו סחר לא הוגן, המוכר ככזה על ידי כלל מדינות ארגון הסחר העולמי, אשר ניתן ומן הראוי לנקוט בגינו בהיטל".
החשש מהשלכות על המחיר, ומאבק משפטי באופק
המהלך להטלת היטל על הקנאביס הקנדי עורר התנגדות חריפה מצד יבואנים, מטופלים ואפילו ארגוני נכי צה"ל, שטוענים כי מדובר בהחלטה מסוכנת שעלולה להביא לעלייה חדה במחירים ולפגיעה בנגישות לטיפול. כיום, כ-60% מהקנאביס הרפואי בישראל מגיע מקנדה. לפי ההערכות, היטל בשיעור
165% עלול להכפיל ואף לשלש את המחיר לצרכן. במקביל, החברות המקומיות מקוות כי ייהנו מהמהלך, שיגדיל את הביקוש למוצרים שלהן, אך לא ברור אם יצליחו לעמוד בו.
- המלצת מכירה למיטב השקעות? בעלי העניין מממשים במאות מיליונים
- ישראל מטילה מכסים על אלומיניום מסין - על הקשר למלחמת הסחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במכתבו, ברקת מתייחס לחשש מהפגיעה במטופלים וטוען כי סמוטריץ' לא יכול להתנגד מבלי
שיבחן את כלל הנתונים: "בהתחשב בכך כי כתבת שלא הספקת לבחון את התשתית העובדתית שנמסרה לך, לא ברור כיצד כבר קבעת כי הנך צפוי להתנגד להיטל בשל ההשלכות הכבדות לכאורה ולדבריך, על המחירים, התחרות והמטופלים". נכון לעכשיו, המהלך מוקפא, אך הקרב בין משרדי הממשלה נכנס
להילוך גבוה. סמוטריץ' הותיר פתח לשינוי עמדה, אך דרש שברקת יפנה אליו שוב רק אם וכאשר יחליט לתמוך. במקביל, גורמים בשוק נערכים לעתירה לבג"ץ, והלחצים הפוליטיים גוברים. גם משרד הבריאות טרם פרסם עמדה רשמית, אך צפוי לבחון את ההשלכות הציבוריות של ההיטל, ובפרט על אוכלוסיות
רגישות.

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה
גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.
החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.
הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.
הטכנולוגיה מאחורי העסקה
ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- אירודרום תצמח פי 4 בשנתיים? אשרי המאמין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.