ברקת מול סמוטריץ': הקרב על יבוא הקנאביס הרפואי
שר הכלכלה נחוש לקדם את היטל ההיצף על יבוא מקנדה, חרף התנגדות משרד האוצר ומשרדי ממשלה נוספים
רפורמה כלכלית דרמטית בענף הקנאביס הרפואי עולה השבוע מדרגה, כששר הכלכלה ניר ברקת מאיים לקדם את מהלך הטלת היטל בגובה 165% על יבוא קנאביס מקנדה, אף ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי הוא מתנגד לו. לפי ברקת, המהלך נועד להגן על המגדלים המקומיים מפני תחרות
שהוא מגדיר כסחר לא הוגן, אך באוצר, במשרד הבריאות וברשות התחרות מתריעים מהשלכותיו. המאבק צפוי להימשך עד הדקה ה-90, כשהחוק מקצה לסמוטריץ' כשבועיים בלבד להגיש התנגדות פורמלית.
ברקת: “לא אוכל לראות במכתבך כהתנגדות להיטל”
בתשובה למכתב ההתנגדות של סמוטריץ', שהגיע ערב חג הפסח, טוען שר הכלכלה כי שר האוצר קיבל לידיו את כל המסמכים הדרושים בזמן. לדבריו, "המידע הרלוונטי להטלת ההיטל עמד בפניך כבר בתאריך זה, ועל כן איני סבור כי ניתן לקבל את טענתך לפיה לא סיפקו בידך המועדים
לבחון את הדברים. נהפוך הוא". בהמשך הדברים, מבהיר ברקת כי הוא אינו מקבל את ההתנגדות של סמוטריץ' משום שלא צורף לה נימוק כלכלי מספק, כנדרש בחוק: "מאחר ולא ראיתי במכתבך הסבר מנומק באשר לפגיעת ההיטל ביעדיה הכלכליים של ישראל, אין בידי לראות במכתבך ככזה המתנגד להטלת
ההיטל... בכוונתי להמשיך בהליך הטלת ההיטל, בהתאם לחוק היטלי סחר".
ברקת גם תוקף את עמדת רשות התחרות, ששללה את קיום התנאים להטלת ההיטל. לטענתו, "הנתונים המפורטים שעמדו בפני הממונה על היטלי סחר לא עמדו בפני רשות התחרות", ולכן יש להטיל
ספק במסקנותיה. לדבריו, "יבוא בהיצף הגורם לנזק לתעשייה המקומית, הינו סחר לא הוגן, המוכר ככזה על ידי כלל מדינות ארגון הסחר העולמי, אשר ניתן ומן הראוי לנקוט בגינו בהיטל".
החשש מהשלכות על המחיר, ומאבק משפטי באופק
המהלך להטלת היטל על הקנאביס הקנדי עורר התנגדות חריפה מצד יבואנים, מטופלים ואפילו ארגוני נכי צה"ל, שטוענים כי מדובר בהחלטה מסוכנת שעלולה להביא לעלייה חדה במחירים ולפגיעה בנגישות לטיפול. כיום, כ-60% מהקנאביס הרפואי בישראל מגיע מקנדה. לפי ההערכות, היטל בשיעור
165% עלול להכפיל ואף לשלש את המחיר לצרכן. במקביל, החברות המקומיות מקוות כי ייהנו מהמהלך, שיגדיל את הביקוש למוצרים שלהן, אך לא ברור אם יצליחו לעמוד בו.
- המלצת מכירה למיטב השקעות? בעלי העניין מממשים במאות מיליונים
- ישראל מטילה מכסים על אלומיניום מסין - על הקשר למלחמת הסחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במכתבו, ברקת מתייחס לחשש מהפגיעה במטופלים וטוען כי סמוטריץ' לא יכול להתנגד מבלי
שיבחן את כלל הנתונים: "בהתחשב בכך כי כתבת שלא הספקת לבחון את התשתית העובדתית שנמסרה לך, לא ברור כיצד כבר קבעת כי הנך צפוי להתנגד להיטל בשל ההשלכות הכבדות לכאורה ולדבריך, על המחירים, התחרות והמטופלים". נכון לעכשיו, המהלך מוקפא, אך הקרב בין משרדי הממשלה נכנס
להילוך גבוה. סמוטריץ' הותיר פתח לשינוי עמדה, אך דרש שברקת יפנה אליו שוב רק אם וכאשר יחליט לתמוך. במקביל, גורמים בשוק נערכים לעתירה לבג"ץ, והלחצים הפוליטיים גוברים. גם משרד הבריאות טרם פרסם עמדה רשמית, אך צפוי לבחון את ההשלכות הציבוריות של ההיטל, ובפרט על אוכלוסיות
רגישות.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחרות תעלה, המחירים ירדו?
מי החוזרות, מי תיפגע מכך - על שוק התעופה הצפוי בחודשים הקרובים
אמריקן איירליינס אמריקן איירליינס חוזרת לישראל במרץ 2026 - גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אמריקן איירליינס, אחת משלוש ענקיות התעופה האמריקאיות, הודיעה כי תחזור להפעיל טיסות ישירות לישראל החל מה-26 במרץ 2026. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.
ההודעה של אמריקן איירליינס נתפסת בענף כסימן חיובי למגמה של חזרת השוק לשגרה, זאת לאחר קריסה כמעט מוחלטת של קווי התעופה הבינלאומיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. במהלך השנה שלאחר מכן, מרבית חברות התעופה הזרות עצרו את קווי הטיסה שלהן לתל אביב, ורק בתחילת 2024 החלה חזרה הדרגתית, אם כי לסירוגין היא הופסקה שוב על רקע המלחמה ביוני עם איראן והתקפות החות'ים.
החזרה הזו מבורכת לתחרות, אבל לא בטוח שזה יוריד את המחירים שכבר ירדו - טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
לא רק אמריקה: גם חברות מאירופה ואסיה מאותתות על חזרה
לצד חברות התעופה האמריקאיות, ניכרת התעוררות גם בקרב שחקניות אירופיות ואסייתיות שחזרו לפעילות בארץ. למעשה, יש כבר רשימה ארוכה של חברות ששבו לפעילות בישראל, בהן יונייטד, דלתא, KLM, לופטהנזה, סוויס, אג'יאן, אייר פראנס, וויזאייר, איתיחאד ופליי דובאי. גם חברות קטנות יותר כמו פליילילי, טארום, גאורגיאן איירווייז וסייפרוס איירווייז שבו להפעיל טיסות סדירות. בשבועות הקרובים צפויות להצטרף גם סקיי אקספרס (החל מ־2 בדצמבר) ו־SAS (החל מ־26 באוקטובר). כנסו כאן לתמונת מצב מלאה: חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
מי שסובלת מחזרת חברות התעופה הזרות היא אל על. החברה היתה סוג של מונפול על הקווים העיקריים בשנתיים של מלחמה והיא גרפה רווים עצומים של כ-400-500 מיליון דולר בשנה. זה לא יחזור ועדיין אל על עשויה להמשיך ולספק רווחיות טובה בעיקר בזכות נתח גדול משוק התעופה המקומי, לצד התייעלות שהיתה ולצד מחירים עדיין גבוהים בשל המצב העולמי בשוק התעופה שבו יש מחסור במטוסים. הביקוש למטוסים ול"מושבים" גדול ויוצר בהתאמה עליות מחירים.
