ניר ברקת
צילום: בועז אופנהיים, לעמ

ישראל מטילה מכסים על אלומיניום מסין - על הקשר למלחמת הסחר

משרד הכלכלה והתעשייה מטיל ערובה זמנית על יבוא אלומיניום מסין בשיעור של 61% עד 146% וזה כדי להגן על הייצור המקומי ; במשרד כן מקשרים למלחמת הסחר; ניר ברקת מנסה להיות דונלד טראמפ, הוא שכח שהוא ישראל ולא מעצמת על

חיים בן הקון | (11)

האמת שהעיתוי בהחלט תמוהה. דווקא עכשיו להטיל מכסים על אלומיניום מסין. האם אנחנו רוצים להצטרף למלחמת הסחר מול סין, האם אנחנו רוצים לתפוס צד? אפשר היה לחכות עם ההחלטה הזו כמה חודשים גם כך הנושא הזה כבר על המדוכה זמן ממושך, עוד חודשיים לא ישנו כלום. או שזה דווקא - משרד הכלכלה מראה שרירים לסינים, כי זה נהדר עכשיו להיות עם הצד החזק, הבריון השכונתי - ארה"ב. ניר ברקת שר הכלכלה שממש עכשיו מרוויח עוד כמה עשרות ואולי מאות מיליונים בזכות האקזיט באי-טורו (רווח של כמעט מיליארד שקל לניר ברקת בשנה האחרונה) , שם פס על סין, ומראה להם שהוא דואג ליצרני האלומיניום המקומיים. הוא מטיל מכס גבוה ועוזר לייצור המקומי - מזכיר קצת את טראמפ, אולי זאת הכוונה. הבעיה שזה יכול לעלות לנו ביוקר. הסינים לא שוכחים.    


דני טל, הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה החליט להטיל ערובה זמנית על יבוא פרופילים ומוטות אלומיניום מסין בשיעורים שבין 61-146% בשל יבוא במחירי היצף. יבוא במחירי היצף הנו פרקטיקה אנטי תחרותית של סחר לא הוגן האסור על פי החוק בישראל ועל פי הסכמי הסחר הבינלאומיים. עם זאת, מה זה בעצם מחירי היצף? ולמה שהציבור לא ייהנה מהם?


על פי משרד הכלכלה, ההחלטה על ערובה זמנית, טרם הטלת היטל קבוע, מייצרת לתעשייה המקומית ולמשק וודאות כלכלית, תמנע פגיעה בתעשייה המקומית, תחזק את התעסוקה ותגביר את התחרות ההוגנת בענף האלומיניום. במשרד מסבירים כי המשרד תומך בשוק חופשי, ללא חסמים ובמינימום התערבות ממשלתית, במסגרת מדיניות זאת קודמה, בין היתר, רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אולם, בסייג של שמירה על התעשייה המקומית מפני פרקטיקות של סחר לא הוגן ולא חוקי בשווקים הבינלאומיים. שוק שאינו מגן על יצרניו מפני הצפות סחורה במחירי היצף, פרקטיקות סחר לא הוגנות ותחרות מעוותת –  סופו להתמוטט ולהישאר תלוי בחסדי אחרים.

 

החקירה בחשד ליבוא במחירי היצף של פרופילים וצינורות אלומיניום מסין נפתחה ביום 25.7.2024, בהמשך לתלונתן של החברות אקסטל בע"מ ואלובין תעשיות אלומיניום בע"מ אליהן הצטרפה בהמשך גם חברת קליל תעשיות. הצדדים לחקירה קיבלו ארכה של חודש ימים להעיר את הערותיהם ולהשלים נתונים נוספים טרם פרסום ממצאי החקירה הסופיים. ממצאים אלה יועברו לדיון בוועדה המייעצת לשר לעניין היטלי סחר טרם החלטת שר הכלכלה והתעשייה בנושא. ההחלטה על ערובה זמנית, נועדה לעצור את המשך הנזק הנגרם לתעשייה המקומית ועל מנת למנוע את הגברת היבוא במחירים אלה, עד סיום החקירה וקבלת החלטה קבועה בנושא.

 

משרד הכלכלה מדגיש ש"הגם שההחלטה הנה כאמור בהמשך לחקירה שנפתחה כבר בחודש יולי אשתקד, לא ניתן להתעלם מההקשר הגלובלי בעיתוי בו היא מתקבלת שכן העולם של היום אינו עולם של תמימות כלכלית – אלא שדה קרב גלובלי. מלחמת המכסים שמובילה ארצות הברית בימים אלה ממש ממחישה היטב: מדינות חייבות להגן על יצרניהן מפני סחר לא הוגן אם הן חפצות לשרוד ולהתחזק, בעוד מדינות שמפקירות את תעשיותיהן בפני תחרות לא הוגנת נרמסות ואובדות בתחרות העולמית".

 

 

 שיעורי הערובה הזמנית על היצרנים הסיניים:

שם היצרן

שיעור ההיטל ממחיר CIF, %

Guang Ya Aluminium Industries Co., Ltd

146%

Guangdong HuaChang Group Co., Ltd

62%

Sheungyin Harvest Aluminum Co., Ltd

61%

Guangdong Yonglong Aluminum Co., Ltd

75%

Foshan City Nanhai Yongfeng Aluminum Co., Ltd

110%

Foshan Guangshou Import and Export Co., Ltd

110%

Foshan Lvhong Metal Co., Ltd.

110%

Qingyuan XinYueYa Aluminum Industry Co., Ltd

110%

Foshan Sanshui Fenglu Aluminum Company Limited

110%

Guangdong Weiye Aluminium Factory Group Co., Ltd

110%

Foshan Xihui Aluminium Co., Ltd

110%

Foshan JMA Aluminium Co., Ltd

110%

Guangdong JMA Aluminium Profile Factory (Group) Co., Ltd

110%

Nanhai Huixin Aluminum Company Limited of Foshan

110%

Shandong Orient Aluminium Co., Ltd

110%

יתר סין

146%

 

יודגש כי ההחלטה התקבלה לאחר שלא נמסרה הודעת סירוב להחלטה על ידי מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, עם תום הליך היוועצות שבוצע עם ראש אגף התקציבים באוצר, כנדרש בחוק. טל מסר כי מדינות רבות הטילו בשנים האחרונות היטלי היצף על יבוא פרופילי אלומיניום מסין בעקבות חקירות היצף שהסתיימו. כך למשל שיעור ההיצף שהוטל בארה"ב על יבוא אלומיניום מסין עומד על 86%, בקנדה 101%, באיחוד האירופי 32%, בארגנטינה 75%, באנגליה 35%, באוסטרליה 37% ועוד. במצב שנוצר, זורמים עודפי הייצור הסיני במחירי היצף בין היתר גם לישראל אשר נמנעה עד כה מהגנה על תעשיית האלומיניום המקומית שלה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שר הקלקלה והבושה 12/05/2025 12:27
    הגב לתגובה זו
    הרס את ירושלים הביא אותה לשפל המוחלט . עיר עניה ומטונפת נכבשה עי המשתמטים וסרבני הגיוס בזמנו ובעידודו . כעת הוא בדרכו להפוך את המדינה לעולם שלישי אפל ופרימיטיבי .
  • 8.
    אנונימימני 07/05/2025 17:24
    הגב לתגובה זו
    כאילו מישהו באמת מייצר אלומיניום בארץ .החברות הנל סידרו לעצמם רווחים יפים מאוד הכל קומבינות תראו איך המחירים יעלו ..
  • 7.
    רמי אוחיון 07/05/2025 09:43
    הגב לתגובה זו
    אני כבר הבנתי מה שההורים שלי פספסו בעניין הליכוד
  • 6.
    עם כל האקזיטים שלו לא מעניין אותו יוקר המחיה (ל"ת)
    אנונימי 06/05/2025 21:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איש כושל מעלה לנו את מחירי הדירות כל הכבוד תמשיך ככה (ל"ת)
    איתן 06/05/2025 12:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אורי 06/05/2025 00:18
    הגב לתגובה זו
    לא נותנים לחיות רשע משתף פעולה עם החברות שסוחטות את האזרח ואת ענף הבנייה
  • 3.
    אם ניר ברקת היה מנהל את העסק שלו כמו שהוא ממלא את התפקיד של השר העסק כבר מזמן היה פושט רגל (ל"ת)
    מישל 05/05/2025 19:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ירון 05/05/2025 19:13
    הגב לתגובה זו
    זה לא גחמה זה אחרי חקירה מעמיקה שהוכיחה שיש הצף. שזה אומר תחרות לא הוגנת. יפה שמשרד הכלכלה לא נכנע ללחץ היבואנים.
  • מני 07/05/2025 17:25
    הגב לתגובה זו
    אין שום תחרות בארץ כולם גוזרים מה שיכולים .כל אחד מהמנכלים של החברות הנל לא מסכן בכלל .
  • גרשון 06/05/2025 23:23
    הגב לתגובה זו
    ולראיה התוצאות הכושלות
  • 1.
    שמואל 05/05/2025 17:22
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחח הנמלה התעוררה יושבים להם חבר מטומטמים במשרדי הכלכלה ומשחקים כאילו הם מבינים משהו מהחיים שלהם. המכס הזה רק יעלה מחירים לכל התעשיות בארץ שמשתמשות בחומר הגלם הזה ומשם במיידי ישירות לצרכן....אז בהצלחה לנו
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?

שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה

רן קידר |
נושאים בכתבה CDS


פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על  כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.


חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.

השפעות על שוקי האג"ח והריבית

הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.


כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.