כמה אתם באמת משלמים על ההלוואה שלכם - ואיפה הכי זול?

הריבית הממוצעת על הלוואות עומדת על 9.3%; ההבדלים בין הגופים המלווים גדולים, ומדגישים את המרווחים שגוזרים הבנקים על חשבון הציבור; וגם - איזה בנק מציע את הריבית הנמוכה ביותר, ואיך ניתן לקחת הלוואה ללא ריבית

אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה הלוואות בנקים

בסביבת הריבית בה אנחנו נמצאים כיום כאשר ריבית בנק ישראל עומדת על 4.5%, וריבית הפריים על 6%, הציבור ממשיך לשלם ביוקר על הלוואות. לפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת על הלוואות עומדת על 9.3%, אך בין הגופים השונים ישנם פערים של יותר מ־5%. בעוד חלק מהבנקים מציעים הלוואות סביב 7%-9%, חברות כרטיסי האשראי והבנקים הקטנים, מציגים ריביות דו-ספרתיות.


מבין חמשת הבנקים הגדולים, הבינלאומי מציג את הריבית הנמוכה ביותר עם 8.44%, ואחריו דיסקונט עם 8.52%. מזרחי טפחות גובה ריבית של 9.45%, בנק לאומי עם 9.09%, ובנק הפועלים בולט עם הריבית הגבוהה מבין הבנקים הגדולים, עם ריבית של 9.34% - היחיד שנותן ריבית שהיא שמעל הממוצע של 9.3%.



בקרב הבנקים הקטנים יותר, בולטת במיוחד הריבית של בנק ירושלים - 12.92%, הרמה הגבוהה ביותר מבין כלל הגופים. רמה זו אינה מקרית: בנק ירושלים פועל בעיקר מול לקוחות שאינם מקבלים מימון בבנקים הגדולים, לרוב בשל דירוג אשראי נמוך או חוסרים בביטחונות, ולכן משקלל סיכון גבוה יותר בריבית שהוא גובה. ההלוואות בבנק נחשבות לנגישות יחסית אך יקרות, בעיקר לאוכלוסיות מוחלשות או עצמאיים שנדחו בבנקים האחרים.


מרכנתיל שבשליטת דיסקונט, הוא בנק מסחרי שלקוחותיו בעיקר מהמגזר החרדי והערבי, מציע ריבית של 10.31%, גם היא מעל הממוצע הכללי, ככל הנראה כתוצאה ממבנה לקוחות בעל פרופיל סיכון בינוני־גבוה. בנק יהב, עם ריבית של 8.36%, בדומה לבנק מסד (8.3%) שמיועד בעיקר לאנשי חינוך. בולט לטובה בנק וואן זירו, הבנק הדיגיטלי, מציע את הריבית הנמוכה ביותר בשוק - 7.07% בלבד, מה שמדגיש את אסטרטגיית הצמיחה האגרסיבית שלו לגיוס לקוחות חדשים.



גם חברות האשראי החוץ־בנקאי גובות ריביות גבוהות משמעותית מהממוצע, כאשר כאל מובילה עם 11.46%, אחריה ישראכרט עם 10.53%, ו־MAX עם 9.81%. הסיבה המרכזית לכך היא שלחברות האשראי אין בסיס פיקדונות זול כמו לבנקים, ולכן הן מממנות את ההלוואות באמצעות מקורות יקרים יותר. בנוסף, הן פונות לקהלים רחבים מאוד, כולל כאלה בעלי פרופיל סיכון גבוה יותר, ומציעות לרוב הלוואות נגישות אך יקרות - במיוחד לצרכים צרכניים ולא מסחריים. הרמות הגבוהות מעידות על כך שצרכנים שפונים לחברות אשראי או לבנקים קטנים נדרשים לשלם פרמיית סיכון, ולעיתים מבלי להיות מודעים לכך שקיימות חלופות זולות יותר - בעיקר עבור מי שיכול לעמוד בקריטריונים של הבנקים הגדולים או הגופים הדיגיטליים.


כאשר בוחנים את הפער בין הריבית שהציבור מקבל על פיקדונות - כ־4% בממוצע לתקופה של עד שנה, לבין הריבית שגובים הבנקים והגופים החוץ־בנקאיים על הלוואות, שנעה בין 7% לכמעט 13%, נחשפת בבירור שורת הרווח של המלווים, המרווח הפיננסי. לדוגמה, בבנק לאומי, הריבית הממוצעת על פיקדון לשנה עומדת על 4%, בעוד שלקוח המבקש הלוואה משלם ריבית של 9.09% - פער של כ־5 אחוז. בנק הפועלים, שבלט לשלילה גם במדדי הפיקדונות, מציג פער גדול אף יותר: 3.75% ריבית על פיקדון לעומת 9.34% על הלוואה. בקרב חברות האשראי - כאל, ישראכרט ו-MAX, הפערים גבוהים במיוחד, לעיתים חוצים את רף 6%. הסיבה לכך נעוצה בכך שאין להן פיקדונות לקוחות, ולכן הן מגייסות את מקורות המימון שלהן בעלות גבוהה יותר, עלות שמגולגלת ישירות לצרכן. עם זאת, גם בבנקים הקטנים, שם המרווחים נעים סביב 5%-6%, עולה שאלה מהותית, האם מדובר ברמת סיכון שמצדיקה את הפער, או בניצול של אוכלוסיות חלשות מבחינה פיננסית, שאין להן חלופות אמיתיות בשוק ההלוואות.

קיראו עוד ב"בארץ"


הריבית החציונית - בנק מזרחי עם 11.46%


מעבר לריבית הממוצעת, הנתון החשוב לא פחות הוא הריבית החציונית, שמציגה את שיעור הריבית שבו חצי מהלקוחות משלמים יותר וחצי פחות. נתון זה מעניק מבט נאמן יותר למציאות בשוק, שכן הוא פחות מושפע מהלוואות חריגות או עסקאות בודדות בריביות קיצוניות. מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק מזרחי טפחות מציג את הריבית החציונית הגבוהה ביותר מבין הבנקים הגדולים - 11.46%, רמה שמעידה על ייקור משמעותי של האשראי לציבור הרחב, ולא רק במקרים חריגים, כלומר מחצית מלקוחות הבנק משלמים ריבית גבוהה מ-11.46% על ההלוואה. אחריו מדורג בנק הפועלים עם 10.47%, בנק לאומי עם 8.72%, דיסקונט עם 8.66%, ואילו הבנק הבינלאומי סוגר את הרשימה עם 8.03% - הנמוכה ביותר בקבוצת חמשת הגדולים.




בקרב הבנקים הקטנים, בנק ירושלים ממשיך להוביל בפער ניכר, עם ריבית חציונית של 13.25%, ואחריו מרכנתיל עם 13.13%. מדובר ברמות ריבית גבוהות במיוחד, שמשקפות רמות סיכון גבוהות באוכלוסיות היעד. בנק מסד מציג ריבית של 7.71%, ו־בנק יהב עם 8.47%. וואן זירו, הבנק הדיגיטלי, שומר על הובלה גם במדד זה עם ריבית חציונית של 6.86% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר במערכת, מה שמחזק את מיצובו כבנק תחרותי באשראי צרכני, כלומר כמחצית מלקוחות הבנק מקבלים ריבית נמוכה מ-6.86%, נזכיר כי ריבית הפריים עומדת על 6% כך שזה נתון מעודד עבור הצרכנים.


בחברות האשראי החוץ־בנקאיות, הריבית החציונית כמעט זהה לממוצעת, כאל עם 11.5%, ישראכרט עם 11.2%, ו־MAX עם 11%. מה שמעיד על אחידות במדיניות התמחור, אך גם על כך שמרבית הלקוחות משלמים ריביות גבוהות, ללא הטבות נקודתיות או מיקוח פרטני.


אני רוצה לקחת הלוואה בריבית הזולה ביותר - מה האפשרויות שלי?



לפי הנתונים המעודכנים, בנק וואן זירו מציע את הריבית הנמוכה ביותר מבין הבנקים, אך לא בהכרח שהוא האפשרות המשתלמת ביותר כיום.

קיימות אפשרויות נוספות שיכולות להתאים למי שמחפש ריבית נמוכה במיוחד - ולעיתים גם אפסית:

  • הלוואות מקרנות השתלמות וקופות גמל: מאפשרות הלוואה כנגד הצבירה, לרוב בריבית של פריים מינוס חצי או פריים בלבד (5.5%–6%), בלי ערבים ועם אישור מהיר.

  • הלוואות חברתיות או קהילתיות: גופים כמו קרן עוגן, קרן נתן ועמותות אזוריות מציעים הלוואות בריבית סמלית או אפילו ללא ריבית, בעיקר לעסקים קטנים, עצמאים, או אזרחים שלא מקבלים הלוואה בבנקים.

  • מסגרות הלוואה ממקום העבודה: בארגונים מסוימים יש הסכמים עם בנקים או גופים פיננסיים המציעים לעובדים הלוואות בתנאים מועדפים.

  • הלוואות קואופרטיביות או במסגרת קיבוצים ועמותות: לעיתים ניתן לקבל הלוואות נוחות במיוחד באפיקים אלו, אם אתה חבר בגוף כזה.

  • והטבה פחות מוכרת - הלוואה ללא ריבית בפתיחת חשבון בנק: חלק מהבנקים מציעים ללקוחות חדשים הלוואות ללא ריבית עד סכום מסוים (לרוב 10,000-40,000 שקל) כהטבת הצטרפות. מדובר בהטבה חד-פעמית אך משתלמת, בעיקר אם זקוקים למימון מיידי ונמוך לטווח קצר.

לסיום, השוק מציע מגוון רחב של מסלולים ואפיקים - אבל האחריות לבדוק, להשוות ולדרוש את הטוב ביותר היא על הלקוח. חשוב לבחון לא רק את הריבית המפורסמת, אלא גם את התנאים הנלווים, ההחזר החודשי והגמישות בפריסה, לצד  עמלות פתיחת תיק, קנסות פירעון מוקדם, אפשרות לשינוי מסלול באמצע. השוואה בין הצעות, לא רק בין גופים אלא גם בין מסלולים באותו גוף, יכולה לחסוך אלפי שקלים לאורך תקופת ההלוואה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אתה יכול לעשות כתבה על הלוואות לעסקים בערבות מדינה (ל"ת)
    הדר 17/04/2025 09:34
    הגב לתגובה זו
  • וגם על רבית חובה על העוש (ל"ת)
    Yyinon 24/04/2025 09:09
    הגב לתגובה זו
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.