בצל ירידות השערים החדות בשווקים בארץ ובעולם, בנק ישראל צפוי לפרסם מאוחר יותר היום (16:00) את החלטת הריבית שלו. הבנק, אמנם לא צפוי להודיע על הורדת ריבית אך ייתכן שהוא יספק תחזית צמיחה מעודכנת ואף יספק התייחסות ראשונה מצד הבנק בנוגע להשפעות של תוכנית המכסים של טראמפ, ובפרט להחלטה להטיל מכס בשיעור של 17% על סחורות מישראל.

בנק ישראל אמנם מפרסם את החלטות הריבית שלו אחת לחודש, אך רק אחת לחודשיים הבנק מפרסם את תחזית חטיבת המחקר של הבנק וכן עורך מסיבת עיתונאיים בהובלת הנגיד, אמיר ירון. נדמה שאין עיתוי מתבקש יותר לפרסום תחזית מעודכנת על אודות הכלכלה הישראלית וכן התייחסות לתוכנית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אשר מטלטלת את השווקים. על פי ההערכות, בצל השינויים המשמעותיים שחלו בסביבה המאקרו-כלכלית, הבנק צפוי לעדכן כלפי מטה את תחזיותיו בנוגע לצמיחה ולאינפלציה. בנוסף, המשקיעים ימתינו לראות האם הנגד יספק ידע באשר ללוח הזמנים של הורדות הריבית, שעל פי ההערכות עד כה צפויות להתקיים במחצית השנייה של השנה.

להערכת כלכלני בית ההשקעות לידר השינוי בתחזית בנק ישראל יתמקד בהתמתנות הצמיחה (בעיקר בתחזית היצוא) בשל העובדה שהסביבה הגלובלית פחות תומכת. בכל הקשור לאינפלציה, להערכתם, התחזית שנה קדימה צפויה לעמוד על 2.4% ועל 2.2% ב-2026. עלן כן, להערכתם, תחזית הריבית ברבעון א' 2026 צפויה לשקף 2-3 הורדות ריבית על רקע "הסביבה הכלכלית המתמתנת בעולם והתמתנות צפויה באינפלציה בישראל".

מי ששותף לתפיסה זו, הוא אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב. לדבריו "בנק ישראל לא צפוי לשנות את הריבית בהחלטתו השבוע". להערכתו, "התחזית לצמיחה תרד כתוצאה מחזרה ללחימה, החרפת העימות הפוליטי הפנימי והסיכונים לצמיחה בעולם. הרעה בצמיחה בעולם והשפעתה על ישראל יחד עם ההשלכות הדפלציוניות של מלחמת הסחר, מגדילים סיכוי להורדות ריבית בישראל בהמשך השנה. אך זאת בתנאי שהאירועים הפנימיים והחיצוניים לא יפגעו ביציבות הפיננסית".

• אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
• ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההפתעה במדד בפברואר תשפיע על הנגיד?

החלטת הריבית היום מגיעה לאחר שמדד המחירים לצרכן של חודש פברואר הפתיע לטובה ונותר ללא שינוי, בזמן שהכלכלנים ציפו לעלייה של 0.2%-0.3%. בשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2025 לעומת פברואר 2024), מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.4%. זאת לאחר שבהחלטת הריבית הקודמת הבנק בחר לשדר עמדה "ניצית", בין היתר לנוכח הדגשת האינפלציה בפועל והסיכונים להתפתחותה. זאת לאחר שבבנק ציינו כי הקצב השנתי של האינפלציה בפועל (ההיסטורי) עלה מעל הגבול העליון של היעד - 3.8%, מבלי להתייחס לנתונים שמנכים את המעורבות הממשלתית (בעיקר העלאת המע"מ), על אף שזו נמוכה משמעותית - 3.1% ומבלי להתייחס למה שחשוב באמת - התחזית קדימה שהיא מבטאת כאמור אינפלציה נמוכה שעומדת בטווח של בנק ישראל.  

כבר לאחר פרסום המדד, ועוד בטרם פרסום תוכנית המכסים של ארצות הברית, הערכנו שלמדד לא תהיה השפעה על החלטת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.  עד כה, הנגיד דבק בעמדתו שחוסר הוודאות, בשל המלחמה שעדיין לא ברור לאן ואיך תתקדם מכאן ומעבר לכך, מקשה על הורדת הריבית. עד כה נראה היה שהנגיד מחכה שבארה"ב תהיה הפחתה או סימנים ברורים להפחתת ריבית לפני שהוא עושה את המהלך. אחרי הכל, למה להיות ראשון כשאפשר להישען ולהסתמך על יו"ר הפד האמריקאי. אך כעת, כשברקע תוכנית המכסים של טראמפ שצפויה להשפיע באופן משמעותי על האינפלציה בארצות הברית והלחצים המופעלים על ג'רום פאוול, יו"ר הבנק הפדרלי, מעניין יהיה לראות האם חלה תמורה בגישתם של ירון ובכירי הבנק.

• האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
• אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

בתוך כך, ההערכות הן כי בשלב זה, למרות הלחצים שמופעלים על ידי טראמפ, פאוול ימשיך לדבוק בעמדתו ויוריד את הריבית רק בתרחיש שבו תחול הרעה משמעותית נוספת בתנאים הפיננסים וסימנים להרעה בשוק העבודה. האתגר שלו הוא גדול מאד. בניגוד למשברים קודמים, בהם הירידות בשווקים הגיעו בתקופה שבה סביבת האינפלציה הייתה נמוכה, ואשר הרחבה מוניטארית, כיום המצב רחוק משם. האינפלציה טרם חזרה אל היעד, והיא צפויה לעלות מדרגה במהלך הרבעונים הקרובים, בהנחה וחלק מרכזי מהעלאת המכסים עליהם הצהיר טראמפ אכן ייושם.

מלבד המדד והמכסים, השינוי המהותי ביותר מאז החלטת הריבית הקודמת נוגע לעלייה המחודשת בפרמיית הסיכון של המשק שקיבלה ביטוי גם בפיחות חד של השקל. מאז החלטת הריבית האחרונה נרשם פיחות של כ-6% בשקל-סל, כאשר מול הדולר פוחת השקל בכ-5% ומול היורו בכ-10%. התפתחות זו שיקפה שילוב של עלייה בפרמיית הסיכון הפוליטית-ביטחונית, ולאחרונה גם על רקע הסנטימנט השלילי בשווקים בעולם. גורם זה תומך בעלייה בסביבת האינפלציה, בין אם בהשפעות על מגבלות ההיצע ובין אם מצד היחלשות השקל. 

בקשר זה, מציין רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, כי בהחלטה הקודמת "הועדה ציינה את שער החליפין (לצד ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע מתמשכות, וההתפתחויות הפיסקליות) כאחד מגורמי הסיכון להאצה אפשרית באינפלציה או לאי התכנסותה אל היעד, כך שהפיחות האחרון מחזק את עמדת ההמתנה של הבנק, בפרט כאשר נקודת המוצא היא של אינפלציה גבוהה מהיעד. האינפלציה אמנם הפתיעה כלפי מטה בפברואר, אך היא עדיין גבוהה מהיעד ונמצאת מעליו כבר 8 חודשים ברציפות, כאשר בהתחשב בתנודתיות הגבוהה המגיעה ממדד הסחירים (בעיקר מהנסיעות לחו"ל), אינפלציית הבלתי סחירים ממשיכה לנוע ברמות גבוהות (בפברואר הגיעה ל-3.8%)".