משרד הכלכלה ישקיע 220 מיליון שקל במיזמי היי-טק ודיפ-טק
משרד הכלכלה הודיע תכנית להשקעה בתשתיות בהתאם ליתרונות היחסיים של מדינת ישראל (קלאסטרים) בתחומי ההייטק, האגרופודטק, הבריאות, הדזרטק, תעשייה מתקדמת, סייבר ודיפנס, בשיתוף התעשייה; לאור הביקוש הרב, המשרד הודיע כי בתחילת 2025 יפורסם הליך נוסף להגדלת היקף התשתיות וההשקעות
משרד הכלכלה הודיע תכנית להשקעה בתשתיות בהתאם ליתרונות היחסיים של מדינת ישראל (קלאסטרים) בתחומי ההייטק, האגרופודטק, הבריאות, הדזרטק, תעשייה מתקדמת, סייבר ודיפנס, בשיתוף התעשייה, בהיקף כולל של כ-220 מיליון שקל.
במסגרת היוזמה, יצאה לאחרונה הרשות להשקעות במקצה תחרותי והיא מפרסמת היום את רשימת הזוכים בתמיכות להקמת תשתיות חדשניות שיתמכו בסטרטאפים ובחברות בתחילת דרכן. מבין 31 הבקשות שהוגשו, נבחרו 13 פרויקטים שיזכו למימון כולל של 71 מיליון שקל מהמשרד, לצד השקעה של קרוב ל-150 מיליון שקל של החברות עצמן כאשר מייד עם סיום הקמת התשתיות ייתנו שירותים לחברות. לאור הביקוש הרב, משרד הכלכלה הודיע כי בתחילת 2025 יפורסם הליך נוסף להגדלת היקף התשתיות וההשקעות.
בשנתיים האחרונות מוביל משרד הכלכלה את רפורמת הצמיחה, במסגרתה הוקמה מנהלת הצמיחה הלאומית, אשר ביצעה עבודת מטה עמוקה ומיפתה יחד עם צוות מומחים מאוניברסיטת הרווארד את היתרונות היחסיים של ישראל בשווקים הגלובליים. בהתבסס על תורתו של פרופ’ מייקל פורטר, מופו
ששת הקלאסטרים (אשכולות עסקיים) הארציים: הייטק, אגרו-פוד טק, בריאות ומדעי החיים, דזרטק ואקלים, הגנת המולדת וסייבר ותעשייה מתקדמת. התוכנית תאפשר לסטארטאפים להאיץ את הצמיחה, לחסוך במשאבים ולהרוויח זמן לשווקים.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר הכלכלה והתעשייה,
ניר ברקת: "יחד עם המגזר העסקי, אנו מניחים תשתית להאצת הצמיחה ומחזקים את מעמדה של ישראל כמובילה ביזמות ובחדשנות העולמית. התכנית החדשה תשמש תשתית לצמיחת חברות חדשות, ליצירת משרות איכות ותתרום להגדלת הייצוא. ההיענות המרשימה מהשטח לקול הקורא מעידה כי אנו בדרך
הנכונה, ו-2025 תהיה שנת צמיחה מואצת בכלל וביצוא בפרט, כל זאת, כחלק מחזון להגדיל את הייצוא הישראלי ממאה וחמישים מיליארד דולר לטריליון דולר יצוא לשנה בעוד כחמש עשרה שנה."
רשימת הזוכים מורכבת ממיזמים אשר יוקמו לראשונה וממעבדות קיימות אשר יעברו שדרוג משמעותי והתאמות נדרשות. זמן התכנון, ההקמה והכשרת התשתיות לא יעלה על 5 שנים, כאשר עם סיומן יינתנו שירותים לתעשייה:
- רשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
1. Colab Square– (באר שבע) הקמת מעבדות רטובות (כימיות וביולוגיות) לטובת תעשיות קליימטק, בריאות מדעי החיים ואגרופודטק.
2. מרגלית פיתוח הגליל (קריית שמונה)- תשתיות מתקדמות לחברות בתחום המזון, והאגרו פוד טק בפרויקט "הטרמינל".
3. מרכז חקלאות צמח (צמח)- מעבדה חדשנית לתחום האגרוטק. בנוסף, מעבדה מתקדמת ומשרדים להשכרה עבור סטרטאפים.
4. - ISG Intelligence (נגב מערבי) - תשתית לייצור זרעים אשר תשפר את כלכליות הגידול, מאפשר עצמאות ישראלית בתחום ומייצא זרעים למדינות שכנות.
5. משקי נטר- (מקווה ישראל) תשתיות לשילוב מרחב עבודה עם יצירת חיבורים ותוכן מקצועי בתחומי האגרופוד.
6. מרכז רפואי לגליל ( נהריה) -הקמת “ביו-דאטה בנק”- תשתית דיגיטלית למחקר: הקמת מעבדות והנגשת שירותי בית החולים היכולות שקיימות בתחום הגנטיקה לחברות
7. בית החולים רמב”ם- (חיפה) מרכז חדשנות הכולל 4 מרכיבים: תשתיות מעבדה למחקר ביוטכנולוגי, מעבדת חדשנות למכשור רפואי, תשתיות מחשוב וביג דאטה לרפואה דיגיטלית ומערך תמיכה מקיף לניסויים קליניים.
8. Synergy 7 באר שבע)- הקמת 2 יחידות בבית חולים באר שבע: מחקרים קליניים ותרפיה תאית. מתגבשים 35 שיתופי פעולה עם סטארט-אפים באזור.
9. אוניברסיטת ת"א + בי”ח איכילוב - הקמת מתקן ייצור ווקטורים וויראליים - חיסונים למגפות. החדרת גן ביו-טק לצורך ניסויים קליניים וטיפול.
10. קרן המחקרים ושירותי הבריאות שיבא Bio Convergence Hub - תשתית לשיתופי פעולה בין חוקרים, רופאים, תעשיות רפואיות וגופי בטחון לטובת מחקר קליני ליצור תרופות
11.Impact Lab מעבדות חדשנות – אזור הדרום-במבנה המתוכנן יופעלו מערכות ייצור רובוטיות ומודולריות, אשר יאפשרו ייצור מהיר וגמיש של מוצרים וחלקים בתנאים מבוקרים, תוך שיתוף פעולה ובאקוסיסטים בין החברות השונות בתעשייה
12. Canovation (ירוחם) -מרכז מודולרי למתקנים ושירותים הכוללים מעבדות מחקר, מערכי ייצור מתקדמים, שירותי תחזוקה וסימולטורים לרחפנים וכטבמי"ם
13. I4Valley (כרמיאל) - מתחם מעבדות חדשני, שישמש כתשתית מרכזית למחקר, פיתוח וחדשנות בתחומי החומרים המתקדמים והייצור התעשייתי בשילוב פיתוחי חומרים עם בינה מלאכותית.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
