משרד הכלכלה ישקיע 220 מיליון שקל במיזמי היי-טק ודיפ-טק
משרד הכלכלה הודיע תכנית להשקעה בתשתיות בהתאם ליתרונות היחסיים של מדינת ישראל (קלאסטרים) בתחומי ההייטק, האגרופודטק, הבריאות, הדזרטק, תעשייה מתקדמת, סייבר ודיפנס, בשיתוף התעשייה; לאור הביקוש הרב, המשרד הודיע כי בתחילת 2025 יפורסם הליך נוסף להגדלת היקף התשתיות וההשקעות
משרד הכלכלה הודיע תכנית להשקעה בתשתיות בהתאם ליתרונות היחסיים של מדינת ישראל (קלאסטרים) בתחומי ההייטק, האגרופודטק, הבריאות, הדזרטק, תעשייה מתקדמת, סייבר ודיפנס, בשיתוף התעשייה, בהיקף כולל של כ-220 מיליון שקל.
במסגרת היוזמה, יצאה לאחרונה הרשות להשקעות במקצה תחרותי והיא מפרסמת היום את רשימת הזוכים בתמיכות להקמת תשתיות חדשניות שיתמכו בסטרטאפים ובחברות בתחילת דרכן. מבין 31 הבקשות שהוגשו, נבחרו 13 פרויקטים שיזכו למימון כולל של 71 מיליון שקל מהמשרד, לצד השקעה של קרוב ל-150 מיליון שקל של החברות עצמן כאשר מייד עם סיום הקמת התשתיות ייתנו שירותים לחברות. לאור הביקוש הרב, משרד הכלכלה הודיע כי בתחילת 2025 יפורסם הליך נוסף להגדלת היקף התשתיות וההשקעות.
בשנתיים האחרונות מוביל משרד הכלכלה את רפורמת הצמיחה, במסגרתה הוקמה מנהלת הצמיחה הלאומית, אשר ביצעה עבודת מטה עמוקה ומיפתה יחד עם צוות מומחים מאוניברסיטת הרווארד את היתרונות היחסיים של ישראל בשווקים הגלובליים. בהתבסס על תורתו של פרופ’ מייקל פורטר, מופו
ששת הקלאסטרים (אשכולות עסקיים) הארציים: הייטק, אגרו-פוד טק, בריאות ומדעי החיים, דזרטק ואקלים, הגנת המולדת וסייבר ותעשייה מתקדמת. התוכנית תאפשר לסטארטאפים להאיץ את הצמיחה, לחסוך במשאבים ולהרוויח זמן לשווקים.
- לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
- ״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר הכלכלה והתעשייה,
ניר ברקת: "יחד עם המגזר העסקי, אנו מניחים תשתית להאצת הצמיחה ומחזקים את מעמדה של ישראל כמובילה ביזמות ובחדשנות העולמית. התכנית החדשה תשמש תשתית לצמיחת חברות חדשות, ליצירת משרות איכות ותתרום להגדלת הייצוא. ההיענות המרשימה מהשטח לקול הקורא מעידה כי אנו בדרך
הנכונה, ו-2025 תהיה שנת צמיחה מואצת בכלל וביצוא בפרט, כל זאת, כחלק מחזון להגדיל את הייצוא הישראלי ממאה וחמישים מיליארד דולר לטריליון דולר יצוא לשנה בעוד כחמש עשרה שנה."
רשימת הזוכים מורכבת ממיזמים אשר יוקמו לראשונה וממעבדות קיימות אשר יעברו שדרוג משמעותי והתאמות נדרשות. זמן התכנון, ההקמה והכשרת התשתיות לא יעלה על 5 שנים, כאשר עם סיומן יינתנו שירותים לתעשייה:
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
1. Colab Square– (באר שבע) הקמת מעבדות רטובות (כימיות וביולוגיות) לטובת תעשיות קליימטק, בריאות מדעי החיים ואגרופודטק.
2. מרגלית פיתוח הגליל (קריית שמונה)- תשתיות מתקדמות לחברות בתחום המזון, והאגרו פוד טק בפרויקט "הטרמינל".
3. מרכז חקלאות צמח (צמח)- מעבדה חדשנית לתחום האגרוטק. בנוסף, מעבדה מתקדמת ומשרדים להשכרה עבור סטרטאפים.
4. - ISG Intelligence (נגב מערבי) - תשתית לייצור זרעים אשר תשפר את כלכליות הגידול, מאפשר עצמאות ישראלית בתחום ומייצא זרעים למדינות שכנות.
5. משקי נטר- (מקווה ישראל) תשתיות לשילוב מרחב עבודה עם יצירת חיבורים ותוכן מקצועי בתחומי האגרופוד.
6. מרכז רפואי לגליל ( נהריה) -הקמת “ביו-דאטה בנק”- תשתית דיגיטלית למחקר: הקמת מעבדות והנגשת שירותי בית החולים היכולות שקיימות בתחום הגנטיקה לחברות
7. בית החולים רמב”ם- (חיפה) מרכז חדשנות הכולל 4 מרכיבים: תשתיות מעבדה למחקר ביוטכנולוגי, מעבדת חדשנות למכשור רפואי, תשתיות מחשוב וביג דאטה לרפואה דיגיטלית ומערך תמיכה מקיף לניסויים קליניים.
8. Synergy 7 באר שבע)- הקמת 2 יחידות בבית חולים באר שבע: מחקרים קליניים ותרפיה תאית. מתגבשים 35 שיתופי פעולה עם סטארט-אפים באזור.
9. אוניברסיטת ת"א + בי”ח איכילוב - הקמת מתקן ייצור ווקטורים וויראליים - חיסונים למגפות. החדרת גן ביו-טק לצורך ניסויים קליניים וטיפול.
10. קרן המחקרים ושירותי הבריאות שיבא Bio Convergence Hub - תשתית לשיתופי פעולה בין חוקרים, רופאים, תעשיות רפואיות וגופי בטחון לטובת מחקר קליני ליצור תרופות
11.Impact Lab מעבדות חדשנות – אזור הדרום-במבנה המתוכנן יופעלו מערכות ייצור רובוטיות ומודולריות, אשר יאפשרו ייצור מהיר וגמיש של מוצרים וחלקים בתנאים מבוקרים, תוך שיתוף פעולה ובאקוסיסטים בין החברות השונות בתעשייה
12. Canovation (ירוחם) -מרכז מודולרי למתקנים ושירותים הכוללים מעבדות מחקר, מערכי ייצור מתקדמים, שירותי תחזוקה וסימולטורים לרחפנים וכטבמי"ם
13. I4Valley (כרמיאל) - מתחם מעבדות חדשני, שישמש כתשתית מרכזית למחקר, פיתוח וחדשנות בתחומי החומרים המתקדמים והייצור התעשייתי בשילוב פיתוחי חומרים עם בינה מלאכותית.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
