ניר ברקת
צילום: סיון פרג

משרד הכלכלה ישקיע 220 מיליון שקל במיזמי היי-טק ודיפ-טק

משרד הכלכלה הודיע תכנית להשקעה בתשתיות בהתאם ליתרונות היחסיים של מדינת ישראל (קלאסטרים) בתחומי ההייטק, האגרופודטק, הבריאות, הדזרטק, תעשייה מתקדמת, סייבר ודיפנס, בשיתוף התעשייה; לאור הביקוש הרב, המשרד הודיע כי בתחילת 2025 יפורסם הליך נוסף להגדלת היקף התשתיות וההשקעות

איתן גרסטנפלד |

משרד הכלכלה הודיע תכנית להשקעה בתשתיות בהתאם ליתרונות היחסיים של מדינת ישראל (קלאסטרים) בתחומי ההייטק, האגרופודטק, הבריאות, הדזרטק, תעשייה מתקדמת, סייבר ודיפנס, בשיתוף התעשייה, בהיקף כולל של כ-220 מיליון שקל.

 

במסגרת היוזמה, יצאה לאחרונה הרשות להשקעות במקצה תחרותי והיא מפרסמת היום את רשימת הזוכים בתמיכות להקמת תשתיות חדשניות שיתמכו בסטרטאפים ובחברות בתחילת דרכן. מבין 31 הבקשות שהוגשו, נבחרו 13 פרויקטים שיזכו למימון כולל של 71 מיליון שקל מהמשרד, לצד השקעה של קרוב ל-150 מיליון שקל של החברות עצמן כאשר מייד עם סיום הקמת התשתיות ייתנו שירותים לחברות. לאור הביקוש הרב, משרד הכלכלה הודיע כי בתחילת 2025 יפורסם הליך נוסף להגדלת היקף התשתיות וההשקעות.

 

בשנתיים האחרונות מוביל משרד הכלכלה את רפורמת הצמיחה, במסגרתה הוקמה מנהלת הצמיחה הלאומית, אשר ביצעה עבודת מטה עמוקה ומיפתה יחד עם צוות מומחים מאוניברסיטת הרווארד את היתרונות היחסיים של ישראל בשווקים הגלובליים. בהתבסס על תורתו של פרופ’ מייקל פורטר, מופו ששת הקלאסטרים (אשכולות עסקיים) הארציים: הייטק, אגרו-פוד טק, בריאות ומדעי החיים, דזרטק ואקלים, הגנת המולדת וסייבר ותעשייה מתקדמת. התוכנית תאפשר לסטארטאפים להאיץ את הצמיחה, לחסוך במשאבים ולהרוויח זמן לשווקים.


שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "יחד עם המגזר העסקי, אנו מניחים תשתית להאצת הצמיחה ומחזקים את מעמדה של ישראל כמובילה ביזמות ובחדשנות העולמית. התכנית החדשה תשמש תשתית לצמיחת חברות חדשות, ליצירת משרות איכות ותתרום להגדלת הייצוא. ההיענות המרשימה מהשטח לקול הקורא מעידה כי אנו בדרך הנכונה, ו-2025 תהיה שנת צמיחה מואצת בכלל וביצוא בפרט, כל זאת, כחלק מחזון להגדיל את הייצוא הישראלי ממאה וחמישים מיליארד דולר לטריליון דולר יצוא לשנה בעוד כחמש עשרה שנה."


 רשימת הזוכים מורכבת ממיזמים אשר יוקמו לראשונה וממעבדות קיימות אשר יעברו שדרוג משמעותי והתאמות נדרשות. זמן התכנון, ההקמה והכשרת התשתיות לא יעלה על 5 שנים, כאשר עם סיומן יינתנו שירותים לתעשייה:

קיראו עוד ב"בארץ"


1.  Colab Square– (באר שבע) הקמת מעבדות רטובות (כימיות וביולוגיות) לטובת תעשיות קליימטק, בריאות מדעי החיים ואגרופודטק.

2. מרגלית פיתוח הגליל (קריית שמונה)- תשתיות מתקדמות לחברות בתחום המזון, והאגרו פוד טק בפרויקט "הטרמינל".

3. מרכז חקלאות צמח (צמח)- מעבדה חדשנית לתחום האגרוטק. בנוסף, מעבדה מתקדמת ומשרדים להשכרה עבור סטרטאפים.

4. - ISG Intelligence (נגב מערבי) - תשתית לייצור זרעים אשר תשפר את כלכליות הגידול, מאפשר עצמאות ישראלית בתחום ומייצא זרעים למדינות שכנות.

5. משקי נטר- (מקווה ישראל) תשתיות לשילוב מרחב עבודה עם יצירת חיבורים ותוכן מקצועי בתחומי האגרופוד.

6. מרכז רפואי לגליל ( נהריה) -הקמת “ביו-דאטה בנק”- תשתית דיגיטלית למחקר: הקמת מעבדות והנגשת שירותי בית החולים היכולות שקיימות בתחום הגנטיקה לחברות

7. בית החולים רמב”ם- (חיפה) מרכז חדשנות הכולל 4 מרכיבים: תשתיות מעבדה למחקר ביוטכנולוגי, מעבדת חדשנות למכשור רפואי, תשתיות מחשוב וביג דאטה לרפואה דיגיטלית ומערך תמיכה מקיף לניסויים קליניים.

8.   Synergy 7 באר שבע)- הקמת 2 יחידות בבית חולים באר שבע: מחקרים קליניים ותרפיה תאית. מתגבשים 35 שיתופי פעולה עם סטארט-אפים באזור.

9. אוניברסיטת ת"א + בי”ח איכילוב - הקמת מתקן ייצור ווקטורים וויראליים - חיסונים למגפות. החדרת גן ביו-טק לצורך ניסויים קליניים וטיפול.

10.  קרן המחקרים ושירותי הבריאות שיבא  Bio Convergence Hub -  תשתית לשיתופי פעולה בין חוקרים, רופאים, תעשיות רפואיות וגופי בטחון לטובת מחקר קליני ליצור תרופות

11.Impact Lab מעבדות חדשנות – אזור הדרום-במבנה המתוכנן יופעלו מערכות ייצור רובוטיות ומודולריות, אשר יאפשרו ייצור מהיר וגמיש של מוצרים וחלקים בתנאים מבוקרים, תוך שיתוף פעולה ובאקוסיסטים בין החברות השונות בתעשייה

12. Canovation (ירוחם) -מרכז מודולרי למתקנים ושירותים הכוללים מעבדות מחקר, מערכי ייצור מתקדמים, שירותי תחזוקה וסימולטורים לרחפנים וכטבמי"ם

13.  I4Valley (כרמיאל) - מתחם מעבדות חדשני, שישמש כתשתית מרכזית למחקר, פיתוח וחדשנות בתחומי החומרים המתקדמים והייצור התעשייתי בשילוב פיתוחי חומרים עם בינה מלאכותית.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.