ניר ברקת
צילום: סיון פרג

משרד הכלכלה ישקיע 220 מיליון שקל במיזמי היי-טק ודיפ-טק

משרד הכלכלה הודיע תכנית להשקעה בתשתיות בהתאם ליתרונות היחסיים של מדינת ישראל (קלאסטרים) בתחומי ההייטק, האגרופודטק, הבריאות, הדזרטק, תעשייה מתקדמת, סייבר ודיפנס, בשיתוף התעשייה; לאור הביקוש הרב, המשרד הודיע כי בתחילת 2025 יפורסם הליך נוסף להגדלת היקף התשתיות וההשקעות

איתן גרסטנפלד |

משרד הכלכלה הודיע תכנית להשקעה בתשתיות בהתאם ליתרונות היחסיים של מדינת ישראל (קלאסטרים) בתחומי ההייטק, האגרופודטק, הבריאות, הדזרטק, תעשייה מתקדמת, סייבר ודיפנס, בשיתוף התעשייה, בהיקף כולל של כ-220 מיליון שקל.

 

במסגרת היוזמה, יצאה לאחרונה הרשות להשקעות במקצה תחרותי והיא מפרסמת היום את רשימת הזוכים בתמיכות להקמת תשתיות חדשניות שיתמכו בסטרטאפים ובחברות בתחילת דרכן. מבין 31 הבקשות שהוגשו, נבחרו 13 פרויקטים שיזכו למימון כולל של 71 מיליון שקל מהמשרד, לצד השקעה של קרוב ל-150 מיליון שקל של החברות עצמן כאשר מייד עם סיום הקמת התשתיות ייתנו שירותים לחברות. לאור הביקוש הרב, משרד הכלכלה הודיע כי בתחילת 2025 יפורסם הליך נוסף להגדלת היקף התשתיות וההשקעות.

 

בשנתיים האחרונות מוביל משרד הכלכלה את רפורמת הצמיחה, במסגרתה הוקמה מנהלת הצמיחה הלאומית, אשר ביצעה עבודת מטה עמוקה ומיפתה יחד עם צוות מומחים מאוניברסיטת הרווארד את היתרונות היחסיים של ישראל בשווקים הגלובליים. בהתבסס על תורתו של פרופ’ מייקל פורטר, מופו ששת הקלאסטרים (אשכולות עסקיים) הארציים: הייטק, אגרו-פוד טק, בריאות ומדעי החיים, דזרטק ואקלים, הגנת המולדת וסייבר ותעשייה מתקדמת. התוכנית תאפשר לסטארטאפים להאיץ את הצמיחה, לחסוך במשאבים ולהרוויח זמן לשווקים.


שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "יחד עם המגזר העסקי, אנו מניחים תשתית להאצת הצמיחה ומחזקים את מעמדה של ישראל כמובילה ביזמות ובחדשנות העולמית. התכנית החדשה תשמש תשתית לצמיחת חברות חדשות, ליצירת משרות איכות ותתרום להגדלת הייצוא. ההיענות המרשימה מהשטח לקול הקורא מעידה כי אנו בדרך הנכונה, ו-2025 תהיה שנת צמיחה מואצת בכלל וביצוא בפרט, כל זאת, כחלק מחזון להגדיל את הייצוא הישראלי ממאה וחמישים מיליארד דולר לטריליון דולר יצוא לשנה בעוד כחמש עשרה שנה."


 רשימת הזוכים מורכבת ממיזמים אשר יוקמו לראשונה וממעבדות קיימות אשר יעברו שדרוג משמעותי והתאמות נדרשות. זמן התכנון, ההקמה והכשרת התשתיות לא יעלה על 5 שנים, כאשר עם סיומן יינתנו שירותים לתעשייה:

קיראו עוד ב"בארץ"


1.  Colab Square– (באר שבע) הקמת מעבדות רטובות (כימיות וביולוגיות) לטובת תעשיות קליימטק, בריאות מדעי החיים ואגרופודטק.

2. מרגלית פיתוח הגליל (קריית שמונה)- תשתיות מתקדמות לחברות בתחום המזון, והאגרו פוד טק בפרויקט "הטרמינל".

3. מרכז חקלאות צמח (צמח)- מעבדה חדשנית לתחום האגרוטק. בנוסף, מעבדה מתקדמת ומשרדים להשכרה עבור סטרטאפים.

4. - ISG Intelligence (נגב מערבי) - תשתית לייצור זרעים אשר תשפר את כלכליות הגידול, מאפשר עצמאות ישראלית בתחום ומייצא זרעים למדינות שכנות.

5. משקי נטר- (מקווה ישראל) תשתיות לשילוב מרחב עבודה עם יצירת חיבורים ותוכן מקצועי בתחומי האגרופוד.

6. מרכז רפואי לגליל ( נהריה) -הקמת “ביו-דאטה בנק”- תשתית דיגיטלית למחקר: הקמת מעבדות והנגשת שירותי בית החולים היכולות שקיימות בתחום הגנטיקה לחברות

7. בית החולים רמב”ם- (חיפה) מרכז חדשנות הכולל 4 מרכיבים: תשתיות מעבדה למחקר ביוטכנולוגי, מעבדת חדשנות למכשור רפואי, תשתיות מחשוב וביג דאטה לרפואה דיגיטלית ומערך תמיכה מקיף לניסויים קליניים.

8.   Synergy 7 באר שבע)- הקמת 2 יחידות בבית חולים באר שבע: מחקרים קליניים ותרפיה תאית. מתגבשים 35 שיתופי פעולה עם סטארט-אפים באזור.

9. אוניברסיטת ת"א + בי”ח איכילוב - הקמת מתקן ייצור ווקטורים וויראליים - חיסונים למגפות. החדרת גן ביו-טק לצורך ניסויים קליניים וטיפול.

10.  קרן המחקרים ושירותי הבריאות שיבא  Bio Convergence Hub -  תשתית לשיתופי פעולה בין חוקרים, רופאים, תעשיות רפואיות וגופי בטחון לטובת מחקר קליני ליצור תרופות

11.Impact Lab מעבדות חדשנות – אזור הדרום-במבנה המתוכנן יופעלו מערכות ייצור רובוטיות ומודולריות, אשר יאפשרו ייצור מהיר וגמיש של מוצרים וחלקים בתנאים מבוקרים, תוך שיתוף פעולה ובאקוסיסטים בין החברות השונות בתעשייה

12. Canovation (ירוחם) -מרכז מודולרי למתקנים ושירותים הכוללים מעבדות מחקר, מערכי ייצור מתקדמים, שירותי תחזוקה וסימולטורים לרחפנים וכטבמי"ם

13.  I4Valley (כרמיאל) - מתחם מעבדות חדשני, שישמש כתשתית מרכזית למחקר, פיתוח וחדשנות בתחומי החומרים המתקדמים והייצור התעשייתי בשילוב פיתוחי חומרים עם בינה מלאכותית.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.