צילום: סיון פרג

משרד הכלכלה ישקיע 220 מיליון שקל במיזמי היי-טק ודיפ-טק

משרד הכלכלה הודיע תכנית להשקעה בתשתיות בהתאם ליתרונות היחסיים של מדינת ישראל (קלאסטרים) בתחומי ההייטק, האגרופודטק, הבריאות, הדזרטק, תעשייה מתקדמת, סייבר ודיפנס, בשיתוף התעשייה; לאור הביקוש הרב, המשרד הודיע כי בתחילת 2025 יפורסם הליך נוסף להגדלת היקף התשתיות וההשקעות

איתן גרסטנפלד | 29/01/2025 10:24

נושאים בכתבה משרד הכלכלה הייטק

משרד הכלכלה הודיע תכנית להשקעה בתשתיות בהתאם ליתרונות היחסיים של מדינת ישראל (קלאסטרים) בתחומי ההייטק, האגרופודטק, הבריאות, הדזרטק, תעשייה מתקדמת, סייבר ודיפנס, בשיתוף התעשייה, בהיקף כולל של כ-220 מיליון שקל.

במסגרת היוזמה, יצאה לאחרונה הרשות להשקעות במקצה תחרותי והיא מפרסמת היום את רשימת הזוכים בתמיכות להקמת תשתיות חדשניות שיתמכו בסטרטאפים ובחברות בתחילת דרכן. מבין 31 הבקשות שהוגשו, נבחרו 13 פרויקטים שיזכו למימון כולל של 71 מיליון שקל מהמשרד, לצד השקעה של קרוב ל-150 מיליון שקל של החברות עצמן כאשר מייד עם סיום הקמת התשתיות ייתנו שירותים לחברות. לאור הביקוש הרב, משרד הכלכלה הודיע כי בתחילת 2025 יפורסם הליך נוסף להגדלת היקף התשתיות וההשקעות.

בשנתיים האחרונות מוביל משרד הכלכלה את רפורמת הצמיחה, במסגרתה הוקמה מנהלת הצמיחה הלאומית, אשר ביצעה עבודת מטה עמוקה ומיפתה יחד עם צוות מומחים מאוניברסיטת הרווארד את היתרונות היחסיים של ישראל בשווקים הגלובליים. בהתבסס על תורתו של פרופ’ מייקל פורטר, מופו ששת הקלאסטרים (אשכולות עסקיים) הארציים: הייטק, אגרו-פוד טק, בריאות ומדעי החיים, דזרטק ואקלים, הגנת המולדת וסייבר ותעשייה מתקדמת. התוכנית תאפשר לסטארטאפים להאיץ את הצמיחה, לחסוך במשאבים ולהרוויח זמן לשווקים.

שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "יחד עם המגזר העסקי, אנו מניחים תשתית להאצת הצמיחה ומחזקים את מעמדה של ישראל כמובילה ביזמות ובחדשנות העולמית. התכנית החדשה תשמש תשתית לצמיחת חברות חדשות, ליצירת משרות איכות ותתרום להגדלת הייצוא. ההיענות המרשימה מהשטח לקול הקורא מעידה כי אנו בדרך הנכונה, ו-2025 תהיה שנת צמיחה מואצת בכלל וביצוא בפרט, כל זאת, כחלק מחזון להגדיל את הייצוא הישראלי ממאה וחמישים מיליארד דולר לטריליון דולר יצוא לשנה בעוד כחמש עשרה שנה."

רשימת הזוכים מורכבת ממיזמים אשר יוקמו לראשונה וממעבדות קיימות אשר יעברו שדרוג משמעותי והתאמות נדרשות. זמן התכנון, ההקמה והכשרת התשתיות לא יעלה על 5 שנים, כאשר עם סיומן יינתנו שירותים לתעשייה:

קיראו עוד ב"בארץ"

1. Colab Square– (באר שבע) הקמת מעבדות רטובות (כימיות וביולוגיות) לטובת תעשיות קליימטק, בריאות מדעי החיים ואגרופודטק.

2. מרגלית פיתוח הגליל (קריית שמונה)- תשתיות מתקדמות לחברות בתחום המזון, והאגרו פוד טק בפרויקט "הטרמינל".

3. מרכז חקלאות צמח (צמח)- מעבדה חדשנית לתחום האגרוטק. בנוסף, מעבדה מתקדמת ומשרדים להשכרה עבור סטרטאפים.

4. - ISG Intelligence (נגב מערבי) - תשתית לייצור זרעים אשר תשפר את כלכליות הגידול, מאפשר עצמאות ישראלית בתחום ומייצא זרעים למדינות שכנות.

5. משקי נטר- (מקווה ישראל) תשתיות לשילוב מרחב עבודה עם יצירת חיבורים ותוכן מקצועי בתחומי האגרופוד.

6. מרכז רפואי לגליל ( נהריה) -הקמת “ביו-דאטה בנק”- תשתית דיגיטלית למחקר: הקמת מעבדות והנגשת שירותי בית החולים היכולות שקיימות בתחום הגנטיקה לחברות

7. בית החולים רמב”ם- (חיפה) מרכז חדשנות הכולל 4 מרכיבים: תשתיות מעבדה למחקר ביוטכנולוגי, מעבדת חדשנות למכשור רפואי, תשתיות מחשוב וביג דאטה לרפואה דיגיטלית ומערך תמיכה מקיף לניסויים קליניים.

8. Synergy 7 באר שבע)- הקמת 2 יחידות בבית חולים באר שבע: מחקרים קליניים ותרפיה תאית. מתגבשים 35 שיתופי פעולה עם סטארט-אפים באזור.

9. אוניברסיטת ת"א + בי”ח איכילוב - הקמת מתקן ייצור ווקטורים וויראליים - חיסונים למגפות. החדרת גן ביו-טק לצורך ניסויים קליניים וטיפול.

10. קרן המחקרים ושירותי הבריאות שיבא Bio Convergence Hub - תשתית לשיתופי פעולה בין חוקרים, רופאים, תעשיות רפואיות וגופי בטחון לטובת מחקר קליני ליצור תרופות

11.Impact Lab מעבדות חדשנות – אזור הדרום-במבנה המתוכנן יופעלו מערכות ייצור רובוטיות ומודולריות, אשר יאפשרו ייצור מהיר וגמיש של מוצרים וחלקים בתנאים מבוקרים, תוך שיתוף פעולה ובאקוסיסטים בין החברות השונות בתעשייה

12. Canovation (ירוחם) -מרכז מודולרי למתקנים ושירותים הכוללים מעבדות מחקר, מערכי ייצור מתקדמים, שירותי תחזוקה וסימולטורים לרחפנים וכטבמי"ם

13. I4Valley (כרמיאל) - מתחם מעבדות חדשני, שישמש כתשתית מרכזית למחקר, פיתוח וחדשנות בתחומי החומרים המתקדמים והייצור התעשייתי בשילוב פיתוחי חומרים עם בינה מלאכותית.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר | 19/12/2025 08:38

נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

להמשך הכתבה לחץ כאן