"אם כל המלצות ועדת נגל יתקבלו נצטרך לעשות עוד התאמות בתקציב 2026", כך אמר היום נגיד בנק ישראל, אמיר ירון בישיבת ועדת הכספים. לדבריו, מסגרת התקציב אמנם טובה אך "אפשר היה לעשות הרבה יותר לגבי מנועי צמיחה, וצעדים תומכים, ומנגד טיפול בכספים קואליציוניים שלא הולכים לצמיחה".

לדברי ירון, שאמר את הדברים במסגרת סקירת נגיד בנק ישראל והצגת תקציב בנק ישראל לשנת 2025, "להפחתת יחס חוב תוצר יש חשיבות גדולה. הממשלה עשתה דבר חשוב, עשו התאמות של 30 מיליארד שקל, וזה חשוב מאד לשווקים. חלק מהירידה בפרמיית הסיכון של ישראל הוא השילוב בשיפור במצב הגיאו פוליטי של ישראל, וההתאמות שהממשלה עשתה במסגרת התקציב". הנגיד הדגיש גם את החשיבות שבהשלמת חקיקת התקציב ואישורו, "חשוב שהתקציב יקודם ויעבור ללא שינויים נוספים, בטח לאור העובדה שחלק מההתאמות המקוריות לא הגיעו לקו הסיום".

ביחס למצב הכלכלה אמר הנגיד כי המאזן היציב של המשק הישראלי מספק חוסן כלכלי מסוים, "לישראל יש חוזקות, גם במלחמה הייצוא גדול מהיבוא", כן הוצג כי בעבר, הכלכלה הישראלית התאוששה במהירות ממשברים גיאו-פוליטיים, ומהנתונים עולה כי קצב ההתאוששות איטי יותר ביחס למשברים קודמים, "אבל רואים את הדינמיות של הכלכלה הישראלית כבר ברבעון הראשון ב-24 שיעור צמיחה מעל 16%, ברבעון השני 0 וברבעון השלישי 4 אחוזים ואנחנו צופים רבעון חזק ברבעון הרביעי".

• ארגון מנהלי התחבורה - נדרשת מדיניות ארוכת טווח
• אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדבריו התייחס הנגיד גם לסוגיית הריבית והאינפלציה ואמר כי "אנחנו רואים לנגד עינינו שהאינפלציה תתמתן במחצית השנייה של השנה, ואז נוכל לבצע הורדת ריבית אחת או שתיים. גם יו"ר הפד ונגידת הבנק באירופה מדברים בזהירות על הנושא, ועל כך שיש אי ודאות, ושהחלטות יתקבלו בהתאם לנתונים. אצלנו האי ודאות היא בחזקת שלוש לעומתם, ולכן נפעל בהתאם לנתונים בפועל. אם נראה ייסוף גדול של השקל והתרחשויות טובות נוספות נוכל לפעול מוקדם יותר להורדת ריבית. לעומת זאת אם האינפלציה לא תרד, לא נמהר להוריד ריבית".

ביחס למיליארדים הרבים ששוכבים בחשבונות העו"ש, אמר הנגיד, כי "רווחים גבוהים של הבנקים היו בכל מערכות הבנקאות בעולם, יש להבין שהתמסורת באופן כללי של הריבית לפיקדונות בישראל, היא יחסית אפילו ברמה גבוה, איפה יש חוסרים? אנחנו רואים הרבה כסף בעו"ש, אנחנו מנסים למצוא פתרונות שמה, חשוב לנו גם מתוך רצון להדגיש כלפי השותפים הבינ"ל, להימנע ככל הניתן מכניסה למנגנוני השוק. מנסים למצוא דרך, בהמון תחומים קידמנו דברים, בנושא המשכנתאות הרפורמה הורידה את המרווחים, במאגר הקמעונאי, מי שהיה לו רק חשבון אחד הפרמיה שלו ירדה, בתחום העו"ש אנחנו רוצים שינוי עם כמה שפחות התערבות במנגנוני השוק, שזה נראה מאוד לא טוב בראייה בינ"ל".

• ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
• מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

תקציב הבנק

התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2025 מסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל, גידול של 4.2% ביחס לשנת 2024. עיקרו נובע מהגידול בתקציב בנושאים קשיחים כגון הדפסת הכסף, ניהול כספי קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז ותקציב השכר והגמלה בעקבות הסכמי השכר הקיימים. תקציב הבנק ללא סעיפים אלו מסתכם בכ-1.07 מיליארד שקל, גידול של 3.2% ביחס לשנת 2024.

תחום הדפסת הכסף יעמוד בשנת 2025 על 127.9 מיליוני שקל, גידול של 18.3% ביחס לשנת 2024. הגידול בשנת 2025 נובע מהביקוש למזומנים במשק ומבוסס על מודל המלאי של הבנק המשמש כלי עזר מרכזי לקבלת החלטות, ובהתאם למדיניות הבנק לאספקה סדירה ורציפה של מטבע למחזור, בשגרה ובחירום. ככזה, תקציב זה הוא קשיח ומחייב הקצאת משאבים על מנת לענות על הביקוש למזומן ולתרחישים שונים המשפיעים עליו. התקציב מושפע מהותית משינויים בשע"ח, בעלות חומרי גלם, הובלה, ומעלויות וכמויות ייצור בפועל.

התקציב של המחלקה לניהול כספי הקרן אזרחי ישראל יעמוד בשנת 2025 על 9.1 מיליון שקל, גידול של 1.7 מיליון שקל ביחס לשנת 2024. הקרן הוקמה לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט שתיקרא "קרן לאזרחי ישראל" (להלן: "הקרן"). מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה מההיטל בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאת תשואתם ובמטרה לאפשר לדורות הבאים ליהנות מהתמורה בגין משאב טבע זה. נכסי הקרן ינוהלו באמצעות מחלקה ייעודית, שהוקמה בבנק ישראל, ומוסדות הקרן (מועצת הקרן וועדת ההשקעות) שנוסדו במהלך שנת 2022. מוסדות הקרן מתווים את מדיניות ההשקעה ופעולות ההשקעה בפועל מבוצעות על ידי המחלקה הייעודית בבנק ישראל. הגידול בתקציב הקרן, מלבד השכר, מיועד עבור ייעוץ חיצוני ומאגרי מידע התואמים את מגוון ההשקעות של הקרן.

תקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מסתכם ב-823.6 מיליון שקל, מתוכו 37% מיועד להתחייבויות עתידיות בגין הדפסת כסף ו-26% בגין המאגר לשיתוף נתוני אשראי.