הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "יישום מלא של המלצות נגל יצריך התאמות בתקציב 2026"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל הגיע היום לוועדת הכספים, וקרא לקדם את אישור התקציב במתכונתו הנוכחית תוך שהוא מותח ביקורת על חלק מההחלטות של הממשלה; הנגיד התייחס גם להורדות הריבית הצפויות, והסביר מדוע הבנק לא מתערב בכל הקשור לכספים בחשבונות העו"ש  

איתן גרסטנפלד | (2)
נושאים בכתבה ועדת הכספים אמיר ירון נגיד

"אם כל המלצות ועדת נגל יתקבלו נצטרך לעשות עוד התאמות בתקציב 2026", כך אמר היום נגיד בנק ישראל, אמיר ירון בישיבת ועדת הכספים. לדבריו, מסגרת התקציב אמנם טובה אך "אפשר היה לעשות הרבה יותר לגבי מנועי צמיחה, וצעדים תומכים, ומנגד טיפול בכספים קואליציוניים שלא הולכים לצמיחה".


לדברי ירון, שאמר את הדברים במסגרת סקירת נגיד בנק ישראל והצגת תקציב בנק ישראל לשנת 2025, "להפחתת יחס חוב תוצר יש חשיבות גדולה. הממשלה עשתה דבר חשוב, עשו התאמות של 30 מיליארד שקל, וזה חשוב מאד לשווקים. חלק מהירידה בפרמיית הסיכון של ישראל הוא השילוב בשיפור במצב הגיאו פוליטי של ישראל, וההתאמות שהממשלה עשתה במסגרת התקציב". הנגיד הדגיש גם את החשיבות שבהשלמת חקיקת התקציב ואישורו, "חשוב שהתקציב יקודם ויעבור ללא שינויים נוספים, בטח לאור העובדה שחלק מההתאמות המקוריות לא הגיעו לקו הסיום".


ביחס למצב הכלכלה אמר הנגיד כי המאזן היציב של המשק הישראלי מספק חוסן כלכלי מסוים, "לישראל יש חוזקות, גם במלחמה הייצוא גדול מהיבוא", כן הוצג כי בעבר, הכלכלה הישראלית התאוששה במהירות ממשברים גיאו-פוליטיים, ומהנתונים עולה כי קצב ההתאוששות איטי יותר ביחס למשברים קודמים, "אבל רואים את הדינמיות של הכלכלה הישראלית כבר ברבעון הראשון ב-24 שיעור צמיחה מעל 16%, ברבעון השני 0 וברבעון השלישי 4 אחוזים ואנחנו צופים רבעון חזק ברבעון הרביעי".




בדבריו התייחס הנגיד גם לסוגיית הריבית והאינפלציה ואמר כי "אנחנו רואים לנגד עינינו שהאינפלציה תתמתן במחצית השנייה של השנה, ואז נוכל לבצע הורדת ריבית אחת או שתיים. גם יו"ר הפד ונגידת הבנק באירופה מדברים בזהירות על הנושא, ועל כך שיש אי ודאות, ושהחלטות יתקבלו בהתאם לנתונים. אצלנו האי ודאות היא בחזקת שלוש לעומתם, ולכן נפעל בהתאם לנתונים בפועל. אם נראה ייסוף גדול של השקל והתרחשויות טובות נוספות נוכל לפעול מוקדם יותר להורדת ריבית. לעומת זאת אם האינפלציה לא תרד, לא נמהר להוריד ריבית".




ביחס למיליארדים הרבים ששוכבים בחשבונות העו"ש, אמר הנגיד, כי "רווחים גבוהים של הבנקים היו בכל מערכות הבנקאות בעולם, יש להבין שהתמסורת באופן כללי של הריבית לפיקדונות בישראל, היא יחסית אפילו ברמה גבוה, איפה יש חוסרים? אנחנו רואים הרבה כסף בעו"ש, אנחנו מנסים למצוא פתרונות שמה, חשוב לנו גם מתוך רצון להדגיש כלפי השותפים הבינ"ל, להימנע ככל הניתן מכניסה למנגנוני השוק. מנסים למצוא דרך, בהמון תחומים קידמנו דברים, בנושא המשכנתאות הרפורמה הורידה את המרווחים, במאגר הקמעונאי, מי שהיה לו רק חשבון אחד הפרמיה שלו ירדה, בתחום העו"ש אנחנו רוצים שינוי עם כמה שפחות התערבות במנגנוני השוק, שזה נראה מאוד לא טוב בראייה בינ"ל".

קיראו עוד ב"בארץ"



תקציב הבנק

התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2025 מסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל, גידול של 4.2% ביחס לשנת 2024. עיקרו נובע מהגידול בתקציב בנושאים קשיחים כגון הדפסת הכסף, ניהול כספי קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז ותקציב השכר והגמלה בעקבות הסכמי השכר הקיימים. תקציב הבנק ללא סעיפים אלו מסתכם בכ-1.07 מיליארד שקל, גידול של 3.2% ביחס לשנת 2024.


תחום הדפסת הכסף יעמוד בשנת 2025 על 127.9 מיליוני שקל, גידול של 18.3% ביחס לשנת 2024. הגידול בשנת 2025 נובע מהביקוש למזומנים במשק ומבוסס על מודל המלאי של הבנק המשמש כלי עזר מרכזי לקבלת החלטות, ובהתאם למדיניות הבנק לאספקה סדירה ורציפה של מטבע למחזור, בשגרה ובחירום. ככזה, תקציב זה הוא קשיח ומחייב הקצאת משאבים על מנת לענות על הביקוש למזומן ולתרחישים שונים המשפיעים עליו. התקציב מושפע מהותית משינויים בשע"ח, בעלות חומרי גלם, הובלה, ומעלויות וכמויות ייצור בפועל.


התקציב של המחלקה לניהול כספי הקרן אזרחי ישראל יעמוד בשנת 2025 על 9.1 מיליון שקל, גידול של 1.7 מיליון שקל ביחס לשנת 2024. הקרן הוקמה לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט שתיקרא "קרן לאזרחי ישראל" (להלן: "הקרן"). מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה מההיטל בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאת תשואתם ובמטרה לאפשר לדורות הבאים ליהנות מהתמורה בגין משאב טבע זה. נכסי הקרן ינוהלו באמצעות מחלקה ייעודית, שהוקמה בבנק ישראל, ומוסדות הקרן (מועצת הקרן וועדת ההשקעות) שנוסדו במהלך שנת 2022. מוסדות הקרן מתווים את מדיניות ההשקעה ופעולות ההשקעה בפועל מבוצעות על ידי המחלקה הייעודית בבנק ישראל. הגידול בתקציב הקרן, מלבד השכר, מיועד עבור ייעוץ חיצוני ומאגרי מידע התואמים את מגוון ההשקעות של הקרן.


תקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מסתכם ב-823.6 מיליון שקל, מתוכו 37% מיועד להתחייבויות עתידיות בגין הדפסת כסף ו-26% בגין המאגר לשיתוף נתוני אשראי.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כריטין 29/01/2025 10:33
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל חייב להלות את הריבית 7%
  • 1.
    יואכים 29/01/2025 09:42
    הגב לתגובה זו
    יש להעלות את הריבית כדי לעצור את הביזה בתקציב המדינה עי החרדים.
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




להמשך הכתבה לחץ כאן
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.

להמשך הכתבה לחץ כאן