לקראת שינוי החקיקה: כיצד להחליף רו"ח

בדיון שהתקיים לאחרונה בוועדת חוקה, הוצע להקל את המעבר בין משרדי רו"ח; מה השינוי וכיצד והאם ניתן לעבור בצורה נוחה בין המשרדים?

אורי עזרא |

ביום שלישי האחרון התקיים דיון בוועדת החוקה על הליך החלפת רואה חשבון מבקר של חברות בע"מ. שר המשפטים, יריב לוין פנה לח"כ רוטמן, יו"ר הוועדה בבקשה לתקן את סעיף 1 א (12) לתקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע). עד היום בעת החלפת רואה חשבון, נדרש רואה החשבון החדש לקבל את הסכמתו של רואה החשבון הנוכחי אלא אם סירב לתת את הסכמתו ללא נימוק. הצעתו של השר לוין היא שרואה החשבון החדש ישלח לקודם את בקשתו, היה ולא הגיב רואה החשבון הקודם תוך 21 ימים יוכל רואה החשבון החדש לבחון טיפול בחברה גם ללא הסכמת רואה החשבון הקודם.


מעבר בין רואי חשבון?

בעבר היה פחות מקובל לעבור בין רואי חשבון והלקוחות היו נאמנים באופן די טוטאלי לרואה החשבון שלהם, אך עם העידן הטכנולוגי ועם תרבות האינסטנט לקוחות מרגישים בנח יותר ויותר לעבור בין רואי חשבון.

 

אז לאיזה בשורה תביא שינוי החקיקה?

השר לוין מציין כי מטרת החקיקה היא להקל על הלקוחות בביצוע מעבר בין רואי חשבון ולעודד תחרות. לדעתי, אין כאן בשורה של ממש שכן גם לאחר התיקון נדרש רואה החשבון החדש לפנות לנוכחי, רק כעת אם לא יענה הרואה חשבון הנוכחי תוך 21 ימים אז יוכל רואה החשבון החדש להתחיל את תפקידו בעוד שבמידה ורואה החשבון הנוכחי מעוניין להתנגד למעבר אז יש לו מספיק זמן להתנגד ואז נהיה במצב הדברים שהיה ערב שינוי החקיקה. עוד מציין השר לוין כי ההסדר המוצע גובש בשיח עם נציגי לשכת רואי חשבון.


מה הן הפעולות הנדרשות כיום למעבר בין רואי חשבון?

לקוח המעוניין לבחון רואה חשבון אחר צריך ראשית להיפגש עם רואה החשבון החדש, להבין את כיוון החשיבה שלו, רמת ההבנה בעולם המיסים והחשבונאות, לקבל המלצות מלקוחות, רמת זמינותו, בחינת תכנוני מס לגיטימיים, לבחון את התוכנות שעבדו איתם משרד רואה החשבון הנוכחי ביחס למשרד החדש כך שישנה עדיפות שתהיה זרימה במידע באמצעות העברת גיבויים של תוכנה מאשר לפתוח "דף חדש" באמצעות תוכנה אחרת. במידה והחלטתם לעבור לרואה חשבון החדש יש ליצור קשר, מומלץ בפגישה, עם רואה החשבון הנוכחי ולהסביר לו את העניין ורק לאחר מכן להעביר את פרטי רואה החשבון הנוכחי לרואה החשבון החדש על מנת שלא יהיה מצב של אי נעימות שהרואה חשבון החדש יצור קשר עם הנוכחי לפני שהלקוח עדכן אותו.


מה המסמכים שכדאי שיהיו אצל הלקוח?

ישנה חשיבות רבה לשמור גם אצלכם את הדוחות השנתיים המלאים (כפי שמוגשים למס הכנסה) וכן את הצהרות ההון. אלו מסמכים סטטוטוריים חשובים. בעבר נתקלתי במצב שלקוחות הגיעו אלי מרואה חשבון שנפטר והיה קשה לאתר את המסמכים הללו ולכן בכל מצב חשוב לשמור העתק (אפשר דיגיטאלי) אצלכם.


הכותב הינו רו"ח במשרד קופרברג ושות', חלק מקבוצת אליוט גלובל ישראל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.