רואה חשבון
צילום: shutterstock

לקראת שינוי החקיקה: כיצד להחליף רו"ח

בדיון שהתקיים לאחרונה בוועדת חוקה, הוצע להקל את המעבר בין משרדי רו"ח; מה השינוי וכיצד והאם ניתן לעבור בצורה נוחה בין המשרדים?

אורי עזרא |

ביום שלישי האחרון התקיים דיון בוועדת החוקה על הליך החלפת רואה חשבון מבקר של חברות בע"מ. שר המשפטים, יריב לוין פנה לח"כ רוטמן, יו"ר הוועדה בבקשה לתקן את סעיף 1 א (12) לתקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע). עד היום בעת החלפת רואה חשבון, נדרש רואה החשבון החדש לקבל את הסכמתו של רואה החשבון הנוכחי אלא אם סירב לתת את הסכמתו ללא נימוק. הצעתו של השר לוין היא שרואה החשבון החדש ישלח לקודם את בקשתו, היה ולא הגיב רואה החשבון הקודם תוך 21 ימים יוכל רואה החשבון החדש לבחון טיפול בחברה גם ללא הסכמת רואה החשבון הקודם.


מעבר בין רואי חשבון?

בעבר היה פחות מקובל לעבור בין רואי חשבון והלקוחות היו נאמנים באופן די טוטאלי לרואה החשבון שלהם, אך עם העידן הטכנולוגי ועם תרבות האינסטנט לקוחות מרגישים בנח יותר ויותר לעבור בין רואי חשבון.

 

אז לאיזה בשורה תביא שינוי החקיקה?

השר לוין מציין כי מטרת החקיקה היא להקל על הלקוחות בביצוע מעבר בין רואי חשבון ולעודד תחרות. לדעתי, אין כאן בשורה של ממש שכן גם לאחר התיקון נדרש רואה החשבון החדש לפנות לנוכחי, רק כעת אם לא יענה הרואה חשבון הנוכחי תוך 21 ימים אז יוכל רואה החשבון החדש להתחיל את תפקידו בעוד שבמידה ורואה החשבון הנוכחי מעוניין להתנגד למעבר אז יש לו מספיק זמן להתנגד ואז נהיה במצב הדברים שהיה ערב שינוי החקיקה. עוד מציין השר לוין כי ההסדר המוצע גובש בשיח עם נציגי לשכת רואי חשבון.


מה הן הפעולות הנדרשות כיום למעבר בין רואי חשבון?

לקוח המעוניין לבחון רואה חשבון אחר צריך ראשית להיפגש עם רואה החשבון החדש, להבין את כיוון החשיבה שלו, רמת ההבנה בעולם המיסים והחשבונאות, לקבל המלצות מלקוחות, רמת זמינותו, בחינת תכנוני מס לגיטימיים, לבחון את התוכנות שעבדו איתם משרד רואה החשבון הנוכחי ביחס למשרד החדש כך שישנה עדיפות שתהיה זרימה במידע באמצעות העברת גיבויים של תוכנה מאשר לפתוח "דף חדש" באמצעות תוכנה אחרת. במידה והחלטתם לעבור לרואה חשבון החדש יש ליצור קשר, מומלץ בפגישה, עם רואה החשבון הנוכחי ולהסביר לו את העניין ורק לאחר מכן להעביר את פרטי רואה החשבון הנוכחי לרואה החשבון החדש על מנת שלא יהיה מצב של אי נעימות שהרואה חשבון החדש יצור קשר עם הנוכחי לפני שהלקוח עדכן אותו.


מה המסמכים שכדאי שיהיו אצל הלקוח?

ישנה חשיבות רבה לשמור גם אצלכם את הדוחות השנתיים המלאים (כפי שמוגשים למס הכנסה) וכן את הצהרות ההון. אלו מסמכים סטטוטוריים חשובים. בעבר נתקלתי במצב שלקוחות הגיעו אלי מרואה חשבון שנפטר והיה קשה לאתר את המסמכים הללו ולכן בכל מצב חשוב לשמור העתק (אפשר דיגיטאלי) אצלכם.


הכותב הינו רו"ח במשרד קופרברג ושות', חלק מקבוצת אליוט גלובל ישראל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).