כלל פיננסים על נייס: צריכה להתחיל לחלק דיבידנד, לא ימנע המשך רכישות בהיקף בינוני
"אנחנו חושבים שנייס לא עושה שימוש יעיל בהון העצמי שלה. עם קופת מזומנים של חצי מיליארד דולר, שנושאת ריבית שנתית של 1% בשנה לערך, נייס יכולה להתחיל ולחלק לבעלי המניות שלה תשואת דיבידנד, מבלי לפגוע ביכולת שלה לרכישות עתידיות". כך אומר האנליסט צחי אברהם מבית ההשקעות כלל פיננסים בסקירה שפרסם על החברה והמניה.
"הר" מזומנים של חצי מיליארד דולר, משקף 8.16 דולר למניה וצפוי לערום על גבו סכום נוסף של כ-87 מיליון דולר בשנת 2009. על רקע שפל בריבית הדולרית ה-ROE של נייס ייפגע, לאור העובדה שסכום המזומן האדיר נושא תשואה שנתית של כ-1% בלבד, אומר אברהם.
בפני נייס עומדות שתי אופציות מרכזיות, בהנחה שהחברה לא מעוניינת להפוך לבנק השישי בגודלו בישראל: חלוקת דיבידנד או רכישה גדולה .
"חלוקת דיבידנד יכולה להתבצע הן דרך תשלום חד פעמי או בהצהרה של מדיניות דיבידנד מתמשכת, שלהערכתנו היא הנכונה ביותר. חלוקה שנתית של 70-80 מיליון דולר בשנה משקפת תשואה של 5.3%-4.7% על השווי הנוכחי והיא לא צפויה למנוע את המשך מדיניות הרכישות של נייס".
נייס הוכיחה בעבר יישום מצוין של מדיניות M&A לצד צמיחה אורגנית, אברהם מתייחס ל"רכישה גדולה", משום שרכישות בינונית או מספר רכישות קטנות יותר אינן סותרות מדיניות דיבידנד שכזו לאור המאזן הנוכחי. מה גם, שברכישות קודמות נייס עשתה שימוש גם במניות שלה בנוסף למזומן.
אקטימייז, הרכישה האחרונה, התבצעה באמצע שנת 2007 בתמחור חברות גבוה הרבה יותר מזה הנוכחי. סכום כולל של 280 מיליון דולר המשלב מזומן (80%) ומניות. ייתכן שרכישות גדולות באזור של מיליארד דולר, שאולי אליהן מכוונת החברה, דווקא ייפגעו ברקורד הרכישות החיובי של החברה, אומר אברהם.
"דווקא ורינט, שהיא, להערכתנו, הבחירה המועדפת בעיני נייס לרכישה, מדגימה את הבעייתיות של חברה שביצעה רכישות קטנות בהצלחה ואז נתקלה בקשיים לאחר רכישת וויטנס בסכום של 950 מיליון דולר ואיבדה נתחי שוק לנייס עצמה".
לסיכום, אומר אברהם, "נייס יכולה להמשיך ברכישות בהיקף בינוני לצד מדיניות דיבידנד סולידית. אנחנו לא מקבלים את הטיעון שמגדיר כל חברת טכנולוגיה כחברת צמיחה ופוסל מראש כל חלוקה של דיבידנד למשקיעים. המזומן של נייס מהווה שיעור של 39% מהמאזן ו- 52% מההון העצמי ועם ריבית של 1% המשקיעים של נייס יכולים לעשות שימוש טוב יותר במזומן. בשורה התחתונה אין שינוי מבחינת ההמלצה - תשואת יתר במחיר יעד של 28 דולר למניה.
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
