כלל פיננסים על נייס: צריכה להתחיל לחלק דיבידנד, לא ימנע המשך רכישות בהיקף בינוני
"אנחנו חושבים שנייס לא עושה שימוש יעיל בהון העצמי שלה. עם קופת מזומנים של חצי מיליארד דולר, שנושאת ריבית שנתית של 1% בשנה לערך, נייס יכולה להתחיל ולחלק לבעלי המניות שלה תשואת דיבידנד, מבלי לפגוע ביכולת שלה לרכישות עתידיות". כך אומר האנליסט צחי אברהם מבית ההשקעות כלל פיננסים בסקירה שפרסם על החברה והמניה.
"הר" מזומנים של חצי מיליארד דולר, משקף 8.16 דולר למניה וצפוי לערום על גבו סכום נוסף של כ-87 מיליון דולר בשנת 2009. על רקע שפל בריבית הדולרית ה-ROE של נייס ייפגע, לאור העובדה שסכום המזומן האדיר נושא תשואה שנתית של כ-1% בלבד, אומר אברהם.
בפני נייס עומדות שתי אופציות מרכזיות, בהנחה שהחברה לא מעוניינת להפוך לבנק השישי בגודלו בישראל: חלוקת דיבידנד או רכישה גדולה .
"חלוקת דיבידנד יכולה להתבצע הן דרך תשלום חד פעמי או בהצהרה של מדיניות דיבידנד מתמשכת, שלהערכתנו היא הנכונה ביותר. חלוקה שנתית של 70-80 מיליון דולר בשנה משקפת תשואה של 5.3%-4.7% על השווי הנוכחי והיא לא צפויה למנוע את המשך מדיניות הרכישות של נייס".
נייס הוכיחה בעבר יישום מצוין של מדיניות M&A לצד צמיחה אורגנית, אברהם מתייחס ל"רכישה גדולה", משום שרכישות בינונית או מספר רכישות קטנות יותר אינן סותרות מדיניות דיבידנד שכזו לאור המאזן הנוכחי. מה גם, שברכישות קודמות נייס עשתה שימוש גם במניות שלה בנוסף למזומן.
אקטימייז, הרכישה האחרונה, התבצעה באמצע שנת 2007 בתמחור חברות גבוה הרבה יותר מזה הנוכחי. סכום כולל של 280 מיליון דולר המשלב מזומן (80%) ומניות. ייתכן שרכישות גדולות באזור של מיליארד דולר, שאולי אליהן מכוונת החברה, דווקא ייפגעו ברקורד הרכישות החיובי של החברה, אומר אברהם.
"דווקא ורינט, שהיא, להערכתנו, הבחירה המועדפת בעיני נייס לרכישה, מדגימה את הבעייתיות של חברה שביצעה רכישות קטנות בהצלחה ואז נתקלה בקשיים לאחר רכישת וויטנס בסכום של 950 מיליון דולר ואיבדה נתחי שוק לנייס עצמה".
לסיכום, אומר אברהם, "נייס יכולה להמשיך ברכישות בהיקף בינוני לצד מדיניות דיבידנד סולידית. אנחנו לא מקבלים את הטיעון שמגדיר כל חברת טכנולוגיה כחברת צמיחה ופוסל מראש כל חלוקה של דיבידנד למשקיעים. המזומן של נייס מהווה שיעור של 39% מהמאזן ו- 52% מההון העצמי ועם ריבית של 1% המשקיעים של נייס יכולים לעשות שימוש טוב יותר במזומן. בשורה התחתונה אין שינוי מבחינת ההמלצה - תשואת יתר במחיר יעד של 28 דולר למניה.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
