כלל פיננסים על נייס: צריכה להתחיל לחלק דיבידנד, לא ימנע המשך רכישות בהיקף בינוני
"אנחנו חושבים שנייס לא עושה שימוש יעיל בהון העצמי שלה. עם קופת מזומנים של חצי מיליארד דולר, שנושאת ריבית שנתית של 1% בשנה לערך, נייס יכולה להתחיל ולחלק לבעלי המניות שלה תשואת דיבידנד, מבלי לפגוע ביכולת שלה לרכישות עתידיות". כך אומר האנליסט צחי אברהם מבית ההשקעות כלל פיננסים בסקירה שפרסם על החברה והמניה.
"הר" מזומנים של חצי מיליארד דולר, משקף 8.16 דולר למניה וצפוי לערום על גבו סכום נוסף של כ-87 מיליון דולר בשנת 2009. על רקע שפל בריבית הדולרית ה-ROE של נייס ייפגע, לאור העובדה שסכום המזומן האדיר נושא תשואה שנתית של כ-1% בלבד, אומר אברהם.
בפני נייס עומדות שתי אופציות מרכזיות, בהנחה שהחברה לא מעוניינת להפוך לבנק השישי בגודלו בישראל: חלוקת דיבידנד או רכישה גדולה .
"חלוקת דיבידנד יכולה להתבצע הן דרך תשלום חד פעמי או בהצהרה של מדיניות דיבידנד מתמשכת, שלהערכתנו היא הנכונה ביותר. חלוקה שנתית של 70-80 מיליון דולר בשנה משקפת תשואה של 5.3%-4.7% על השווי הנוכחי והיא לא צפויה למנוע את המשך מדיניות הרכישות של נייס".
נייס הוכיחה בעבר יישום מצוין של מדיניות M&A לצד צמיחה אורגנית, אברהם מתייחס ל"רכישה גדולה", משום שרכישות בינונית או מספר רכישות קטנות יותר אינן סותרות מדיניות דיבידנד שכזו לאור המאזן הנוכחי. מה גם, שברכישות קודמות נייס עשתה שימוש גם במניות שלה בנוסף למזומן.
אקטימייז, הרכישה האחרונה, התבצעה באמצע שנת 2007 בתמחור חברות גבוה הרבה יותר מזה הנוכחי. סכום כולל של 280 מיליון דולר המשלב מזומן (80%) ומניות. ייתכן שרכישות גדולות באזור של מיליארד דולר, שאולי אליהן מכוונת החברה, דווקא ייפגעו ברקורד הרכישות החיובי של החברה, אומר אברהם.
"דווקא ורינט, שהיא, להערכתנו, הבחירה המועדפת בעיני נייס לרכישה, מדגימה את הבעייתיות של חברה שביצעה רכישות קטנות בהצלחה ואז נתקלה בקשיים לאחר רכישת וויטנס בסכום של 950 מיליון דולר ואיבדה נתחי שוק לנייס עצמה".
לסיכום, אומר אברהם, "נייס יכולה להמשיך ברכישות בהיקף בינוני לצד מדיניות דיבידנד סולידית. אנחנו לא מקבלים את הטיעון שמגדיר כל חברת טכנולוגיה כחברת צמיחה ופוסל מראש כל חלוקה של דיבידנד למשקיעים. המזומן של נייס מהווה שיעור של 39% מהמאזן ו- 52% מההון העצמי ועם ריבית של 1% המשקיעים של נייס יכולים לעשות שימוש טוב יותר במזומן. בשורה התחתונה אין שינוי מבחינת ההמלצה - תשואת יתר במחיר יעד של 28 דולר למניה.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
