עוד חוזה גדול לאופיר: החברה הבת בארה"ב קיבלה הזמנה בהיקף 7 מיליון דולר
חברת אופיר אופטרוניק ממשיכה לשגר לבורסה הודעות על זכיה בחוזים משמעותיים. החברה הודיעה היום (א') כי חברת הבת שלה בארה"ב, המהווה חלק מקבוצת האופטיקה, קיבלה הזמנה מלקוח שהינו יצרן מוביל של מערכות ביטחוניות בארצות הברית בהיקף כולל של כ- 7 מיליון דולר.
ההזמנה מתוכננת להיות מסופקת במלואה עד סוף חודש יולי 2010, כמחציתה לאספקה ב- 2009. ההזמנה הינה לתתי מכלולים ורכיבים אופטיים המשולבים במערכות ראיית לילה תרמיות באינפרא אדום של הלקוח ומהווה הזמנת המשך עבור פרויקט רב שנתי בו זכה הלקוח.
ד"ר יעקב זרם, יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל אופיר, מסר כי "אנו שבעי רצון מההתפתחויות החיוביות בעסקי החברה, הן מההזמנות הראשונות במסגרת ההסכם האסטרטגי בתחום המדידות לתלת מימד ללא מגע עליהן הודיעה החברה בשבוע שעבר והן מההזמנה שהתקבלה כעת מארצות הברית, בתחום האופטיקה לאינפרא אדום.
"פעילות האופטיקה באינפרא אדום שלנו בשוק הביטחוני, המהווה את אחד ממנועי הצמיחה החזקים של אופיר, שומרת על יציבות ומושפעת פחות מהתקופה הנוכחית ועל כך מעידה הזמנה זו, שהינה הזמנת המשך כמותית לפרויקט רב שנתי."
נזכיר כי בשבוע שעבר דיווחה אופיר על קבלת הזמנות ראשונות לאספקת מערכות מדידה בתלת מימד ללא מגע ע"י חברת בת שלה בסך כולל של כ- 10 מיליון דולר. זאת, במסגרת הסכם שיתוף פעולה בלעדי ואסטרטגי בין חברת הבת לבין לקוח אסטרטגי עליו הודיעה אופיר בנובמבר 2008.
במסגרת ההסכם, מפתחת ומספקת חברת הבת של אופיר אופטרוניקה ללקוח האסטרטגי מערכות ופתרונות מדידה בתלת מימד המבוססים על הטכנולוגיות הייחודיות שבשימוש חברת הבת. ההיקף הכולל של ההסכם הינו לפחות 27 מיליון דולר, על פני תקופה של שלוש שנים, החל משנת 2009.
אופיר עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרים לשוק המערכות האלקטרו-אופטיות. אופיר היא כיום חברה גלובלית בינלאומית בעלת 5 אתרי יצור ופיתוח בעולם, שלושה בישראל ושניים בארה"ב, והפעילות השיווקית והמכירתית הבינלאומית הענפה שלה מתבצעת באמצעות 7 חברות בנות בישראל, בארה"ב, ביפן, ובאירופה ובאמצעות רשת של כ- 100 מפיצים וסוכנים הפרושים על פני למעלה מ-30 מדינות.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
