עוד חוזה גדול לאופיר: החברה הבת בארה"ב קיבלה הזמנה בהיקף 7 מיליון דולר
חברת אופיר אופטרוניק ממשיכה לשגר לבורסה הודעות על זכיה בחוזים משמעותיים. החברה הודיעה היום (א') כי חברת הבת שלה בארה"ב, המהווה חלק מקבוצת האופטיקה, קיבלה הזמנה מלקוח שהינו יצרן מוביל של מערכות ביטחוניות בארצות הברית בהיקף כולל של כ- 7 מיליון דולר.
ההזמנה מתוכננת להיות מסופקת במלואה עד סוף חודש יולי 2010, כמחציתה לאספקה ב- 2009. ההזמנה הינה לתתי מכלולים ורכיבים אופטיים המשולבים במערכות ראיית לילה תרמיות באינפרא אדום של הלקוח ומהווה הזמנת המשך עבור פרויקט רב שנתי בו זכה הלקוח.
ד"ר יעקב זרם, יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל אופיר, מסר כי "אנו שבעי רצון מההתפתחויות החיוביות בעסקי החברה, הן מההזמנות הראשונות במסגרת ההסכם האסטרטגי בתחום המדידות לתלת מימד ללא מגע עליהן הודיעה החברה בשבוע שעבר והן מההזמנה שהתקבלה כעת מארצות הברית, בתחום האופטיקה לאינפרא אדום.
"פעילות האופטיקה באינפרא אדום שלנו בשוק הביטחוני, המהווה את אחד ממנועי הצמיחה החזקים של אופיר, שומרת על יציבות ומושפעת פחות מהתקופה הנוכחית ועל כך מעידה הזמנה זו, שהינה הזמנת המשך כמותית לפרויקט רב שנתי."
נזכיר כי בשבוע שעבר דיווחה אופיר על קבלת הזמנות ראשונות לאספקת מערכות מדידה בתלת מימד ללא מגע ע"י חברת בת שלה בסך כולל של כ- 10 מיליון דולר. זאת, במסגרת הסכם שיתוף פעולה בלעדי ואסטרטגי בין חברת הבת לבין לקוח אסטרטגי עליו הודיעה אופיר בנובמבר 2008.
במסגרת ההסכם, מפתחת ומספקת חברת הבת של אופיר אופטרוניקה ללקוח האסטרטגי מערכות ופתרונות מדידה בתלת מימד המבוססים על הטכנולוגיות הייחודיות שבשימוש חברת הבת. ההיקף הכולל של ההסכם הינו לפחות 27 מיליון דולר, על פני תקופה של שלוש שנים, החל משנת 2009.
אופיר עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרים לשוק המערכות האלקטרו-אופטיות. אופיר היא כיום חברה גלובלית בינלאומית בעלת 5 אתרי יצור ופיתוח בעולם, שלושה בישראל ושניים בארה"ב, והפעילות השיווקית והמכירתית הבינלאומית הענפה שלה מתבצעת באמצעות 7 חברות בנות בישראל, בארה"ב, ביפן, ובאירופה ובאמצעות רשת של כ- 100 מפיצים וסוכנים הפרושים על פני למעלה מ-30 מדינות.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
עבאדי בויאנג'ו כיהנה בתפקיד בין 2007 ל-2011 וכיום מכהנת כיו"ר קצא"א
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט למנות לתפקיד החשבת הכללית של האוצר את מיכל עבאדי-בויאנג'ו, כאשר סיום כהונתו הצפוי של החשב הכללי יהלי רוטנברג יגיע בסוף חודש ינואר. שר האוצר החליט להשיבה לתפקיד, כאשר כיום עבאדי בויאנג'ו מכהנת כיום כיו"ר קבוצת החברות קצא"א, לאחר שכיהנה כחשבת הכללית בעבר שהיתה בעבר ולאחר מכן כיהנה בשורת תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי וכיו״ר וכדירקטורית בגופים פיננסיים וציבוריים מרכזיים. לפי הודעת האוצר, מינויה יובא לאישור הממשלה בקרוב.
לפי ההודעה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "משרד
האוצר וכלכלת ישראל זקוקים בעת הזו של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים ליציבות ובגרות ולשילוב של ניסיון במגזר הציבורי ומגזר הפרטי. מיכל עבאדי-בויאנג'ו מביאה איתה את כל זאת ועוד, למען כלכלת ישראל בשנים הבאות. מיכל, דמות מקצועית חזקה ומוערכת, תצטרף לנבחרת הצמרת
הכלכלית של מדינת ישראל ותתרום מניסיונה העשיר להמשך ניהול הכלכלה המוצלחת של מדינת ישראל. אני מודה לה על נכונותה להיקרא לדגל ולשוב לתפקיד שאותו ביצעה בעבר בהצלחה רבה. אני רוצה להודות מכל הלב לחשב הכללי יהלי רוטנברג שהוביל בכשרון ובמקצועיות שאין שני לה את האגף
באחת התקופות המאתגרות ביותר בתולדות ישראל. יהלי היה עוגן משמעותי והותיר חותם של עשייה אדירה למען כלכלת ישראל ולייצוב אגף החשב הכללי כמוביל ודומיננטי. יהלי ידידי היקר, היית שותף להצלחות הלאומיות של מדינת ישראל. ניהלת בתבונה את החוב ואת התקציב של מדינת ישראל
בתקופה הסוערת של מגיפת הקורונה וכן בזמן המלחמה. היית שגריר של הכלכלה שלנו ובנית את האמון של העולם בשוק הישראלי שתורגם לאגרות חוב כדאיות תחת תנאים מאתגרים - האדם הנכון בזמן הנכון. יש לך חלק משמעותי בניצחון הצבאי בזירות השונות ובתפקודה האזרחי של המדינה בשנתיים
קשות של מלחמה. האדנים שהנחת בכלכלה ובפיתוח התשתיות במדינת ישראל יטביעו חותם עשרות שנים קדימה. אני מודה לך בשם ממשלת ישראל ובשם עם ישראל כולו" מינויה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו יבוא לאישור הממשלה בזמן הקרוב.
