מ"ש במכירת זכויות בבניין שלא בוצע בו ייחוד שטחים
תקציר פס"ד בו ביהמ"ש העליון קיבל את עררה של יורשת משותפת בבניין שלא היה רשום כבית משותף ובין הבעלים לא נערך הסכם ייחוד דירות, אשר ביקשה למכור את חלקה ולהחיל על המכירה את הוראת הפטור ממ"ש לדירת מגורים מזכה. נקבע, כי אין בהיעדר חלוקה של הדירות כשלעצמה כדי לשלול תחולה של הוראת הפטור ממס שבח.
תקציר ע"א 2100/07
רחל מנחם נ' המשיב: מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב
העובדות
-----------------
רחל מנחם [להלן - "המערערת"] ירשה עם עוד 13 יורשים את הבעלות בבניין שאינו רשום כבית משותף, ובו 15 דירות. בשנת 2002 מכרה המערערת את זכויותיה בבניין. חלק המערערת בבניין היה בשיעור 8.173%. בבניין, מלבד 15 הדירות, היו זכויות בנייה נוספות.
בין הבעלים השונים לא נערך הסכם ייחוד דירות. עקב בקשה לפירוק השיתוף בבניין, הורה בית משפט השלום על פירוק השיתוף בדרך של מכירת הבניין. לצורך המכירה מינה בית המשפט את פרופ' נמדר, למתן ייעוץ בתחום המס. ההסכם שהכינו הכונסים לצורך ייחוד הדירות לא נחתם בסופו של דבר.
בסוף שנת 2002 מכרו המערערת וארבעה בעלים נוספים את מלוא זכויותיהם לבעלים הנותרים של הנכס.
בעת הדיווח למנהל מיסוי מקרקעין ביקשה המערערת פטור ממס שבח בהתאם להוראות סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 [להלן - "החוק"].
בחודש ספטמבר 2003 הנפיק מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב [להלן - "המשיב"] שומה זמנית, שהעניקה למערערת פטור מלא ממס על התמורה שקיבלה במכירה.
בחודש מאי 2004 הנפיק המשיב שומה מתוקנת. המשיב הסתמך על סעיף 85 לחוק, שבמסגרתו הוא העניק למערערת פטור חלקי. הפטור החלקי ניתן בעבור סכום שמשקף את חלקה היחסי של המערערת (שחוּשב לפי שיעור זכויותיה) בתמורה שנתקבלה בעבור מכירת הזכויות באחת מהדירות בבניין. יתרת תמורת המכירה חויבה במס שבח.
המערערת השיגה על השומה האחרונה. השגתה נדחתה והיא פנתה לוועדת הערר. ועדת הערר (ו"ע 1088/05) דחתה את הערר שהגישה המערערת, הן בפן הפרוצדורלי והן בפן המהותי:
בפן הפרוצדורלי נטען שהמשיב יכול לפתוח את השומה מכוח סעיף 85 לחוק, לאחר שנתגלו לו עובדות חדשות (היעדר חלוקת הדירות, וכן העובדה שהבניין כלל משרד).
בפן המהותי דחתה הוועדה את טענות המערערת כי המקרה דנן דומה להלכות ברקסון (ע"א 176/84) ובירמן (עמ"ש 42/88). בעניין ברקסון דובר על אח ואחות שירשו בניין מגורים ובו 13 דירות; בבניין לא נעשו חלוקה של הדירות או ייחודן. לאחר שהאח והאחות מכרו את הבניין, הם ביקשו פטור ממס שבח. בית המשפט העליון קבע כי האח והאחות זכאים, כל אחד לחוד, לפטור על דירה שלמה אחת. ועדת הערר חלקה על כך, וקבעה שבעניין ברקסון ובירמן כל הבעלים מכרו את חלקם, ולכן כל בעלי השליטה כאילו עשו ייחוד דירות.
במקרה דנן, 80% מהבעלים התנגדו להסכם הייחוד, ולכן הוועדה קיבלה את עמדת המשיב, שלפיה המערערת זכאית לפטור חלקי.
עמדת המערערת
המערערת טוענת כי לאור הילכת ברקסון, התוכן הכלכלי של העסקה גובר על הרישום הפורמלי. מבחן השליטה שקבעה הוועדה (האם כל הבעלים מוכרים את חלקם) לא נקבע בעניין ברקסון. יישום הוראות הוועדה ימנע מכירה של חלק מן השותפים.
המערערת טוענת שיש לפעול במקרה דנן לפי הוראות סעיף 49ז לחוק ולפי הוראת ביצוע 6/98.
דיון
"דירת מגורים" הוגדרה בסעיף 1 לחוק: "דירה או חלק מדירה, שבנייתה נסתיימה והיא בבעלותו או בחכירתו של יחיד, ומשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה, למעט דירה המהווה מלאי עסקי לענין מס הכנסה."
במקרה דנן יש לדון האם התקיים היסוד של "בבעלותו או בחכירתו של יחיד", במקרה שהזכויות בבניין מוחזקות בבעלות משותפת של יחידים, ללא קיום חלוקה או ייחוד של הדירות לבעלי הזכויות.
אין מחלוקת שזכויותיה של המערערת בדירות שקולות, ואף עולות, על שוויה הכלכלי של דירת מגורים אחת. אין ספק שאם היו מבצעים ייחוד וחלוקה, המערערת הייתה זכאית לפטור לפחות בגין דירה אחת.
בעניין ברקסון, האח והאחות קיבלו כל אחד פטור מלא על דירה אחת, ולא על מחצית דירה כפי ששלטונות מס הכנסה רצו להעניק להם.
במקרה דנן - לאור הלכות ברקסון ובירמן, בשל העדפת התוכן הכלכלי, ומכיוון שאין הצדקה לתוצאה שונה לאותה עסקה, כאשר השוני היחיד הוא אם המוכרים ביצעו או לא ביצעו ייחוד וחלוקה, וכן בשל הכבדה אם תתקבל עמדת המשיב על מכירה של חלק מהשותפים - בשל כל אלה יש להעניק למערערת פטור בגין דירה אחת; במקרה שזכויות המוכר הן פחות מדירה אחת, אזי יש לבצע התאמה והענקה של פטור חלקי.
במקרה דנן, שבו נמכרו דירות מגורים וזכויות בנייה, יש לבצע את הוראות סעיף 49ז לחוק.
יישום פסק הדין הזה הוא במקרה שבו נמכרו זכויות שנתקבלו בירושה על ידי יחידים, ואין מקומו ושימושו כמנוף לתכנוני מס לא ראויים.
לפיכך הערעור התקבל, ויש להעניק למערערת פטור ממס שבח בגין דירה אחת.
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
לפני: כב' המשנה לנשיאה השופט א' ריבלין, והשופטים א' רובינשטיין, ח' מלצר
ניתן ב-7.1.2009
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
