UBS חיובי על אורמת: "אנחנו מאמינים שהירידה במניית אורמת הסתיימה"

כלכלני הפירמה מאמינים, כי מדיניות הממשל הנבחר בארה"ב תהיה חיובית עבור סקטור האנרגיה המתחדשת. בנוגע למימון פרויקטים - "מגובה בפרויקטים פעילים"
אריאל אטיאס |

מניית אורמת סיימה את שנת 2008 עם ירידה של 59% מערכה. בנק ההשקעות השוויצרי UBS מעריך היום (ב'), כי הירידה במחיר המנייה של אורמת הסתיימה ומשקפת דיסקאונט לפוטנציאל העתידי של החברה.

בחודשים האחרונים סבלה מניית אורמת מסנטימנט שלילי כתוצאה מהירידה במחירי הנפט. זאת למרות שהתחזיות ל-2012 למחירי הגז נותרו ללא שינוי, אומרים הכלכלנים ומוסיפים, כי להערכתם "המדיניות של הנשיא והממשל הפדרלי הנבחר בארצות הברית בכל בנוגע לאנרגיה חילופית, הטבות מס (PTC) נותרו תומכים באנרגיה מתחדשת".

בימים בהם חלה הצטמקות בשוקי האשראי ברחבי העולם, כתוצאה מהמשבר הגלובלי, מנהלת אורמת משא ומתן על הסכמי מימון בסך 250-300 מיליון דולר. הסכמים אשר צפויים לתמוך בהיקף ההשקעות ההוניות (capex). הכלכלנים גורסים, כי "למרות שאנחנו לא פוסלים עיכובים אפשריים בפרויקטים חדשים, במידה ותנאי המימון לא יעמדו בקריטריון שיעור התשואה הפנימי (IRR) של החברה, המימון המתמשך של החברה לא צפוי להיפגע, שכן הוא מגובה בפרויקטים פעילים. כמו כן, לחברה יש די הון עצמי".

אורמת הציבה לעצמה יעד הכרחי לכניסה לכל פרויקט חדש - עמידה בשיעור תשואה פנימי של 12%. "בעוד מחיר החוב גדל, אנחנו מאמינים, כי החברה עדיין יכולה לעמוד ביעד התשואה לאור הירידה במחירי הפיתוח, עצם הפנייה למימון כאשר הפרויקט כבר נמצא בעבודה סדירה ומייצר תזרים מזומנים יציב ובכך מהווה סיכון תפעולי נמוך", אומרים ב-UBS ומוסיפים, כי לכן לא צפוי שינוי משמעותי בעלות החוב.

בשורה התחתונה הכלכלנים מעדכנים המלצה למניית אורמת ל"קנייה" ושומרים על מחיר יד (ל-12 חודשים) של 33 שקל למניה. "למרות האתגרים שבדרך, אנחנו מאמינים שהירידה במניית אורמת הסתיימה ומשקפת דיסקאונט לערך הפוטנציאלי של החברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

ילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטלילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטל
מהפכת ה-AI

38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים

בתוך 3 שנים בלבד - 92% מהישראלים כבר משתמשים ב-AI, לפי דוח"ח האינטרנט של בזק אנחנו מבלים 1.5 שעות ביום בממוצע בלדבר עם הצ'אט; אחד מכל חמישה ישראלים משלם על כלי AI; השימוש מתרחב גם לתחומים רגישים: 38% קיבלו עצה רפואית; 59% בני נוער קיבלו תמיכה רגשית; 78% אומרים שהם פונים לאלגוריתם לפני בכלל ששוקלים לגשת לאיש מקצוע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזק

בזק מפרסמת את דו"ח האינטרנט השנתי והמספרים בו מראים כמה אנחנו אימצנו את הבינה המלאכותית, זה אולי כמעט ללא תקדים אם נשווה למהפכות הטכנולוגיות הקודמות. סקר מקיף שכלל 4,750 ישראלים מגיל 13 ומעלה בשיתוף עם KANTAR ישראל, חושף כיצד ה-AI הפך מכלי ניסיוני למלווה יומיומי שמשפיע על כל תחום בחיים שלנו. מבריאות מתמיכה רגשית, דרך קניות, לימודים, ועד להורות ולתעסוקה. 

92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד בשלוש השנים האחרונות, שזה גידול של כ-33% בהשוואה לשנה שעברה, והוא עוקף בהרבה טכנולוגיות אחרות למשל לפלטפורמת המסרונים שאין מי מאיתנו שלא משתמש בה כיום, וואטסאפ, נדרשו 10 שנים כדי להגיע לאימוץ דומה כמו לכלי ה-AI ולעשיית קניות באתרי האונליין לקח אפילו שני עשורים כדי להגיע לאותן רמות. 

הישראלי הממוצע משתמש כיום ב-2.7 כלי AI שונים, לעומת 1.8 בשנה שעברה. כל אחת מאיתנו מבלה בצ'אטים למיניהם כ-1.5 שעות ביום בממוצע, וזה קורה בעיקר בנייד. מי מוביל? ChatGPT בראש, אבל גם Gamma, Perplexity, Gemini ו-Canva מטפסים. 

הנתונים מראים שה-AI לא רק מוסיף זמן מסך (70% מהמשתמשים הגבירו את השימוש בכלים כאלה בהשוואה לשנה שעברה) אלא הוא גם מחליף פעילויות אחרות: אצל 50% הוא בא על חשבון גלישה כללית באינטרנט, אצל 35% זה מגיע על חשבון רשתות חברתיות, ואצל 33% על חשבון צפייה בסטרימינג. אחד מכל חמישה ישראלים גם משלם על מנוי ל-AI, מה שמעיד על כמה השימוש חשוב לישראלים שמוכנים גם לשלם כדי לנצל את היכולות המוגברות ואת המודלים המשופרים.


התוכן באינטרנט "מתלכלך"


אבל לצד ההתלהבות, יש גם משבר אמון. 67% מהישראלים מודים שהם מתקשים להבחין בין תוכן שנוצר על ידי אדם לבין כזה שיוצר על ידי AI, ו-71% מהישראלים רוצים שתוכן שיוצר על ידי בינה מלאכותית יסומן ככזה.