עסקת ענק לרד-בנד: ענקי הסלולר היפאניים בחרו בתוכנה של החברה

יצרני הסלולר היפאניים NEC, JRC ו-SHARP ישלבו את מוצרי התוכנה של רד בנד בדגמי הטלפונים החדשים שיופצו בקרוב
קובי ישעיהו |

רד בנד תוכנה, המובילה בשוק ניהול תוכנה לטלפונים סלולריים ועדכון טלפונים סלולריים מרחוק (FOTA), הודיעה כי יצרני הסלולר היפאניים NEC, JRC ו-SHARP ישלבו את מוצרי התוכנה של רד בנד בדגמי טלפונים הסלולריים החדשים שיופצו בקרוב בשוק היפאני.

חברת NEC הודיעה כי תשלב את תוכנת vCurrent® Mobile של רד בנד בדגמים חדשים מתוצרתה, וכן בדגמי הטלפונים הסלולריים שאותם מייעדת החברה ללקוחות המפעיל הסלולרי הגדול ביותר ביפאן, נק. חברת NTT דוקומו, שכבר שילבה את תוכנות רד בנד ב-17 מכשירים סלולריים שונים מאז שנת 2006, בחרה בתוכנת רד בנד בעיקר בזכות היכולת הייחודית מוגנת הפטנט של תוכנת רד בנד לעדכן מרחוק שינויי תוכנה בטלפונים סלולריים גם אם הטלפון כבה, או אם הקשר עם המנוי נותק בזמן ההורדה.

במקביל, הודיעה חברת JRC כי תשלב את תוכנת vCurrent® Mobile בשני דגמי טלפונים חדשים מתוצרתה, שאותם מייעדת יצרנית הטלפונים הסלולריים למנויי מפעילת הסלולר ווילקום. JRC בחרה בתוכנת רד בנד הן בזכות הבטחת השלמת ההתקנה והן בזכות היכולת הייחודית של תוכנת העידכון מרחוק של רד בנד להתאים עצמה לשטח הזיכרון הפנוי במכשיר הטלפון של הצרכן.

היצרן השלישי שהודיע על שילובה של תוכנת vCurrent® Mobile של רד בנד בטלפונים חדשים מתוצרתו, היא חברת שארפ (Sharp). שארפ תשלב את התוכנה בדגם טלפון חדש עבור המפעיל Softbank היפאני. שארפ מציינת כי בחרה בתוכנת רד בנד עקב תאימות התוכנה לתקני ה-OMA

(Open Mobile Alliance) העולמיים, שלפיהם פועלים שרתי העדכון OMA-DM. שרתי OMA-DM מאפשרים למפעיל הסלולרי לעדכן תוכנות קיימות ולהוסיף יישומים חדשים היישר אל הטלפונים הסלולריים של מנויים חדשים וקיימים.

קאזוהירו אבה, נשיא רד בנד יפאן, אומר, כי "נושא עדכוני התוכנה של טלפונים סלולריים הופך לקריטי יותר ויותר עקב הגידול המתמשך בעלויות מכשירי הקצה מן הדורות המתקדמים, לעומת ההכנסה המתקבלת מן המנויים, ובייחוד אותם מנויים החתומים על תוכניות ארוכות טווח, של שנתיים ויותר." אבה מציין עוד, כי המצב הכלכלי גורם למשתמשים רבים לבחון מחדש את הוצאותיהם על טלפונים סלולריים חדשים וכי מוצרי התוכנה של רד בנד מעניקים למשתמשי הקצה שקט נפשי וביטחון כי המכשיר שברשותם ימשיך לשרת אותם לאורך זמן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.