עסקת ענק לרד-בנד: ענקי הסלולר היפאניים בחרו בתוכנה של החברה
רד בנד תוכנה, המובילה בשוק ניהול תוכנה לטלפונים סלולריים ועדכון טלפונים סלולריים מרחוק (FOTA), הודיעה כי יצרני הסלולר היפאניים NEC, JRC ו-SHARP ישלבו את מוצרי התוכנה של רד בנד בדגמי טלפונים הסלולריים החדשים שיופצו בקרוב בשוק היפאני.
חברת NEC הודיעה כי תשלב את תוכנת vCurrent® Mobile של רד בנד בדגמים חדשים מתוצרתה, וכן בדגמי הטלפונים הסלולריים שאותם מייעדת החברה ללקוחות המפעיל הסלולרי הגדול ביותר ביפאן, נק. חברת NTT דוקומו, שכבר שילבה את תוכנות רד בנד ב-17 מכשירים סלולריים שונים מאז שנת 2006, בחרה בתוכנת רד בנד בעיקר בזכות היכולת הייחודית מוגנת הפטנט של תוכנת רד בנד לעדכן מרחוק שינויי תוכנה בטלפונים סלולריים גם אם הטלפון כבה, או אם הקשר עם המנוי נותק בזמן ההורדה.
במקביל, הודיעה חברת JRC כי תשלב את תוכנת vCurrent® Mobile בשני דגמי טלפונים חדשים מתוצרתה, שאותם מייעדת יצרנית הטלפונים הסלולריים למנויי מפעילת הסלולר ווילקום. JRC בחרה בתוכנת רד בנד הן בזכות הבטחת השלמת ההתקנה והן בזכות היכולת הייחודית של תוכנת העידכון מרחוק של רד בנד להתאים עצמה לשטח הזיכרון הפנוי במכשיר הטלפון של הצרכן.
היצרן השלישי שהודיע על שילובה של תוכנת vCurrent® Mobile של רד בנד בטלפונים חדשים מתוצרתו, היא חברת שארפ (Sharp). שארפ תשלב את התוכנה בדגם טלפון חדש עבור המפעיל Softbank היפאני. שארפ מציינת כי בחרה בתוכנת רד בנד עקב תאימות התוכנה לתקני ה-OMA
(Open Mobile Alliance) העולמיים, שלפיהם פועלים שרתי העדכון OMA-DM. שרתי OMA-DM מאפשרים למפעיל הסלולרי לעדכן תוכנות קיימות ולהוסיף יישומים חדשים היישר אל הטלפונים הסלולריים של מנויים חדשים וקיימים.
קאזוהירו אבה, נשיא רד בנד יפאן, אומר, כי "נושא עדכוני התוכנה של טלפונים סלולריים הופך לקריטי יותר ויותר עקב הגידול המתמשך בעלויות מכשירי הקצה מן הדורות המתקדמים, לעומת ההכנסה המתקבלת מן המנויים, ובייחוד אותם מנויים החתומים על תוכניות ארוכות טווח, של שנתיים ויותר." אבה מציין עוד, כי המצב הכלכלי גורם למשתמשים רבים לבחון מחדש את הוצאותיהם על טלפונים סלולריים חדשים וכי מוצרי התוכנה של רד בנד מעניקים למשתמשי הקצה שקט נפשי וביטחון כי המכשיר שברשותם ימשיך לשרת אותם לאורך זמן.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ויזות זהב הופכות מפריבילגיה נגישה למוצר מפוקח, עם עלייה של 20% במחירים הממוצעים ב-2025. בעידן של מלחמות סחר וחוסר יציבות, הן משמשות כ"ביטוח" - 60% מהמשקיעים מציינים סיכוני גיאופוליטיקה כמניע עיקרי. אולם, לחץ בינלאומי ימשיך לצמצם תוכניות: האו"ם דן ברגולציה גלובלית ב-2026, והאיחוד האירופי מתכנן איסור מוחלט על CBI. עבור משקיעים, ההמלצה: להתמקד בתוכניות יציבות כמו יוון או UAE, שמציעות תשואה של 4%-6% על השקעות. השוק יישאר פעיל, אך ידרוש תכנון מדויק יותר - בין כסף, גבולות ופוליטיקה.
ויזת זהב - שאלות ותשובות
מהי ויזת זהב?
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזת זהב היא תוכנית תושבות בהשקעה שמאפשרת לזרים אמידים להשיג סטטוס תושב במדינה בתמורה להשקעה כספית, כמו רכישת נדל"ן או תרומה לקרנות. היא כוללת גישה לניידות, חינוך ובריאות, ללא דרישת מגורים קבועים ברוב המקרים. ב-2025, השוק כולל כ-30 תוכניות פעילות, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר.
מה ההבדל בין ויזת זהב לדרכון זהב?
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
ויזת זהב מעניקה תושבות זמנית או קבועה, בעוד דרכון זהב נותן אזרחות מלאה עם זכויות כמו הצבעה ודרכון. ויזה מתקצרת ל-5-10 שנים, דרכון - לכל החיים. דרכונים זמינים בעיקר בקריביים, עם השקעה מ-150 אלף דולר, ומאפשרים כניסה ל-150 מדינות ומעלה ללא ויזה.
אילו מדינות מציעות ויזת זהב ב-2025?
מהי ויזת זהב
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
