עסקת ענק לרד-בנד: ענקי הסלולר היפאניים בחרו בתוכנה של החברה

יצרני הסלולר היפאניים NEC, JRC ו-SHARP ישלבו את מוצרי התוכנה של רד בנד בדגמי הטלפונים החדשים שיופצו בקרוב
קובי ישעיהו |

רד בנד תוכנה, המובילה בשוק ניהול תוכנה לטלפונים סלולריים ועדכון טלפונים סלולריים מרחוק (FOTA), הודיעה כי יצרני הסלולר היפאניים NEC, JRC ו-SHARP ישלבו את מוצרי התוכנה של רד בנד בדגמי טלפונים הסלולריים החדשים שיופצו בקרוב בשוק היפאני.

חברת NEC הודיעה כי תשלב את תוכנת vCurrent® Mobile של רד בנד בדגמים חדשים מתוצרתה, וכן בדגמי הטלפונים הסלולריים שאותם מייעדת החברה ללקוחות המפעיל הסלולרי הגדול ביותר ביפאן, נק. חברת NTT דוקומו, שכבר שילבה את תוכנות רד בנד ב-17 מכשירים סלולריים שונים מאז שנת 2006, בחרה בתוכנת רד בנד בעיקר בזכות היכולת הייחודית מוגנת הפטנט של תוכנת רד בנד לעדכן מרחוק שינויי תוכנה בטלפונים סלולריים גם אם הטלפון כבה, או אם הקשר עם המנוי נותק בזמן ההורדה.

במקביל, הודיעה חברת JRC כי תשלב את תוכנת vCurrent® Mobile בשני דגמי טלפונים חדשים מתוצרתה, שאותם מייעדת יצרנית הטלפונים הסלולריים למנויי מפעילת הסלולר ווילקום. JRC בחרה בתוכנת רד בנד הן בזכות הבטחת השלמת ההתקנה והן בזכות היכולת הייחודית של תוכנת העידכון מרחוק של רד בנד להתאים עצמה לשטח הזיכרון הפנוי במכשיר הטלפון של הצרכן.

היצרן השלישי שהודיע על שילובה של תוכנת vCurrent® Mobile של רד בנד בטלפונים חדשים מתוצרתו, היא חברת שארפ (Sharp). שארפ תשלב את התוכנה בדגם טלפון חדש עבור המפעיל Softbank היפאני. שארפ מציינת כי בחרה בתוכנת רד בנד עקב תאימות התוכנה לתקני ה-OMA

(Open Mobile Alliance) העולמיים, שלפיהם פועלים שרתי העדכון OMA-DM. שרתי OMA-DM מאפשרים למפעיל הסלולרי לעדכן תוכנות קיימות ולהוסיף יישומים חדשים היישר אל הטלפונים הסלולריים של מנויים חדשים וקיימים.

קאזוהירו אבה, נשיא רד בנד יפאן, אומר, כי "נושא עדכוני התוכנה של טלפונים סלולריים הופך לקריטי יותר ויותר עקב הגידול המתמשך בעלויות מכשירי הקצה מן הדורות המתקדמים, לעומת ההכנסה המתקבלת מן המנויים, ובייחוד אותם מנויים החתומים על תוכניות ארוכות טווח, של שנתיים ויותר." אבה מציין עוד, כי המצב הכלכלי גורם למשתמשים רבים לבחון מחדש את הוצאותיהם על טלפונים סלולריים חדשים וכי מוצרי התוכנה של רד בנד מעניקים למשתמשי הקצה שקט נפשי וביטחון כי המכשיר שברשותם ימשיך לשרת אותם לאורך זמן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.