סגירה שלילית בתל אביב: מדד המעו"ף ירד 1.8%, סלקום איבדה 4.2%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את שבוע המסחר בירידות שערים ובכך קטעו את גל העליות האחרון ששלח את המעו"ף מעל ל-700 הנקודות. נציין, כי הירידות שנרשמו לאורך רוב היום התחזקו לקראת הסגירה עקב פתיחה שלילית במיוחד בוול סטריט הביאה את המדדים בת"א לירידות חדות יותר לקראת הסגירה. עם זאת, כעת נסחרים המדדים בניו-יורק בירידות מתונות יותר של כ-0.5%.
מחזור המסחר הסתכם היום ב-1.4 מיליארד שקלים, כאשר סלקום ריכזה מחזור חריג של 311 מיליון שקלים על רקע מכירות שביצעה דסק"ש בנייר (מכירות בהיקף כולל של 285.5 מיליון שקלים). כיל ריכזה היום אף היא מחזור גדול של 224 מיליון שקלים.
בסיכום שבועי היה זה שבוע חיובי מאוד, מדד המעו"ף רשם עלייה של 7% אבל מדד ת"א-75 הסתפק בעלייה של 0.38%. מעל כולם בלט מדד הבנקים שרשם עלייה שבועית של 13.5%.
כאמור, בארה"ב נפתח יום המסחר בירידות שערים, זאת על רקע נתוני מאקרו כלכלה שליליים: הגרעון המסחרי לחודש אוקטובר התרחב לרמה של 57.2 מיליארד דולר לעומת צפי לירידה ל-54.4 מיליארד דולר. מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה רשם עליה של 58 אלף בשבוע שעבר לרמה של 573 אלף לעומת צפי ל-525 אלף תביעות בלבד.
מבדיקה שנערכה באתר bizportal עולה כי, ב-23 בנובמבר יום טרם הצלת סיטיגרופ, קבעו מחצית מהמניות החברות במדד ת"א 100 רמת שפל של מעל משנה, כאשר למעלה ממחצית המניות נופלות לשפל של מעל 5 שנים. בבדיקה נערך דירוג של המניות שחלקן רשמו עלייה של 100% ויותר. לצפייה
מדד המעו"ף איבד היום 1.8% ונפל בחזרה מתחת לרמת ה-700 הנקודות לרמה של 698 נקודות. מדד ת"א-75 ירד של 3%.
מניות בכותרות
מניית סלקום רשמה ירידה במחזור ענק. חברת דיסקונט השקעות שבשליטת קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר,
מניית כיל המשיכה קדימה גם היום, לאחר עליה של 3% אתמול, בעקבות המגמה החיובית במניות הדשנים בוול סטריט אמש. המניה התאוששה משפל של 18.53 שקל ב-23 בנובמבר למחיר של 26.5 שקל, כלומר עליה של למעלה מ-43% בפחות משלושה שבועות.
יצרנית המוצרים הגנריים להגנת הצומח, חברת מכתשים אגן,
בתוך כך, בהודעה נפרדת הודיעה חברת הדירוג סטנדרט אנד פורס מעלות (standard & poor''s maalot) כי היא מכניסה את דירוג האג"ח של מכתשים אגן סדרות ב', ג' ו-ד' לתהליך בחינה מחדש עם השלכות שליליות (credit watch negative). "תהליך הבחינה מחדש משקף את הירידה שחלה בנזילות החברה, הנובעת בעיקר מרכישה עצמית של מניות וחלוקת דיבידנד אגרסיבית יותר מבעבר", כתב ערן קיסרי אנליסט בחברת הדירוג.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
