האם שווה להשקיע בחברה הנסחרת במחיר שווי המזומנים שבקופתה?
ההתחבטות הזאת נוגעת לחברה בשם פריני קורפורישן (PCR), חברה אמריקאית שנוסדה ב-1896. החברה משמשת כמהנדס וקבלן ביצוע לפרויקטים מגוונים מתחום הבניה. פריני עוסקת בשלושה תחומים עיקריים:
1. בנייה בשוק הפרטי עם התמחות בכל הנוגע לבניית בתי קזינו, מרכזים רפואיים ואולמות ספורט. 92% מהכנסות החברה בשנת 2008 הגיעו מחטיבה זו.
2. בניה ושיפוצים בתחום התשתיות הציבוריות (בניית גשרים, כבישים) ותשתיות מים.
3. קבלן לפרויקטים ממשלתיים שונים.
החברה נשארה רווחית ברבעונים האחרונים על אף משבר הנדל"ן בארה"ב (לחברה רווח נקי כבר 11 שנה ברציפות), אך המהומה בשווקים ורצונם של המשקיעים למכור מניות ללא הבחנה הביאה לירידה של 74% במחיר המניה בשנה האחרונה.
כיום נסחרת PCR במחיר של 15$ למניה, מחיר המשקף שווי שוק של 410 מיליון דולר בלבד. הדוח הרבעוני שפרסמה החברה לפי כשבוע מראה שלחברה יש יתרות מזומן של 400 מיליון דולר, ועוד 100 מיליון בניירות מסוג ARS אותם סיווגה כהשקעה לטווח ארוך משום חוסר הנזילות בשווקים וחוסר היכולת להעריך את שוויים היום.
מצב זה של חברה וותיקה ורווחית הנסחרת בשווי המזומנים שלה הוא חריג למדי. אמנם לא חסרות חברות הנסחרות אפילו מתחת לשווי המזומנים שלהם אך מדובר בד"כ בחברות שיש להם תזרים מזומנים שלילי מפעילות היום יום, כך שהמשקיעים לא בונים על המזומן שיישאר בחברה. במקרה שלנו, PCR ממשיכה להציג (נכון לשבוע שעבר) דוחות שמראים רווח נקי של 34 מיליון דולר ברבעון (ו-87 מיליון מתחילת השנה) בנוסף לתזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת ולא כתוצאה מכללי חשבונאות שונים.
נתונים פיננסים נוספים על החברה:
• החברה נסחרת במכפיל 5 על הרווחים הצפויים ב-2009 (לאחר שהנמיכה מעט את התחזיות לאור המתרחש בכלכלה האמריקאית).
• בחמש השנים האחרונות נסחרה החברה בטווח מכפילים של 3-30
• החברה לא נשענת על הון זר למימון פעולותיה – חוב של 4% בלבד על ההון העצמי
• התשואה על ההון עומדת על 32%
• מחזור המכירות של החברה גדל כבר 8 רבעונים ברציפות
• לחברה יש צבר הזמנות עתידי לפרויקטים בסכום של 8.3 מיליארד דולר – 70% מתומחרים בשיטת העלות +
הסנטימנט השלילי סביב מחיר המניה נמשך בימים אלה למרות הנתונים הפיננסים החזקים. הסיבה לכך היא מעורבותה הגדולה של החברה בפרויקטים בתחום הבידור בכלל ובניית קזינו בפרט. הצניחה החדה ברווחי מפעילות הקזינו (שלדון אדלסון ו-LVS מרכזים את עיקר הכותרות אך הם לא היחידים) והידוק החגורה של האזרח האמריקאי הממוצע מגדילים את הסיכון שפרויקטים עתידיים של החברה יקוצצו והנתונים הפיננסים יהיו פחות יפים. מרביתו של צבר ההזמנות העתידי מגיע תחום הבידור.
יחד עם זאת, PCR מעורבת במספר גדול של פרויקטים בו זמנית כך שאין לה תלות גדולה מדי בפרויקט כזה או אחר. בנוסף, לחברה יש מוניטין חזקים בתחום התשתיות הציבוריות. למרות שבשנה האחרונה החברה העדיפה להתמקד בתחום הפרטי, היא יכולה לחזור ולהתחרות בפרויקטים עתידיים שיציעו רשויות מוניציפליות שונות.
בהקשר הזה נזכיר שאחת מהדרכים להמריץ את הכלכלה ששוקל ממשל אובאמה החדש היא לעודד השקעות בתחום התשתיות, מה שיעניק עבודה למפעלים ולעובדים רבים בתחום. פריני עשויה לצאת מאד נשכרת ממהלך שכזה אם וכאשר ייצא לפועל.
לסיכום, PCR מציעה יחס מעניין מאד של סיכוי – סיכון למשקיעים. המניה נסחרת פחות או יותר לפי שווי המזומנים שבקופה, ובדוח הרבעוני האחרון מלפני שבוע הצד הפיננסי של החברה נראה חזק מתמיד. בנוסף יש לחברה מוניטין חזק ויכולת מוכחת לבצע פרויקטים של תשתיות אזרחיות וציבוריות. הסכנה הגדולה לחברה (ולמניה) הוא גל סוחף של ביטולי פרויקטים המיועדים לשנה הקרובה. ירידה של 70% במחיר המניה מראה שהמשקיעים כבר תמחרו חלק גדול מהתרחיש השלילי והוא גלום כבר במחיר הנוכחי של המניה.
מאת: אליאב קמחין - סמנכ"ל מחקר, כוון בית השקעות.
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
