האם שווה להשקיע בחברה הנסחרת במחיר שווי המזומנים שבקופתה?
ההתחבטות הזאת נוגעת לחברה בשם פריני קורפורישן (PCR), חברה אמריקאית שנוסדה ב-1896. החברה משמשת כמהנדס וקבלן ביצוע לפרויקטים מגוונים מתחום הבניה. פריני עוסקת בשלושה תחומים עיקריים:
1. בנייה בשוק הפרטי עם התמחות בכל הנוגע לבניית בתי קזינו, מרכזים רפואיים ואולמות ספורט. 92% מהכנסות החברה בשנת 2008 הגיעו מחטיבה זו.
2. בניה ושיפוצים בתחום התשתיות הציבוריות (בניית גשרים, כבישים) ותשתיות מים.
3. קבלן לפרויקטים ממשלתיים שונים.
החברה נשארה רווחית ברבעונים האחרונים על אף משבר הנדל"ן בארה"ב (לחברה רווח נקי כבר 11 שנה ברציפות), אך המהומה בשווקים ורצונם של המשקיעים למכור מניות ללא הבחנה הביאה לירידה של 74% במחיר המניה בשנה האחרונה.
כיום נסחרת PCR במחיר של 15$ למניה, מחיר המשקף שווי שוק של 410 מיליון דולר בלבד. הדוח הרבעוני שפרסמה החברה לפי כשבוע מראה שלחברה יש יתרות מזומן של 400 מיליון דולר, ועוד 100 מיליון בניירות מסוג ARS אותם סיווגה כהשקעה לטווח ארוך משום חוסר הנזילות בשווקים וחוסר היכולת להעריך את שוויים היום.
מצב זה של חברה וותיקה ורווחית הנסחרת בשווי המזומנים שלה הוא חריג למדי. אמנם לא חסרות חברות הנסחרות אפילו מתחת לשווי המזומנים שלהם אך מדובר בד"כ בחברות שיש להם תזרים מזומנים שלילי מפעילות היום יום, כך שהמשקיעים לא בונים על המזומן שיישאר בחברה. במקרה שלנו, PCR ממשיכה להציג (נכון לשבוע שעבר) דוחות שמראים רווח נקי של 34 מיליון דולר ברבעון (ו-87 מיליון מתחילת השנה) בנוסף לתזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת ולא כתוצאה מכללי חשבונאות שונים.
נתונים פיננסים נוספים על החברה:
• החברה נסחרת במכפיל 5 על הרווחים הצפויים ב-2009 (לאחר שהנמיכה מעט את התחזיות לאור המתרחש בכלכלה האמריקאית).
• בחמש השנים האחרונות נסחרה החברה בטווח מכפילים של 3-30
• החברה לא נשענת על הון זר למימון פעולותיה – חוב של 4% בלבד על ההון העצמי
• התשואה על ההון עומדת על 32%
• מחזור המכירות של החברה גדל כבר 8 רבעונים ברציפות
• לחברה יש צבר הזמנות עתידי לפרויקטים בסכום של 8.3 מיליארד דולר – 70% מתומחרים בשיטת העלות +
הסנטימנט השלילי סביב מחיר המניה נמשך בימים אלה למרות הנתונים הפיננסים החזקים. הסיבה לכך היא מעורבותה הגדולה של החברה בפרויקטים בתחום הבידור בכלל ובניית קזינו בפרט. הצניחה החדה ברווחי מפעילות הקזינו (שלדון אדלסון ו-LVS מרכזים את עיקר הכותרות אך הם לא היחידים) והידוק החגורה של האזרח האמריקאי הממוצע מגדילים את הסיכון שפרויקטים עתידיים של החברה יקוצצו והנתונים הפיננסים יהיו פחות יפים. מרביתו של צבר ההזמנות העתידי מגיע תחום הבידור.
יחד עם זאת, PCR מעורבת במספר גדול של פרויקטים בו זמנית כך שאין לה תלות גדולה מדי בפרויקט כזה או אחר. בנוסף, לחברה יש מוניטין חזקים בתחום התשתיות הציבוריות. למרות שבשנה האחרונה החברה העדיפה להתמקד בתחום הפרטי, היא יכולה לחזור ולהתחרות בפרויקטים עתידיים שיציעו רשויות מוניציפליות שונות.
בהקשר הזה נזכיר שאחת מהדרכים להמריץ את הכלכלה ששוקל ממשל אובאמה החדש היא לעודד השקעות בתחום התשתיות, מה שיעניק עבודה למפעלים ולעובדים רבים בתחום. פריני עשויה לצאת מאד נשכרת ממהלך שכזה אם וכאשר ייצא לפועל.
לסיכום, PCR מציעה יחס מעניין מאד של סיכוי – סיכון למשקיעים. המניה נסחרת פחות או יותר לפי שווי המזומנים שבקופה, ובדוח הרבעוני האחרון מלפני שבוע הצד הפיננסי של החברה נראה חזק מתמיד. בנוסף יש לחברה מוניטין חזק ויכולת מוכחת לבצע פרויקטים של תשתיות אזרחיות וציבוריות. הסכנה הגדולה לחברה (ולמניה) הוא גל סוחף של ביטולי פרויקטים המיועדים לשנה הקרובה. ירידה של 70% במחיר המניה מראה שהמשקיעים כבר תמחרו חלק גדול מהתרחיש השלילי והוא גלום כבר במחיר הנוכחי של המניה.
מאת: אליאב קמחין - סמנכ"ל מחקר, כוון בית השקעות.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
