האם שווה להשקיע בחברה הנסחרת במחיר שווי המזומנים שבקופתה?
ההתחבטות הזאת נוגעת לחברה בשם פריני קורפורישן (PCR), חברה אמריקאית שנוסדה ב-1896. החברה משמשת כמהנדס וקבלן ביצוע לפרויקטים מגוונים מתחום הבניה. פריני עוסקת בשלושה תחומים עיקריים:
1. בנייה בשוק הפרטי עם התמחות בכל הנוגע לבניית בתי קזינו, מרכזים רפואיים ואולמות ספורט. 92% מהכנסות החברה בשנת 2008 הגיעו מחטיבה זו.
2. בניה ושיפוצים בתחום התשתיות הציבוריות (בניית גשרים, כבישים) ותשתיות מים.
3. קבלן לפרויקטים ממשלתיים שונים.
החברה נשארה רווחית ברבעונים האחרונים על אף משבר הנדל"ן בארה"ב (לחברה רווח נקי כבר 11 שנה ברציפות), אך המהומה בשווקים ורצונם של המשקיעים למכור מניות ללא הבחנה הביאה לירידה של 74% במחיר המניה בשנה האחרונה.
כיום נסחרת PCR במחיר של 15$ למניה, מחיר המשקף שווי שוק של 410 מיליון דולר בלבד. הדוח הרבעוני שפרסמה החברה לפי כשבוע מראה שלחברה יש יתרות מזומן של 400 מיליון דולר, ועוד 100 מיליון בניירות מסוג ARS אותם סיווגה כהשקעה לטווח ארוך משום חוסר הנזילות בשווקים וחוסר היכולת להעריך את שוויים היום.
מצב זה של חברה וותיקה ורווחית הנסחרת בשווי המזומנים שלה הוא חריג למדי. אמנם לא חסרות חברות הנסחרות אפילו מתחת לשווי המזומנים שלהם אך מדובר בד"כ בחברות שיש להם תזרים מזומנים שלילי מפעילות היום יום, כך שהמשקיעים לא בונים על המזומן שיישאר בחברה. במקרה שלנו, PCR ממשיכה להציג (נכון לשבוע שעבר) דוחות שמראים רווח נקי של 34 מיליון דולר ברבעון (ו-87 מיליון מתחילת השנה) בנוסף לתזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת ולא כתוצאה מכללי חשבונאות שונים.
נתונים פיננסים נוספים על החברה:
• החברה נסחרת במכפיל 5 על הרווחים הצפויים ב-2009 (לאחר שהנמיכה מעט את התחזיות לאור המתרחש בכלכלה האמריקאית).
• בחמש השנים האחרונות נסחרה החברה בטווח מכפילים של 3-30
• החברה לא נשענת על הון זר למימון פעולותיה – חוב של 4% בלבד על ההון העצמי
• התשואה על ההון עומדת על 32%
• מחזור המכירות של החברה גדל כבר 8 רבעונים ברציפות
• לחברה יש צבר הזמנות עתידי לפרויקטים בסכום של 8.3 מיליארד דולר – 70% מתומחרים בשיטת העלות +
הסנטימנט השלילי סביב מחיר המניה נמשך בימים אלה למרות הנתונים הפיננסים החזקים. הסיבה לכך היא מעורבותה הגדולה של החברה בפרויקטים בתחום הבידור בכלל ובניית קזינו בפרט. הצניחה החדה ברווחי מפעילות הקזינו (שלדון אדלסון ו-LVS מרכזים את עיקר הכותרות אך הם לא היחידים) והידוק החגורה של האזרח האמריקאי הממוצע מגדילים את הסיכון שפרויקטים עתידיים של החברה יקוצצו והנתונים הפיננסים יהיו פחות יפים. מרביתו של צבר ההזמנות העתידי מגיע תחום הבידור.
יחד עם זאת, PCR מעורבת במספר גדול של פרויקטים בו זמנית כך שאין לה תלות גדולה מדי בפרויקט כזה או אחר. בנוסף, לחברה יש מוניטין חזקים בתחום התשתיות הציבוריות. למרות שבשנה האחרונה החברה העדיפה להתמקד בתחום הפרטי, היא יכולה לחזור ולהתחרות בפרויקטים עתידיים שיציעו רשויות מוניציפליות שונות.
בהקשר הזה נזכיר שאחת מהדרכים להמריץ את הכלכלה ששוקל ממשל אובאמה החדש היא לעודד השקעות בתחום התשתיות, מה שיעניק עבודה למפעלים ולעובדים רבים בתחום. פריני עשויה לצאת מאד נשכרת ממהלך שכזה אם וכאשר ייצא לפועל.
לסיכום, PCR מציעה יחס מעניין מאד של סיכוי – סיכון למשקיעים. המניה נסחרת פחות או יותר לפי שווי המזומנים שבקופה, ובדוח הרבעוני האחרון מלפני שבוע הצד הפיננסי של החברה נראה חזק מתמיד. בנוסף יש לחברה מוניטין חזק ויכולת מוכחת לבצע פרויקטים של תשתיות אזרחיות וציבוריות. הסכנה הגדולה לחברה (ולמניה) הוא גל סוחף של ביטולי פרויקטים המיועדים לשנה הקרובה. ירידה של 70% במחיר המניה מראה שהמשקיעים כבר תמחרו חלק גדול מהתרחיש השלילי והוא גלום כבר במחיר הנוכחי של המניה.
מאת: אליאב קמחין - סמנכ"ל מחקר, כוון בית השקעות.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקתקציב סל הבריאות לשנת 2026 אושר - התוספת תעמוד על 659 מיליון שקל
10 דברים שכדאי לדעת על סל הבריאות
סל הבריאות הממשלה אישרה תוספת של 659 מיליון שקל לסל שירותי הבריאות, ובכך מנעה את עיכוב עבודתה של ועדת הסל. מדובר בצעד מהותי לשמירה על רציפות הפעולה במערכת הבריאות. סל שירותי הבריאות הציבורי הוא אחד מעמודי התווך של מערכת הבריאות בישראל. מדי שנה, נדרשת המדינה להכריע אילו תרופות, טיפולים וחיסונים ימומנו מכספי הציבור, בהתחשב בתקציב מוגבל ובצרכים רפואיים משתנים. ההחלטות של ועדת הסל משפיעות באופן ישיר על חיי מאות אלפי חולים, ולעיתים קובעות אם טיפול יהיה נגיש עבור הציבור או יישאר יקר מדי עבור הרוב.
למרות הוואקום הפוליטי - הוועדה תצא לדרך
העיכוב בהרכבת הוועדה נבע מהתפטרות שר הבריאות הקודם, במסגרת משבר קואליציוני שהוביל לפרישת שרים נוספים. בעקבותיו מונה ממלא מקום זמני, ח"כ חיים כץ מהליכוד, אך מינויו פג, ובכך נוצר ואקום בתפקיד השר שאמור לאשר את מינוי הוועדה. במצב זה, משרד הבריאות נאלץ לפעול באופן חריג ולהגיש הצעת מחליטים שאושרה על ידי הממשלה כולה. המהלך אפשר לעקוף את הצורך באישור שר הבריאות ולמנוע עיכוב נוסף בדיוני הסל. ההרכב החדש של הוועדה כולל שלושה חברים חדשים, אך יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה מבית החולים הדסה, תמשיך לעמוד בראשה. בן יהודה נחשבת לדמות מקצועית מוערכת בעלת ניסיון רב בקביעת סדרי עדיפויות רפואיים.
ועדת הסל תדון השנה בכ-570 תרופות, טכנולוגיות וחיסונים שהוגשו על ידי חברות תרופות, עמותות רפואה, קופות החולים וגורמים נוספים. בין התחומים המרכזיים ניתן למנות תרופות חדשות למחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה ואלצהיימר, טיפולים ביולוגיים מתקדמים לסוכרת, תרופות חדשות להשמנה, וכמובן תרופות בתחום האונקולוגיה, לרבות תרופות אימונותרפיות מתקדמות ומותאמות אישית.
כמו כן, צפויה הוועדה לבחון הכנסת חיסונים חדשים, ובהם חיסונים לנגיפים שהתפרצותם גברה לאחרונה, וכן טיפולים למחלות עור כרוניות ומחלות מעי דלקתיות - תחומים שזוכים לביקוש גובר מצד הקופות והמטופלים.
- סל הבריאות - המחלוקות, החידושים ואיך זה ישפיע על הכיס שלנו?
- עוד 100 מיליון שקלים לסל התרופות; דרעי הנחה לקדם הסדרת הקנאביס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד הבריאות מציינים כי לצד ההיבט הרפואי, יינתן השנה דגש גם לשיקולי כלכלה בריאותית, כלומר לתרומה הכוללת של כל תרופה או טיפול למערכת כולה - מבחינת מניעת אשפוזים, שיפור איכות חיים וצמצום תחלואה נלווית.
