עובדים חויבו לפצות את מעסיקתם בגין "גניבת לקוחות"
העובדות
----------------
פנחס חוזה סוכנות לביטוח בע"מ (להלן: "המעבידה"), הינה סוכנות לביטוח העוסקת בעיקר בשיווק ומכירה של פוליסות לביטוחי חיים ובריאות.
יוסי כהן, סער סמילה, בן אבו איתן (להלן: "העובדים") הועסקו ע"י המעבידה כמשווקי פוליסות ומספקי שירות ללקוחותיה. במסגרת תפקידם פנו לאנשים לשכנעם לרכוש פוליסות ביטוח חיים ובריאות באמצעות הסוכנות. לשם כך סיפקה להם הסוכנות רשימה של אנשים והעובדים פעלו במסגרת אותה רשימה.
בהסכם העבודה, שנחתם בין המעבידה לעובדים, נקבע, כי על העובדים חל איסור מפורש לקיים קשר עם לקוחות הסוכנות במשך שנתיים מיום סיום יחסי העבודה.
העובדים פרשו מהסוכנות והקימו סוכנות עצמאית, תוך כדי פנייה ללקוחותיה של המעבידה, חרף האיסור החוזי.
המעבידה טענה, כי עוד טרם התפטרותם של העובדים, ובזמן העסקתם במעבידה, פנו יחד לעסק משותף. שיטת עבודתם של העובדים הייתה כזו בה פנו ללקוחות המעבידה ביטלו להם את חוזי הביטוח והחליפו אותם בחוזי ביטוח חדשים. פעילות זו של העובדים הפרה את התחייבויותיהם כלפי המעבידה, בהתאם להתחייבותם בחוזה העבודה לסודיות לשמירה על מוניטין, למאגר לקוחותיה, לאי תחרות, וגוררת תשלום של 50,000 אלף דולר –"פיצוי מוסכם".
העובדים טענו, כי סיבת התפטרותם הינה פגיעה בתנאי עבודתם.לטענתם, לא השתמשו ברשימת הלקוחות של הסוכנות, אשר לא הייתה קיימת, והלקוחות, אשר לגביהם נטענת "הגניבה" אינם לקוחות של החברה. עוד טענו, כי פעלו באופן לגיטימי להתפרנס בכבוד בשוק חופשי ממשלח ידם. דינם של הסעיפים בחוזה העסקתם להתבטל שכן הם אינם חוקיים מאחר שהאינטרס לחופש העיסוק והזכות לפרנסה גובר על האינטרס של המעבידה.
פסק הדין
-----------------
בית הדין סרב לאכוף את תנית הגבלת העיסוק, שבחוזי העבודה, מכיוון שמדובר בתניה רחבה המגבילה ומצרה את חופש העיסוק בצורה שאינה מידתית, הן מבחינת זהות הגורמים אליהם התחייבו העובדים שלא לפנות והן מבחינת פרק הזמן אליו התחייבו. זאת, בשים לב, כי אין מדובר בעובדים בכירים.
עם זאת, קבע בית הדין, שיש לחייב את העובדים בתשלום פיצוי למעבידה, שבהתנהגותם ניצלו את קשריהם עם מספר לקוחות על מנת לצאת לדרך עצמאית, חדשה ומתחרה, ובכך הפרו את חובת האמון המוגברת, החלה ביחסי עובד מעביד. אין פסול בכך שהעובדים רכשו ניסיון מקצועי וביקשו להפוך להיות עצמאיים, שכן הדבר מתיישב ומשתלב עם הזכות העל חוקתית לחופש העיסוק. הפסול הוא בדרך בה נקטו, בדרך של הפרת אמון והפרת חובת תום הלב תוך ניוד מספר לקוחות, שהיו ללא ספק חלק מקניינה של המעבידה כמעסיק.
אומנם טבעי הדבר, כי לקוחות, שנקשרו אל שכיר מסוים בעסק המספק שירות, יחפצו להישאר איתו בקשר עסקי, אך חובת הנאמנות של עובד למעבידו אמורה להוות "תמרור אזהרה" באשר למעשים מעין אלו, ובמיוחד בסמוך למועד עזיבתו של עובד את מקום עבודתו.
בפסיקת גובה הפיצוי למעבידה, בית הדין לקח בחשבון את מעמד העובדים אצל המעבידה, משך זמן עבודתם והתקופה בה ניתן להגביל את עיסוקם. סכומי הפיצוי שהוטלו על העובדים השתנו בין עובד לעובד, כאשר עובד אחד נדרש לשלם 35,000 ש"ח, עובד שני 10,000 ש"ח והעובד השלישי 20,000 ש"ח.
זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק שירצה.
זכות יסוד זו נכללת בהצהרה אוניברסלית על זכויות האדם, ומשנת 1992 היא מוגנת בישראל על-ידי חוק יסוד: חופש העיסוק. זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק שירצה.
זכות יסוד זו נכללת בהצהרה אוניברסלית על זכויות האדם, ומשנת 1992 היא מוגנת בישראל על-ידי חוק יסוד: חופש העיסוק. זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק שירצה.
זכות יסוד זו נכללת בהצהרה אוניברסלית על זכויות האדם, ומשנת 1992 היא מוגנת בישראל על-ידי חוק יסוד: חופש העיסוק.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
