עובדים חויבו לפצות את מעסיקתם בגין "גניבת לקוחות"
העובדות
----------------
פנחס חוזה סוכנות לביטוח בע"מ (להלן: "המעבידה"), הינה סוכנות לביטוח העוסקת בעיקר בשיווק ומכירה של פוליסות לביטוחי חיים ובריאות.
יוסי כהן, סער סמילה, בן אבו איתן (להלן: "העובדים") הועסקו ע"י המעבידה כמשווקי פוליסות ומספקי שירות ללקוחותיה. במסגרת תפקידם פנו לאנשים לשכנעם לרכוש פוליסות ביטוח חיים ובריאות באמצעות הסוכנות. לשם כך סיפקה להם הסוכנות רשימה של אנשים והעובדים פעלו במסגרת אותה רשימה.
בהסכם העבודה, שנחתם בין המעבידה לעובדים, נקבע, כי על העובדים חל איסור מפורש לקיים קשר עם לקוחות הסוכנות במשך שנתיים מיום סיום יחסי העבודה.
העובדים פרשו מהסוכנות והקימו סוכנות עצמאית, תוך כדי פנייה ללקוחותיה של המעבידה, חרף האיסור החוזי.
המעבידה טענה, כי עוד טרם התפטרותם של העובדים, ובזמן העסקתם במעבידה, פנו יחד לעסק משותף. שיטת עבודתם של העובדים הייתה כזו בה פנו ללקוחות המעבידה ביטלו להם את חוזי הביטוח והחליפו אותם בחוזי ביטוח חדשים. פעילות זו של העובדים הפרה את התחייבויותיהם כלפי המעבידה, בהתאם להתחייבותם בחוזה העבודה לסודיות לשמירה על מוניטין, למאגר לקוחותיה, לאי תחרות, וגוררת תשלום של 50,000 אלף דולר –"פיצוי מוסכם".
העובדים טענו, כי סיבת התפטרותם הינה פגיעה בתנאי עבודתם.לטענתם, לא השתמשו ברשימת הלקוחות של הסוכנות, אשר לא הייתה קיימת, והלקוחות, אשר לגביהם נטענת "הגניבה" אינם לקוחות של החברה. עוד טענו, כי פעלו באופן לגיטימי להתפרנס בכבוד בשוק חופשי ממשלח ידם. דינם של הסעיפים בחוזה העסקתם להתבטל שכן הם אינם חוקיים מאחר שהאינטרס לחופש העיסוק והזכות לפרנסה גובר על האינטרס של המעבידה.
פסק הדין
-----------------
בית הדין סרב לאכוף את תנית הגבלת העיסוק, שבחוזי העבודה, מכיוון שמדובר בתניה רחבה המגבילה ומצרה את חופש העיסוק בצורה שאינה מידתית, הן מבחינת זהות הגורמים אליהם התחייבו העובדים שלא לפנות והן מבחינת פרק הזמן אליו התחייבו. זאת, בשים לב, כי אין מדובר בעובדים בכירים.
עם זאת, קבע בית הדין, שיש לחייב את העובדים בתשלום פיצוי למעבידה, שבהתנהגותם ניצלו את קשריהם עם מספר לקוחות על מנת לצאת לדרך עצמאית, חדשה ומתחרה, ובכך הפרו את חובת האמון המוגברת, החלה ביחסי עובד מעביד. אין פסול בכך שהעובדים רכשו ניסיון מקצועי וביקשו להפוך להיות עצמאיים, שכן הדבר מתיישב ומשתלב עם הזכות העל חוקתית לחופש העיסוק. הפסול הוא בדרך בה נקטו, בדרך של הפרת אמון והפרת חובת תום הלב תוך ניוד מספר לקוחות, שהיו ללא ספק חלק מקניינה של המעבידה כמעסיק.
אומנם טבעי הדבר, כי לקוחות, שנקשרו אל שכיר מסוים בעסק המספק שירות, יחפצו להישאר איתו בקשר עסקי, אך חובת הנאמנות של עובד למעבידו אמורה להוות "תמרור אזהרה" באשר למעשים מעין אלו, ובמיוחד בסמוך למועד עזיבתו של עובד את מקום עבודתו.
בפסיקת גובה הפיצוי למעבידה, בית הדין לקח בחשבון את מעמד העובדים אצל המעבידה, משך זמן עבודתם והתקופה בה ניתן להגביל את עיסוקם. סכומי הפיצוי שהוטלו על העובדים השתנו בין עובד לעובד, כאשר עובד אחד נדרש לשלם 35,000 ש"ח, עובד שני 10,000 ש"ח והעובד השלישי 20,000 ש"ח.
זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק שירצה.
זכות יסוד זו נכללת בהצהרה אוניברסלית על זכויות האדם, ומשנת 1992 היא מוגנת בישראל על-ידי חוק יסוד: חופש העיסוק. זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק שירצה.
זכות יסוד זו נכללת בהצהרה אוניברסלית על זכויות האדם, ומשנת 1992 היא מוגנת בישראל על-ידי חוק יסוד: חופש העיסוק. זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק שירצה.
זכות יסוד זו נכללת בהצהרה אוניברסלית על זכויות האדם, ומשנת 1992 היא מוגנת בישראל על-ידי חוק יסוד: חופש העיסוק.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר
משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה
כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים
משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".
בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.
אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.
לצפיה בועידה -
- משרד התחבורה מגביר היערכות לרעידת אדמה הרסנית
- מהומה בועדת הכלכלה: "מחירי התחבורה הציבורית יעלו ב-18% בשנת 2024"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה
איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה
האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.
לא נתקעת בפקקים?
