צבי סטפק ל-Bizportal: "הגופים המוסדיים משותקים מפחד כפי שהיו ב-2002"

מנהל ההשקעות הראשי במיטב: "שוק האג"ח סובל מכשל שוק, חוסר תפקוד, רמת נזילות נמוכה וזה בשל היעדר קונים. ההזמנויות הגדולות נוצרות בתוהו ובוהו - אפשר להגיד שזו הזדמנות, אבל המצב חמור"
שהם לוי |

הבורסות בעולם נסחרות תחת סערה בימים האחרונים, כאשר מדד המעו"ף רושם את השבוע הגרוע ביותר מאז השקתו ב-1992 ומתקרב לירידה שבועית של יותר מ-12%. על רקע האווירה הכ"כ שלילית והציבור שנמצא בחרדה של ממש, שוחחנו עם צפי סטפק, מנהל השקעות ראשי במיטב בית השקעות.

באשר לגל השמועות בשוק אמר סטפק: "אני לא יודע מאיפה האינפורמציה הזאת, אני לא חושב שבית השקעות גדול הולך לקרוס. לגבי גוף השקעות שלא קשור בניהול השקעות של הציבור, אין לי וודאות לגבי זה. מבחינת המשמעות הצרכנית במידה ובית השקעות פושט רגל, אין משמעות מבחינת הלקוחות, זאת מאחר והכספים המנוהלים מופקדים בבנקים. מבחינת ההיבט הכספי הטהור, אם קורה דבר כזה הלקוח צריך למצוא פתרון ברמת מי ינהל לו את הנכס", הוסיף סטפק.

כיצד על המשקיעים לנהוג בתקופה זו?

צבי סטפק ממשיך להסביר את הנעשה מאחורי הקלעים של בתי ההשקעות: "יש את שוק המניות ויש את שוק האג"ח, רוב הנכסים של עם ישראל נמצאים באיגרות חוב, בכל אחד מאפיקי החיסכון של הציבור מרכיב המניות הוא קטן. כרגע שוק האג"ח נמצא במצב של כשל שוק. חוסר תפקוד, רמת נזילות נמוכה וזה בשל היעדר קונים. הגופים המוסדיים משותקים מפחד כפי שהיו ב-2002. אפשר להגיד שזו הזדמנות אבל אי אפשר להגיד שהמצב לא חמור - מי יודע מה יהיה?".

"אם ניקח את התסריט של 'מי יודע מה יהיה' אז מצטיירת התמונה הבאה: איגרות החוב של פירמות גדולות נסחרות בתשואות דו סיפרתיות שזה אומר מדד פלוס 10% ואפילו יותר, ממש תשואות זבל. אם המצב יישאר לפי אותו תסריט במשך חודשים, כלומר תשואות גבוהות באג"חים בדירוגים הגבוהים, זה אומר שהמשק פושט את הרגל ונכנס למיתון חריף. בתסריט כזה החובות המסופקים של הבנקים יהיו גדולים מאוד. אני רוצה להדגיש שאני לא חושב שזה המצב".

"בגלל שאני לא מאמין שבסריט הזה, אני סבור שיש כאן הזדמנויות, מצד שני יש מצוקת נזילות בשוק, אז מי שיש לו את הנזילות המתאימה, עבורו ממתינות ההזדמנויות. אני בכל אופן הייתי מציע לנצל את ההזדמנויות באופן הדרגתי ומבוקר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

התקיפה הישראלית בקטאר התבצעה רק אחרי שמנהיגי ישראל נוכחו לדעת כי הנזק מפעולות קטאר עולה על התועלת. ההערכה התגברה שמנהיגי החמאס בקטאר מעכבים כל הסכם שאינו כולל את מלוא דרישותיהם המקוריות. צר שלקח כל כך הרבה זמן להגיע לתובנה הפשוטה הזאת. סביר להניח שהתובנה הייתה קיימת מזמן, ונתניהו רק חיכה לנקודת הזמן המתאימה.

התקיפה הישראלית בקטאר התבצעה רק אחרי שמנהיגי ישראל נוכחו לדעת כי הנזק מפעולות קטאר עולה על התועלת. ההערכה התגברה שמנהיגי החמאס בקטאר מעכבים כל הסכם שאינו כולל את מלוא דרישותיהם המקוריות. צר שלקח כל כך הרבה זמן להגיע לתובנה הפשוטה הזאת. סביר להניח שהתובנה הייתה קיימת מזמן, ונתניהו רק חיכה לנקודת הזמן המתאימה.

המפה החדשה: ארגוני הטרור בעזה

ניסיון החיסול בקטאר מחזיר את המיקוד לעזה עצמה. למרות דומיננטיות החמאס, פועלים בה ארגונים חמושים נוספים:

המפה החדשה: ארגוני הטרור בעזה

ניסיון החיסול בקטאר מחזיר את המיקוד לעזה עצמה. למרות דומיננטיות החמאס, פועלים בה ארגונים חמושים נוספים:

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.