תגובות הבכירים ליום הירידות בת"א: "תגובת יתר של המשקיעים לירידות בעולם"
הבורסה בתל אביב סגרה היום את אחד הימים הקשים בשנים האחרונות, המעו"ף ומדד תל אביב 100 רשמו את הירידה החדה ביותר מאז התפטרותו של שר האוצר בנימין נתניהו ב-2005.
בעולם נרשמו ירידות חדות עוד יותר כאשר ברוסיה הופסק המסחר לאחר שמדד ה-RDX הרוסי קרס יותר מ-11% ובאירופה חזרו המדדים לרמות שבהם נסחרו לפני כשלוש שנים.
הבכירים בבתי ההשקעות הגיבו למתרחש בשווקים:
תמיר פורת: "תגובת יתר של המשקיעים כתוצאה מהירידות בעולם
סמנכ"ל ההשקעות והמחקר בכלל פיננסים אמר כי "אנו רואים היום תגובות יתר כתוצאה מהירידות בשוקי העולם, זה אחד הימים הקשים ביותר שחוותה הבורסה הישראלית מאז ומעולם. קשה לומר שיש הזדמנויות במניות, המשבר ממשיך להתגלגל - יש גופים שלא האמינו שיקרסו וקרסו, זה כבר לא בר סטרנס ולא רואים את ה'פד' שבא לחלץ עוד בנקים".
"מה שאנחנו רואים זה רצון מצד הבנקים המרכזיים להזרים עשרות מיליארדים, ה'פד' יוריד היום את הריבית. אני חושב שהפוקוס הוא פחות על שוק המניות, ויותר על שוק האג"ח".
גיורא סרצ'נסקי: "אני לא רואה קריסה של מוסדות פיננסים בישראל
"אנחנו נמצאים במשבר כלכלי שמתגלל יותר משנה, זהו שלב שבו יותר גופים נמצאים במצוקת אשראי הוצאות, וגיוסי הון. זהו חלק מתהליך ואירועים נוספים שמתרחשים - פגיעה בצמיחה של הכלכלות המובילות. גם בישראל אני רואה האטה בצמיחה. הנקודה הבעייתית ביותר היא שכרגע רואים החמרה של המשבר בדמות פשיטות רגל וקשיים כלכליים - עכשיו אנחנו בעין הסערה".
סרצ'נסקי הוסיף: "אנחנו לא הערכנו בשום שלב שהמשבר מאחורינו, כרגע רואים פגיעה בכלכלה הריאלית. מבחינת השקעות לא שינינו את דעתנו, להערכתי עדיין צריך להיות דפנסיביים, חשיפה נמוכה למניות, צריך להתמקד בענפים שחשופים פחות למשבר. בתחום הסולידי נכון ברגע זה ללכת על איגרות החוב הממשלתיות עם נטייה לאפיק הלא צמוד כחלק מהתפיסה שהאינפלציה תלך ותתמתן בעקבות המשבר".
בשורה התחתונה אומר סרצ'נסקי: "תהיינה עוד חדלויות פירעון של גופים פיננסים ברחבי העולם. אני לא רואה חשיפות גדולות של מוסדות פיננסים למשבר ולכן אני לא רואה באופק קריסה של בנק או חברת ביטוח בישראל".
שלמה מעוז: "הבנקים המרכזיים מזרימים כספים, אך עדיין חסרים טריליוני דולרים"
הכלכלן הראשי באקסלנס נשואה הסביר את עוצמת הפאניקה שחווים המשקיעים: "הפחד הוא ממשבר אשראי חמור כל כך שלא יוכלו לעמוד בו. לא תהיה רגיעה, אנחנו נכנסים למשבר הגדול ביותר מאז 1929. בתקופה הקרובה אנחנו נראה דפלציה בישראל, ובעולם יש פחות ופחות הון."
"באשר לצעדים לשיכוך כאב המשקיעים אמר מעוז: "הבנקים המרכזיים מזרימים מאוד מיליארדי דולרים אך חסרים אפילו טריליוני דולרים. חסר מאוד הביטחון של הצרכנים כל אחד דואג לתזרים מזומנים ורוצה להיות עם המזומן קרוב לכיס".
שי שרון, מנכ"ל אלומות: "אין אדם בישראל שלא ייפגע באופן ישיר או עקיף מהמשבר"
מנכ"ל בית ההשקעות אלומות, שי שרון: "אנשים שהשקיעו במוצרים ללא מניות, מגלים כי הירידות לא פוסחות עליהם והם נמצאים בלב המשבר. לקוחות אשר ביקשו להגן על תיק באמצעות מוצרים סולידיים לא הפנימו כי משבר האשראי שהחל במשבר הסאב פריים המפורסם המשיך לחלחל גם לשוק האשראי הראשוני בארה"ב והחשש שהוא יגיע גם לכאן עקב כך שחברות שהנפיקו בתקופת הגאות, לא יוכלו להחזיר את הלוואה לציבור".
שרון הוסיף: "אם חברות כמו AIG (חברת הביטוח הגדולה בעולם) ובתי ההשקעות בר סטרנס וליהמן התפרקו לרסיסים, הפחד הוא שהמשבר לא יפסח על חברות גדולות גם בארץ, אין אדם בישראל שלא ייפגע באופן ישיר או עקיף מהמשבר ולמשק הישראלי ייקח שנים רבות כדי להתאושש מהמשבר".
בשורה התחתונה אומר שרון: "קריסת הדולר משפיעה על החברות המייצאות, משבר האשראי פוגע גם בחברות יציבות ובראש ובראשונה בחברות ביטוח וענף הבנקים שמשליך על נושא האשראי ללקוחות העסקיים ומשקי הבית. בקצב הזה החשש הוא שנראה אחרי החגים בחברות רבות הידוק חגורה, תהליכי התייעלות ופיטורים".
שמיל קורצמן:"הזדמנויות במדד התל בונד"
מנכ"ל מגדל שוקי הון, ניהול תיקי השקעות: "הירידות הגיעו מארה"ב, הממשל האמריקני אמר שלא יתערב וייתן לכלכלת השוק החופשי לפעול. המחזור היה כשלושה מיליארד שקלים, זה עדיין לא אפאניקה של ממש, אבל לא רואים בכלל שהמשבר לפני סיום".
עוד הוסיף שמיל קורצמן: "האג"ח הממשלתי בארה"ב ירד לתשואה של 3.3%. הריבית הארוכה יורדת וזה אומר שאנשים נמלטים משוק המניות והולכים לשוק האג"ח. אנשים עוברים לאג"ח השקלי הארוך. דווקא הצמודים ירדו למרות המדד הגבוה, אנשים מסתכלים קדימה ומאמינים שהאינפלציה עומדת לרדת".

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.