בארי שקד ל-Bizportal: "ב-2004 עשינו 2 טעויות והמניה הגיבה"
מניית חברת ריטליקס הנסחרת בבורסה הישראלית ובוול סטריט, חברה המספקת פתרונות תוכנה לתחום הקמעונאי, נסחרת בסנטימנט שלילי ולא מהיום. מהלך הירידות של החברה החל כבר ב-2006, כאשר מרבית המניות עוד היו שותפות למהלך העליות האדיר של השוק. בשיחה עם בארי שקד, מנכ"ל, מייסד ושותף בגרעין השליטה של ריטליקס, ניסינו להבין מה הסיבה לשנתיים השחונות ומה צופן העתיד לחברה.
את ריטליקס הקים שקד עוד ב-1982 כשהיה סטודנט באוניברסיטת בר אילן. "האמת היא שזה לא שזיהיתי מחסור בתחום תוכנות לקמעונאות כמו שפשוט היה לי רעיון, והאינפלציה שהשתוללה בארץ ב-1984 יצרה את הביקוש האדיר למוצר שכזה. באותם ימים, כאשר האינפלציה גאתה והמחירים עלו מהרגע שהצרכן נכנס לחנות ועד שהגיע לקופה, היה צורך בקופות שמסוגלות לעשות את התאמת המחירים הנדרשת".
המומחיות של ריטליקס היא בתחום רשתות המזון, חנויות הנוחות ותחנות דלק, כאשר מבין לקוחותיה הבולטים ניתן למנות את הענקית הבריטית, חברת טסקו. "אם נקודת הציון הראשונה של ריטליקס הייתה האינפלציה של שנת 1984 ולאחריה הפריצה לחו"ל דרך ההסכם שחתמנו עם דטה צ'קרס האמריקנית, אז נקודת הציון השניה הייתה ההחלטה ב-1994 למכור את התוכנות שלנו ישירות לרשתות ולא כמוצר משלים של דטה צ'קרס. את התוכנות מכרנו לטסקו שגם אז הייתה חברה גדולה אבל היום היא שניה בגודלה רק לוול מארט הענקית."
נקודת ציון נוספת שמעלה שקד, היא ההחלטה ללכת על פיתוח של מוצר שייתן פיתרון כולל לחברות הקמעונאיות. ב-2004 כבר היה לריטליקס מוצר טוב ביד אבל כזה שנותן מענה מהרגע שהסחורה הגיע לחנות עצמה והמטרה הייתה לתת פיתרון מלא לכל שרשרת ניהול האספקה, מהספק הסיטונאי ועד הקופה בחנות. "המחשבה הייתה איך להגדיל את מכירות החברה מ-100 מיליון דולר בשנה למיליארד דולר בשנה. שוק התוכנות לחנויות עמד על כמיליארד דולר והיה ברור שזה לא מספיק בכדי לבצע את קפיצת המדרגה הרצויה" אומר שקד.
הרצון להגדיל את ההכנסות בצורה משמעותית הביא את ריטליקס להגיע למסקנה שצריך לספק מוצר רחב יותר וב-2004 רכשה החברה את חברת OMI האמריקנית מטקסס. "רכשנו את OMI שמתמחה בשרשרת ניהול האספקה וזה בדיוק מה שהיינו צריכים. לחברה היה בסיס לקוחות רחב וגם טכנולוגיה טובה אבל מעט מיושנת. לבעלי OMI היה ברור שהם צריכים לחבור לחברה כמו ריטליקס בכדי לפתח את הדור הבא ולשמר את בסיס הלקוחות".
ב-2005 ביצעה ריטליקס רכישה נוספת כאשר רכשה את IDS, דבר שאמור להכניס אותה גם לתחום הפצת המזון (סיטונאות). בסה"כ הוציאה ריטליקס כ-120 מליון דולר על רכישות (כולל רכישת PCI שפועלת בתחום ניהול מרכז הרשת) וזאת כאשר המטרה היא, כאמור, לשדרג את החברה בצורה משמעותית.
2005 הייתה שנת שיא עבור ריטליקס ומחיר המניה נגע באפריל 2006 בשיא של 120 שקל אבל מאז השתנו הרוחות והמניה איבדה לא פחות מ-72% מערכה. לצורך ההמחשה נציין כי הרווח הנקי ב-2005 (Non-Gaap) הסתכם ב-19.6 מיליון דולר ואילו ב-2007 הרווח (Non-Gaap) צנח ל-6.1 מיליון דולר בלבד.
"עשיתי 2 טעויות עיקריות" אומר שקד, "הטעות הראשונה היא שחשבתי שלפתח את המוצר שייתן פיתרון מלא ייקח לנו שנתיים ובפועל אנחנו אחרי 4 שנים ועדיין לא סיימנו, הטעות השניה הייתה שניסינו לפתח את הכל במכה אחת, מה שגרם לנו להתחיל לדרוך אחד לשני על הרגליים. נכון יותר היה לעשות את זה בשלבים. העניין היה שהלקוחות העלו דרישות שונות וניסינו להענות לדרישות האלו באופן מלא אבל בסופו של דבר לא התקדמנו מספיק".
מעבר להוצאות הרכישה, יש גם את הוצאות הפיתוח שבתחילתה נראה היה שיסתכמו ב-30 מיליון דולר, אבל עומדות כעת על 80 מיליון דולר והמוצר, כאמור, עדיין לא גמור. "היינו צריכים להכין את השוק לפגיעה ברווח התפעולי למשך 5 שנים ולא שנתיים ודבר נוסף שהיינו צריכים לעשות זה לרשום את הוצאות הפיתוח כחלק מהשקעה (להפוך אותן לנכס) וכך ליהנות מפחת למשך שנים. בפועל הכרנו בהוצאות הפיתוח כהוצאה תפעולית וזה היה לרעתנו. זה לא פשוט גם לגדול, גם להיות רווחי וגם להשקיע עשרות מיליוני דולרים בפיתוח".
בתחילת השנה, לאחר תקופה של 4 חודשים בלבד, התפטר אבינועם בלוך מתפיקדו כמנהל התפעול הראשי (chief operating officer). בארי שקד נאלץ לחזור לקידמת הבמה וכיום מתפקד כיו"ר וגם כמנכ"ל, זאת למרות שהצהיר בעבר כי כבר רצה לפרוש. "חזרתי להוביל את החברה בשביל להגשים את החזון שלי שהוא פיתוח מוצר שמספק פיתרון מלא לשוק הקמעונאי וכמובן שגם להחזיר את ריטליקס לשיעורי רווחיות גבוהים, גם אם ברור לי שלחזור לשיעורי רווחיות של 12%-14% זה לא יהיה קל". לצורך כך אני מתכוון להישאר פה לפחות עוד 3 שנים". שקד הוסיף עוד כי הוא אינו מתכוון להמשיך ולהחזיק בשני התפקידים ויוותר בקרוב על תפקיד היו"ר.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
