סטנלי פישר: "הבנק המרכזי צריך להיות מעורב יותר בפיקוח על המוסדות הפיננסיים"
ועידת שוק ההון נערכת השנה באחת התקופות המרתקות ביותר מבחינת מצב השווקים הפיננסיים העולמיים - והכוונה למשבר הפיננסי בעולם. אומנם המשבר עדיין בעיצומו, אך הוא כבר מציף שאלות חשובות בפני הרשויות - ובעיקר בפני רשויות הפיקוח, כך אומר היום נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בוועידת שוק ההון.
פישר דן במהלך נאומו לרשויות הפיקוח הפיננסי בישראל ובעולם. "חשוב להבחין בין שני היבטים עיקריים של פיקוח פיננסי: היבט אחד הוא גישת הפיקוח הסקטוריאלי מול הפיקוח הפונקציונאלי. הגישה המסורתית היא גישת הפיקוח הסקטוריאלי. כלומר, הגישה שלפיה, קיימות רשויות פיקוח נפרדות - על הבנקים, על הביטוח, על קופות הגמל והפנסיה, ורשות לני"ע. זוהי גם הגישה הנוכחית בישראל שבה יש מצד אחד פיקוח על הבנקים, ומצד אחר פיקוח על הביטוח, קופות הגמל והפנסיה".
פישר אמר, כי החיסרון העיקרי בגישה הזו הוא בקיומו של פיקוח נפרד, ולעיתים שונה, על מוסדות פיננסיים שונים שבעצם עוסקים בפעילויות דומות ולכן רצוי היה שרמת הפיקוח על ניהול הסיכונים של מוסדות אלה תהיה אחידה.
נגיד בנק ישראל נתן כדוגמא את האיחוד כפי שיש בבריטניה - הרשות לשירותים פיננסיים או ה-FSA, ה-(Financial Services Authority). "במקרה של ישראל, הפתרון לבעיה של חוסר אחידות בפיקוח על המוסדות הפיננסיים העוסקים בפעילויות דומות הוא איחוד של הפיקוח על הבנקים עם הפיקוח על הביטוח, קופות הגמל והפנסיה, כאשר הרשות לני"ע תישאר רשות נפרדת", אמר פישר.
"זהו פתרון קל יחסית ליישום ומחייב פחות משאבים ושינויים, לעומת איחוד מלא. זו הסיבה שמודל כזה מתאים יותר למשק קטן יחסית, כמו ישראל".
בהתייחסו להיבט מיקום רשות הפיקוח הפיננסי אמר פישר ש"ראשית, חשוב שכל רשות פיקוח פיננסי תפעל כגוף עצמאי משיקולים פוליטיים. שנית, כלקח חשוב מהמשבר הפיננסי הנוכחי, חיוני שהבנק המרכזי יהיה מעורב בצורה הדוקה בפיקוח על המוסדות הפיננסיים. זאת, לאור המצב הקיים בכמעט כל מדינה, שבו על הבנק המרכזי מוטלת, האחריות על היציבות הפיננסית של המשק ובידיו התפקיד הייחודי רק לו - להזרים נזילות לשווקים הפיננסיים, לפי הצורך, ולפעול כ"מלווה של המוצא האחרון", בעת משבר פיננסי".
בהתאם לכך, חיוני שתהיה לבנק המרכזי היכולת לקבל החלטות מהירות, בעת משבר, וגם לפניו וזאת, על בסיס מידע רחב, פרטני ובזמן אמת. הדבר קריטי במיוחד, לאור הסיכונים שאליהם נחשפים המוסדות הפיננסיים, על רקע התפתחותם של מכשירים פיננסיים חדשים, מתוחכמים ולא תמיד מוכרים. את ההשלכות של סיכונים אלה אנחנו רואים במשבר הנוכחי.
נוכל לומר כי בעקבות המשבר הפיננסי, המסקנה שאליה מגיעים כמעט כל הגופים שכבר ניתחו אותו היא שיש להרחיב ולחזק בצורה משמעותית את המעורבות של הבנקים המרכזיים בפיקוח על המוסדות הפיננסיים. במקרה הישראלי, המסקנה היא כי הפיקוח על המוסדות הפיננסיים - הבנקים, הביטוח, קופות הגמל והפנסיה - יהיה מאוחד בתוך בנק ישראל.
מכאן, כי עם איחוד הפיקוח על המוסדות הפיננסיים בתוך בנק ישראל, רצוי יהיה לעבור לגישה של פיקוח פונקציונאלי. כלומר, להפריד בין שתי הפונקציות - הפיקוח על ניהול הסיכונים של המוסדות הפיננסיים, והפיקוח על ההתנהגות העסקית שלהם, אמר פישר.

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
מדד מחירי הדירות (יד שנייה וחדשות) ירד ב-0.2%, מחירי הדירות מקבלנים ללא דירות בהנחה ירדו ב-0.3%; ומה קרה במדד תשומות הבנייה?
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט ב-0.7%, בדומה להערכות הכלכלנים. מחירי הדירות המשיכו לרדת. מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%, מדד מחירי הדירות (יד שנייה וחדשות) ירד ב-0.2%, מחירי הדירות מקבלנים ללא דירות בהנחה ירדו ב-0.3%.
בשנים עשר החודשים האחרונים (אוגוסט 2025 לעומת אוגוסט 2024), מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.9%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שעלה ב-2.9%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-1.6%, ירקות טריים שעלו ב-1.5%, דיור שעלה ב-0.8% ותחזוקת הדירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: פירות טריים שירדו ב-2.7%, הלבשה והנעלה שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-0.5%.
בשכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עליה של 2.7% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 5.5%.
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7