סטנלי פישר: "הבנק המרכזי צריך להיות מעורב יותר בפיקוח על המוסדות הפיננסיים"

ועידת שוק ההון נערכת השנה באחת התקופות המרתקות ביותר מבחינת מצב השווקים הפיננסיים העולמיים - והכוונה למשבר הפיננסי בעולם. אומנם המשבר עדיין בעיצומו, אך הוא כבר מציף שאלות חשובות בפני הרשויות - ובעיקר בפני רשויות הפיקוח, כך אומר היום נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בוועידת שוק ההון.

פישר דן במהלך נאומו לרשויות הפיקוח הפיננסי בישראל ובעולם. "חשוב להבחין בין שני היבטים עיקריים של פיקוח פיננסי: היבט אחד הוא גישת הפיקוח הסקטוריאלי מול הפיקוח הפונקציונאלי. הגישה המסורתית היא גישת הפיקוח הסקטוריאלי. כלומר, הגישה שלפיה, קיימות רשויות פיקוח נפרדות - על הבנקים, על הביטוח, על קופות הגמל והפנסיה, ורשות לני"ע. זוהי גם הגישה הנוכחית בישראל שבה יש מצד אחד פיקוח על הבנקים, ומצד אחר פיקוח על הביטוח, קופות הגמל והפנסיה".

פישר אמר, כי החיסרון העיקרי בגישה הזו הוא בקיומו של פיקוח נפרד, ולעיתים שונה, על מוסדות פיננסיים שונים שבעצם עוסקים בפעילויות דומות ולכן רצוי היה שרמת הפיקוח על ניהול הסיכונים של מוסדות אלה תהיה אחידה.

נגיד בנק ישראל נתן כדוגמא את האיחוד כפי שיש בבריטניה - הרשות לשירותים פיננסיים או ה-FSA, ה-(Financial Services Authority). "במקרה של ישראל, הפתרון לבעיה של חוסר אחידות בפיקוח על המוסדות הפיננסיים העוסקים בפעילויות דומות הוא איחוד של הפיקוח על הבנקים עם הפיקוח על הביטוח, קופות הגמל והפנסיה, כאשר הרשות לני"ע תישאר רשות נפרדת", אמר פישר.

"זהו פתרון קל יחסית ליישום ומחייב פחות משאבים ושינויים, לעומת איחוד מלא. זו הסיבה שמודל כזה מתאים יותר למשק קטן יחסית, כמו ישראל".

בהתייחסו להיבט מיקום רשות הפיקוח הפיננסי אמר פישר ש"ראשית, חשוב שכל רשות פיקוח פיננסי תפעל כגוף עצמאי משיקולים פוליטיים. שנית, כלקח חשוב מהמשבר הפיננסי הנוכחי, חיוני שהבנק המרכזי יהיה מעורב בצורה הדוקה בפיקוח על המוסדות הפיננסיים. זאת, לאור המצב הקיים בכמעט כל מדינה, שבו על הבנק המרכזי מוטלת, האחריות על היציבות הפיננסית של המשק ובידיו התפקיד הייחודי רק לו - להזרים נזילות לשווקים הפיננסיים, לפי הצורך, ולפעול כ"מלווה של המוצא האחרון", בעת משבר פיננסי".

בהתאם לכך, חיוני שתהיה לבנק המרכזי היכולת לקבל החלטות מהירות, בעת משבר, וגם לפניו וזאת, על בסיס מידע רחב, פרטני ובזמן אמת. הדבר קריטי במיוחד, לאור הסיכונים שאליהם נחשפים המוסדות הפיננסיים, על רקע התפתחותם של מכשירים פיננסיים חדשים, מתוחכמים ולא תמיד מוכרים. את ההשלכות של סיכונים אלה אנחנו רואים במשבר הנוכחי.

נוכל לומר כי בעקבות המשבר הפיננסי, המסקנה שאליה מגיעים כמעט כל הגופים שכבר ניתחו אותו היא שיש להרחיב ולחזק בצורה משמעותית את המעורבות של הבנקים המרכזיים בפיקוח על המוסדות הפיננסיים. במקרה הישראלי, המסקנה היא כי הפיקוח על המוסדות הפיננסיים - הבנקים, הביטוח, קופות הגמל והפנסיה - יהיה מאוחד בתוך בנק ישראל.

מכאן, כי עם איחוד הפיקוח על המוסדות הפיננסיים בתוך בנק ישראל, רצוי יהיה לעבור לגישה של פיקוח פונקציונאלי. כלומר, להפריד בין שתי הפונקציות - הפיקוח על ניהול הסיכונים של המוסדות הפיננסיים, והפיקוח על ההתנהגות העסקית שלהם, אמר פישר.

בשלב מאוחר יותר, לאחר מספר שנים שבהן נסיק את המסקנות, נבחן את השאלה הבאה: האם להוציא את הפיקוח על ההתנהגות העסקית של המוסדות הפיננסיים אל מחוץ לבנק ישראל, לתוך רשות חדשה שתקום לצורך זה, סיכם פישר.