מיסוי מתנות ושי לעובדים
כבכל שנה - ישנם עובדים שמקבלים שי לכבוד חג. השי - יכול להיות בתווי שי, ויכול להיות בחפץ.
השי לעובד - אפשר שישולם בידי המעביד, ואפשר שישולם בידי ועד העובדים.
כמו כל הטבה, שמקבל עובד במסגרת מקום עבודתו, עולה השאלה: כיצד ממסים את השי האמור.
סקירת היבטים השונים של מיסוי השי לעובד
לאור פסק דין "עיריית בת-ים" נגד פקיד שומה תל-אביב 5, ולאור תקנה 8 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג-1993 - קבעה רשות המסים בישראל [להלן - "רשות המסים"], באורח עקרוני, כי שווי השי לעובד ייקבע על פי הסך כפי שעלה למעביד, או על פי מחיר השוק, הגבוה מבין שניהם.
דוגמה מספרית למובא לעיל: אם השי הוא בסך 100 ש"ח, ולמעביד עולה השי 90 ש"ח - יש לזקוף לעובד שווי בסך 100 ש"ח.
בעקבות פניות שלנו בעבר, בעניין הנידון כאן, אל רשות המסים, נמסר לנו, כי נקבע שההנחה שמקבל המעביד הינה הנחה מסחרית, ולכן אין היא נכללת בשווי ההטבה.
על כן, ברשות המסים, יש, בענייננו כאן, שתי גישות. המפורסמת והמקובלת משתיהן [על בסיס הדוגמה המספרית לעיל]: זקיפת השווי לפי 100 ש"ח; הפחות מפורסמת והפחות מקובלת: זקיפת שווי לפי 90 ש"ח.
שי באמצעות ועד עובדים
ישנם עובדים, שמקבלים שי מוועד העובדים שלהם; ויש שהשי ממומן, חלק ממנו, מתשלומי העובדים בעבר, וחלק ממנו מתשלום המעביד.
על החלק שמשולם באורח עקיף בידי המעביד, יש לזקוף שווי, אם הדבר ניתן לייחוס באופן מסוים לכל עובד. אם המעביד משלם בעבור השי סך גלובלי לכל העובדים, כלומר: שאי אפשר ליחסו לעובד מסוים - אין זוקפים שווי לעובד, אך ההוצאה (התשלום של המעביד) אינה מוכרת לו (למעביד).
מתנות לעובד, לאירוע אישי
כלהלן - מותר לנכות שווי מתנות כאמור עד לסך שנתי 180 ש"ח. מעל לסך זה - יש לזקוף לעובד את שווי המתנה. זאת - על פי "תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות)".
מתנות ללקוחות ולספקים
מותר לנכות שווי מתנות, הניתנות ללקוחות ולספקים, עד לסך 180 ש"ח לשנה; ואין הדבר תלוי בסיבת מתן המתנה.
המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ
.jpg)
הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות; מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי
פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.
החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- מה הזכויות שלכם בביטוח לאומי - מחשבון ושאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.