התנאים לקבלת הטבת מס על פי חוק עידוד השקעות הון
שאלה:
-------
לאור תיקון 60 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 - מה הם התנאים, המצטברים או החלופיים, לקבלת הטבת מס ו/או מענק בעבור מפעל תעשייתי, שמייצר בתחום המתכת - בשתי האפשרויות למיקום המפעיל: (1) המפעל ממוקם ביישוב קו עימות ליד קריית שמונה; (2) המפעל ממוקם בקריית שמונה ?
רו"ח חליל חלילי משיב:
חברה, המבקשת לקבל מענקים למפעלה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 [להלן - "חוק העידוד"], חייבת להגיש בקשה למרכז השקעות לאישור תוכנית השקעה. קיים מהלך ארוך של בירוקרטיה עד לאישור המענק הנכסף ולקבלתו.
המחלקה המקצועית במרכז השקעות בודקת את המפעל: אם הוא "מפעל תעשייתי" או אם הוא "חברת שירותים".
אשר לשאלה שלפנינו, רק מפעל תעשייתי, המייצר יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר, זכאי ליהנות מהטבות המס ומהמענקים. מרכז ההשקעות הוא אשר קובע, לצורך מתן מענקים, את היקף ההשקעה המאושרת בציוד, במכונות ובמבנים תעשייתיים.
רק לאחר אישור תוכנית ההשקעות והגשת דוחות ביצוע תקופתיים תהיה החברה המבקשת זכאית לקבל מענקים בגין הנכסים המאושרים.
לבד מזאת - משנת 2005 ואילך נוספה דרישה, במסגרת סעיף 18א לחוק העידוד, הקובעת, כי חברה, המבקשת הטבות מס ואו מענקים, חייבת לייצא בשיעור 25% מכלל מחזורה, אם מדובר במפעל חדש; או 25% מהגידול במחזור החברה ביחס לתקופה שקדמה לתקופת ההשקעה ינבעו מיצוא, אם מדובר במפעל קיים.
אפשרות נוספת לזכות בהטבות מס היא לבקש להיחשב ל"חברה מוטבת". אולם, במסלול זה אין אפשרות לקבל מענקים, ואפשר לקבל הטבות מס בלבד. חברה, המבקשת להיחשב לחברה מוטבת, חייבת לקיים, בין היתר, את כל התנאים המצטברים הבאים:
● החברה היא חברה תושבת ישראל בעל מפעל תעשייתי. במסגרת תיקון לחוק העידוד, שנכנס לתוקף ביום 1.4.2005, הוספה הגדרה למונח "מפעל תעשייתי" בסעיף 51 לחוק העידוד. לצורך כך - ראו מאמר, שפורסם באתר לשכת רואי החשבון "מאושר במפעל". ראוי לציין, כי גם בית מלון זכאי ליהנות מהטבות המס.
● המפעל ביצע השקעה מזערית מזכה בסך 306,000 ש"ח, אם מדובר במפעל חדש; או שיעור מסוים באחוזים (12% או 7% או 5%) מהעלות המופחתת המתואמת של הנכסים היצרנים של המפעל, שהיו קיימים בחברה בתום שנת המס שקדמה לתקופת ההשקעה, אם מדובר במפעל קיים.
● המפעל הוא "בר-תחרות"; כלומר: חברה, המבקשת הטבות מס, חייבת לייצא 25% מכלל מחזורה, אם מדובר במפעל חדש; או 25% מהגידול במחזור החברה ביחס לתקופה שקדמה לתקופת ההשקעה ינבעו מיצוא, אם מדובר במפעל קיים.
● בשנת המס, לאחר סיום ביצוע ההשקעה המזערית המזכה, הודיעה החברה לפקיד השומה על בחירת "שנת בחירה" בהתאם להוראות סעיף 51ד לחוק העידוד.
במסלול זה אין צורך להגיש בקשה לאישור קבלת הטבות מס. כל התנאים לקבלת ההטבות הללו מפורטים בחוק עצמו, ולכן אין צורך באישור של גוף שלטוני כלשהו. אולם קיימת אפשרות לפנות אל רשות המסים לישראל [להלן - "רשות המסים"], כדי לבחון את הסוגיה אם מפעל החברה הוא אכן "מפעל תעשייתי", או אם מפעל החברה אינו מהווה "מפעל קשור" למפעל קיים אחר, וזאת בהתאם להוראות סעיף 51ט לחוק העידוד.
בשאלות אחרות אפשר לפנות אל מחלקת חוקי עידוד שברשות המסים מכוח סעיף 158ג לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.
לצורך קביעת "אזור הפיתוח", אשר אליו משתייך מפעל החברה, אפשר להיעזר באתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה: http://www.tamas.gov.il/CmsTamat/Ishuvim.aspx.
על פי נתוני האתר - הקמת מפעל בקריית שמונה תיחשב כהקמת מפעל במרכז הארץ, הזכאי לשנתיים פטור ממס, וביתרת תקופת ההטבות - לשיעור מס מופחת. אי אפשר לבקש מענקים במקרה זה.
אולם הרחבת מפעל בקריית שמונה תיחשב כהרחבת מפעל באזור פיתוח א', ולפי זה זכאי המפעל לעשר שנות פטור ממס; או, אם בחרה החברה במסלול מענקים, זכאי המפעל לשנתיים פטור ממס ולשמונה שנים נוספות שבהן שיעור המס יהיה מופחת.
אם תקים החברה או תרחיב מפעל באזור התעשייה של קריית שמונה - יהיה המפעל זכאי למענקים ואו להטבות מס של אזור פיתוח א'.
המשיב - מנהל בכיר במחלקת המסים של סומך חייקין KPMG, לשעבר מנהל תחום חוקי עידוד ברשות המסים בישראל.
באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי
.jpg)
הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות; מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי
פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.
החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- מה הזכויות שלכם בביטוח לאומי - מחשבון ושאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.