סטנלי פישר במבחן הדולר: אנחנו נישא בתוצאות
לא יודע איזה זכרונות אתם גוררים מתקופת השירות הסדיר, אחד הזכרונות החזקים שאני גורר איתי זה התחרות הקשה בין המפקדים, תחרות שמעבר לרצון להצליח, מביאה אותך למצב בו אתה ממש נמנע בכל דרך אפשרית מכישלון אישי. כשאתה בצבא, זה כל המהות שלך, אם עשית תרגיל גרוע או שנתקעת בשטח (שלא להגיד בשטח אויב) בגלל חוסר מקצועיות, מחר זו תהיה שיחת היום בחדר האוכל ואתה תצטרך לחיות עם זה, אין הביתה. ידעת את זה עוד לפני שהתחיל התרגיל וגם לפני שהתחיל המבצע, אסור להיכשל אחרת אתה הופך לסיפור היום.פישר לבטח יודע זאת גם מבלי לעבור את החוויה המלבבת של שירות סדיר בצה"ל . נכון להיום, אם נעזוב את הרקורד המרשים איתו הוא הגיע לתפקיד ואת הרציונאל שעומד מאחורי המהלכים אותם הוא מבצע, בשורה התחתונה הוא נמדד כעת ביכולת שלו לזהות נקודת תחתית בדולר. כרגע המצב הוא שהוא קנה בזול וקבע תחתית. ואל תגידו לי שהמטרה שלו בכלל לא הייתה לקנות בזול אלא לדאוג ליציבות מחירים ולהגדיל את רזרבות המט"ח, שהרי למה הוא לא עשה את אותן פעולות במחיר בו נסחר הדולר לפני שנה? הוא בהכרח מעריך שעכשיו זו נקודת זמן נכונה. ככה מתפתחות אגדות, אם בראיה של שנים קדימה הרמה של 3.36 שקל, אותה רמה בה פישר התערב לראשונה, תיקבע כרמת התחתית בדולר-שקל, פישר יהפוך לאגדה ועליו יכתבו "זה שזיהה את שינוי המגמה ארוך השנים". אבל אם המגמה העולמית תלחץ והדולר ייחלש, הכותרת של מחר כבר נכתבה - "פישר נכשל בלקבוע תחתית לדולר" או "גם הנגיד קנה ביוקר".פישר כאמור יודע זאת ומעבר לעובדה כי אינו מעוניין להיתפס כמי שלא הצליח לזהות את נקודת התחתית, הבעיה שלו היא פחות הדיבורים בחדר האוכל של בנק ישראל ויותר האמון שרוכש הציבור בגוף הזה שנקרא בנק ישראל.המשבר האחרון בשוקי ההון בעולם מחדד לנו בצורה הברורה ביותר את המשמעות של משבר אמון וההשלכות של משבר מסוג זה וכתבתי על כך לאחרונה