סטנלי פישר במבחן הדולר: אנחנו נישא בתוצאות

לא יודע איזה זכרונות אתם גוררים מתקופת השירות הסדיר, אחד הזכרונות החזקים שאני גורר איתי זה התחרות הקשה בין המפקדים, תחרות שמעבר לרצון להצליח, מביאה אותך למצב בו אתה ממש נמנע בכל דרך אפשרית מכישלון אישי. כשאתה בצבא, זה כל המהות שלך, אם עשית תרגיל גרוע או שנתקעת בשטח (שלא להגיד בשטח אויב) בגלל חוסר מקצועיות, מחר זו תהיה שיחת היום בחדר האוכל ואתה תצטרך לחיות עם זה, אין הביתה. ידעת את זה עוד לפני שהתחיל התרגיל וגם לפני שהתחיל המבצע, אסור להיכשל אחרת אתה הופך לסיפור היום.

פישר לבטח יודע זאת גם מבלי לעבור את החוויה המלבבת של שירות סדיר בצה"ל . נכון להיום, אם נעזוב את הרקורד המרשים איתו הוא הגיע לתפקיד ואת הרציונאל שעומד מאחורי המהלכים אותם הוא מבצע, בשורה התחתונה הוא נמדד כעת ביכולת שלו לזהות נקודת תחתית בדולר. כרגע המצב הוא שהוא קנה בזול וקבע תחתית. ואל תגידו לי שהמטרה שלו בכלל לא הייתה לקנות בזול אלא לדאוג ליציבות מחירים ולהגדיל את רזרבות המט"ח, שהרי למה הוא לא עשה את אותן פעולות במחיר בו נסחר הדולר לפני שנה? הוא בהכרח מעריך שעכשיו זו נקודת זמן נכונה.

ככה מתפתחות אגדות, אם בראיה של שנים קדימה הרמה של 3.36 שקל, אותה רמה בה פישר התערב לראשונה, תיקבע כרמת התחתית בדולר-שקל, פישר יהפוך לאגדה ועליו יכתבו "זה שזיהה את שינוי המגמה ארוך השנים". אבל אם המגמה העולמית תלחץ והדולר ייחלש, הכותרת של מחר כבר נכתבה - "פישר נכשל בלקבוע תחתית לדולר" או "גם הנגיד קנה ביוקר".

פישר כאמור יודע זאת ומעבר לעובדה כי אינו מעוניין להיתפס כמי שלא הצליח לזהות את נקודת התחתית, הבעיה שלו היא פחות הדיבורים בחדר האוכל של בנק ישראל ויותר האמון שרוכש הציבור בגוף הזה שנקרא בנק ישראל.

המשבר האחרון בשוקי ההון בעולם מחדד לנו בצורה הברורה ביותר את המשמעות של משבר אמון וההשלכות של משבר מסוג זה וכתבתי על כך לאחרונה .

בשבוע האחרון השקל עשה תנועה חדה מול הדולר וזה חריג יחסית למטבעות אחרים בעולם ומזמין תיקון אבל באופן כללי את הכיוון בצמד תקבע המגמה העולמית ואם היא תביא את הדולר אל מתחת ל-3.36 שקלים, אמון הציבור ביכולת החיזוי של בנק ישראל תפגע.

כלכלות קמות ונופלות על האמון של הציבור בבנק המרכזי. על ברננקי, הנגיד האמריקני, נוהגים לומר שבכל פעם שהוא מתראיין הבורסה מאבדת 1%, עניין של אמון, משקיעים מחפשים ודאות, בטח מצד הנגיד. פישר, נכון להיום, מקרין שליטה במצב ומגביר את הוודאות בשוק המקומי.

יכול להיות שזה היה מבין הסיבות שהביאו את בנק ישראל לפרסם הבהרות לדברים שאמר פישר ביום ראשון, פתאום בבנק לא רצו שפישר ייתפס כמי שסימן תחתית ולכן הם הדגישו כי התחזיות שסיפק היו ברמה של שנים קדימה.

כבר היום, לאחר פרסום ההבהרות, נסדק משהו בתדמית הסופר מן של פישר. להגיד זגזוג זה זול ולא במקום אבל להניח כי פישר חושש מאפשרות של כישלון נקודתי, כישלון שיפגע בתדמית של הבנק, זו הנחה סבירה ביותר. הרי אם הדולר יגיע ל-3.1 שקלים, אז מבחינת הציבור האינפלציה עשויה שוב לפספס את הצפי של פישר, רק שהפעם להגיע ל-5% ולא לקצת יותר מ-3%. למצב שכזה לא בנק ישראל רוצה להגיע ובטח לא ציבור המשקיעים.

חג שמח לכולם.

מאת: יוסי פינק, עורך אתר Bizportal