הפסד שנתי לחברת החשמל: לא צפתה את הגידול בביקושים לחשמל ונפגעה מעליית הנפט
חברת החשמל סיימה את שנת 2007 בהפסד של 101 מיליון שקל, לעומת רווח של 262 מיליון שקל בשנת 2006. כך עולה מהדוחות הכספיים של חברת החשמל שאושרו ביום חמישי האחרון על ידי דירקטוריון חברת החשמל, בראשות יו"ר הדירקטוריון, מוטי פרידמן.
בשורה העליונה, רשמה חברת החשמל 49.323 מיליארד קוט"ש חשמל בשנת 2007, זאת לעומת 46.175 מיליארד קוט"ש בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של 6.82%. כתוצאה מכך, הכנסות החברה טיפסו ב-5.92% ל-19.264 מיליארד שקל, זאת לעומת 18.188 מיליארד שקל אשתקד.
ההכנסה הממוצעת ברוטו לקוט"ש באגורות 39.00 לעומת 40.41 אגורות אשתקד, ירידה של 3.48%.
פרידמן ומנכ"ל החברה, עמוס לסקר הדגישו, שבעוד שהכנסות החברה מהגידול בצריכה גדלו בשנת 2007 ב- 6.82% בהשוואה לשנה קודמת, הרי שלתעריף החשמל הייתה השפעה על קיטון בהכנסות של 0.97%, לעומת השנה הקודמת.
עוד נמסר בדיון, שמשנת 2003 ועד שנת 2007 עלו הכנסות חברת החשמל ממכירת חשמל בכ- 37%. הצריכה עלתה באותה תקופה בכ- 18%.
מהדיון בדירקטוריון עולה, כי אחד הגורמים העיקריים להפסד שנרשם הוא שימוש בדלקים יקרים ובעיקר סולר, שלא הוכר על ידי הרשות לשירותים ציבוריים חשמל לתעריף החשמל.
חברת החשמל, נפגעה קשות מעליית מחירי הנפט רשמה עלייה של 18% בהוצאות על סוגי הדלקים שהסתכמו ב-9.861 מיליארד שקל, לעומת 8.357 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בדיון עוד נמסר, כי בשנה זו לא נותרה לחברת החשמל ברירה אלא להשתמש בדלקים יקרים, ובעיקר סולר, בשל הגידול בביקושים לחשמל מעבר לתחזית שלפיה נבנה סל הדלקים לשנת 2007, שכתוצאה ממנו נאלצה החברה להשתמש בתמהיל דלקים יקר יותר, שטרם ניתן לו כיסוי בתעריף החשמל. פרידמן ולסקר אמרו עוד, כי באתר מחזור משולב "גזר" המשיכה החברה להשתמש ברבעון האחרון של השנה בסולר יקר, למרות שסל הדלקים של החברה נבנה לפי תחזית שבאמצע חודש אוקטובר 2007 תתחיל החברה להשתמש באתר זה בגז טבעי. גם לכך לא ניתן ביטוי בתעריף החשמל. "אלו הן הסיבות העיקריות להפסדים שרשמה חברת החשמל לשנת 2007", אמרו פרידמן ולסקר.
חברת החשמל שרפה בשנת 2007 פחות מזוט מבשנה קודמת (כ-409 מיליון טון לעומת כ- 665 מיליון טון), יותר פחם (כ- 13.4 מיליארד טון לעומת כ- 12.8 מיליארד טון) יותר סולר (כ- 883 מיליון טון לעומת כ-628 מיליון טון) ויותר גז טבעי (כ- 1.8 מיליארד טון לעומת כ- 1.5 מיליארד טון - גידול של יותר מ- 19%).
הוצאות התפעול של חברת החשמל ירדו בשנת 2007 מכ- 3.651 מיליארד שקל ב- 2006 לכ- 3.557 מיליארד שקל בשנת 2007, ירידה של 94 מיליון שקל. עוד עולה, כי חברת החשמל רשמה בשנת 2007 ירידה בשיעור של 8.79% בהוצאות התפעול לקוט"ש שלה.
משנת 2003 ועד שנת 2007 עלו הכנסות חברת החשמל ממכירת חשמל בכ-37% למרות שהצריכה עלתה באותה תקופה בכ- 18%.
נתונים רבעוניים
הרווח נקי ברבעון הרביעי הסתכם ב-196 מיליון שקל, לעומת 60 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, בעוד ההכנסות גדלו ב-10% ל-4.921 מיליארד שקל, לעומת 4.474 מיליארד שקל ברבעון הרביעי של 2006.
צריכת החשמל הסתכמה ב-12.111 מיליון קוט"ש, לעומת 11.499 מיליארד קוט"ש בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 5.32%.
סך כל עלות הפעלת מערכת החשמל (כולל הוצאות דלק, רכישות חשמל, הפעלת מערכת הייצור והפעלת מערכת הולכה וחלוקה, ופחת) רשם עלייה של 10.38% והסתכם ב-3.935 מיליארד שקל, לעומת 3.565 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גידול זה נבע בעיקר מגידול בעלות הדלקים.

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם
נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.
טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו. זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה.
התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.
מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה
לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול
להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי
ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון
הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.