חיים רומנו - מנכ"ל אל-על: "מאז הפכה אל-על לחברה פרטית, היא מתמודדת בתנאי שוק תחרותי שלא הכירה בעבר"

אל-על מדווחת: סיכום השקעות אסטרטגיות והצטיידות כולל השקעות עתידיות עומד על 1.1 מיליארד דולר - סכום שיא בתולדות החברה; החברה משיקה קמפיין פרסומי שהגו עובדי חטיבת השירות
משה בנימין |

פרופ' ישראל (איזי) בורוביץ, יו"ר אל על אמר היום: "לפני שלוש שנים הצטרפנו אל חברת אל על מתוך רצון להיות מובילי שוק התעופה בישראל. מאז ועד היום עסקנו ביישומה של תכנית אסטרטגית אותה הצבנו לעצמנו למשך 5 השנים הקרובות "אל על 2010".

"המציאות התחרותית עימה מתמודדת אל על שונה לחלוטין מזו עימה התמודדה בעבר וצפויה להחריף בתקופה הקרובה. עד כה השקענו מאות מליוני דולרים ואנו מחוייבים לסך השקעות כולל של כ- 1.1 מילארד דולר – סכום חסר תקדים במונחים ישראליים".

חיים רומנו, מנכ"ל אל על אמר היום: "מאז הפכה אל על לחברה פרטית, מתמודדת החברה בתנאי שוק תחרותי שלא הכירה בעבר, אל מול החברות הזרות אשר מאז שנת 2006, הגדילו קיבולת בכ-57%".

"במקביל פועלת אל על במציאות מורכבת והתמודדות עם גורמים אקסוגניים בעלי משקל רב: העלייה במחירי הדלק שהגיעו לשיאים חדשים של מעל ל- 110$ וצניחת שער הדולר לפחות מ- 3.4 ₪ ואם לא די בכך, הרי התנאים הגיאופוליטיים ממשיכים להיות לא יציבים והתחייות למדינת ישראל פגיעה כתמיד. כמענה לכל זאת אל על דבקה בתכניתה האסטרטגית "אל על 2010 " ובחיזוק שני מנועי הצמיחה העיקריים שהם התיירות הנכנסת והתנועה העיסקית".

"לאחר צמצום פעילות בשנת 2006 ו- 2007 אל על חוזרת ובגדול. הרבעון השני הביא איתו גידול של 17% בשעות טיסה, יחסית לרבעון המקביל אשתקד".

מקא'ן אריקסון מפיקים קמפיין פרסומי לפי רעיון של אנשי חטיבת השירות

היום (ג') עולה אל-על לאוויר עם סרטון פרסומת חדש - "המלאך". הסרט מבוסס על רעיון של עובדי החברה ובהשתתפותם. הקמפיין עולה באמצעות משרד הפרסום מקאן אריקסון, בעלות של מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.