התקשורת - "האח הגדול" והאחות הקטנה: איך יוצרים הפחדה ומשתמשים בפדופיליה כדי לסנן לנו את הגלישה
השאלה "האם התקשורת קובעת עבורנו מה לחשוב?" מעסיקה מזה שנים חוקרי תקשורת בעולם. תיאורית "קביעת סדר היום" (agenda setting) גורסת כי אמצעי התקשורת אינם משפיעים במישרין על דעתם ועל בחירתם של האזרחים, אך התמקדותם בנושאים ובאנשים מסוימים, מעוררת את הדיון הציבורי בהם.
התקשורת אמנם לא קובעת עבורנו מה לחשוב, אבל היא מפליאה להכתיב לנו על מה לחשוב. יותר מכך, כמשקף את דעת הקהל ואת סדר היום הציבורי משפיע סדר היום התקשורתי גם על סדר היום הפוליטי. קרי, בהתייחסותם לנושאים מסוימים (ולא פחות מכך בהתעלמם מאחרים) בכוחם של אמצעי-התקשורת להשפיע על פעילותם של מוסדות וגופים פוליטיים.
פדופילים, טרוריסטים, סוחרי-סמים ופשע מאורגן
כעת הגיעה השעה לעבור מהקדמות תיאורטיות לפרקטיקה הישראלית.
סיקורה של רשת האינטרנט באמצעי התקשורת הישראליים מעלה לאחרונה תמונה קודרת במיוחד לפיה הרשת נשלטת על ידי "ארבעת פרשי האפוקליפסה של המידע": פדופילים, טרוריסטים, סוחרי-סמים ופשע מאורגן. גן-עדן לחובבי מין ופורנוגרפיה, מהמרים כפייתיים, אלימות ופיראטיות, בו הגולשים מסתכנים באבדן הפרטיות, בגניבת זהותם יחד עם פרטי כרטיס האשראי, ולעיתים אף בחייהם.
קודם כל תרגעו: האינטרנט לא המציא את הפדופילים
בין אם המדובר במסע הפחדה של פוליטיקאים, בחרדות של חרדים או בפאניקה מוסרית בחסות מערכת החינוך והורים מודאגים דבר אחד ברור. הם מפחדים. כמו שהם פחדו מהרדיו, מהקולנוע, ומהטלוויזיה (או מאלוויס ומהביטלס). ובצדק. חידושים זה דבר מפחיד. במיוחד חידושים טכנולוגיים, ובטח כאלה שהילד שלך מבין בהם יותר ממך.
בנוסף, זה בוודאי לא מרגיע שחדשות לבקרים נערכים תחקירים ומתפרסמות ידיעות על רשתות של פדופילים העושים שימוש באתרים פרוצים, בצ'אטים, בפורומים, בתוכנות שיתוף קבצים, ברשתות חברתיות – או במילה אחת באינטרנט – במטרה להפיץ ו/או לצפות בפורנוגרפית קטינים או ליצור קשר עם אלו.
וכשאלו הפרסומים באמצעי התקשורת, לא יעזור להזכיר שמקרים של פדופיליה ידועים משחר ההיסטוריה, שלפי מחקרים מדעיים שנערכו לאחרונה רוב הפדופילים לא מתחזים למתבגרים, לא חוטפים את מושאי הפנטזיה שלהם ואף לא נפגשים עימם, לא כל שכן אונסים אותם. מהעובדה שהאינטרנט לא המציא את התופעה נוטים להתעלם. כך גם מהניסיון לציין שהאינטרנט אמנם מקל על הפצת חומרים אלו, אבל גם על תפיסת החשודים. אנשים לא אוהבים שמבלבלים אותם עם העובדות. אז ננסה שימוש במטאפורה.
הצעת חוק שנולדה בחטא: 892 לסינון האתרים וצנזורה ברשת
מקרי פדופיליה באינטרנט נדירים בערך כמו תאונות מטוס. אבל אלו כמו אלו זוכים לכותרות ענק כשהן קורות. אישית, אני לא מכירה אף אחד שהפסיק לטוס בגלל זה. למעשה תאונות דרכים הן קטלניות בהרבה, ועם זאת כתבות זוועה הקוראות להפסיק לנסוע במכוניות לא נפוצות בימנו. אז למה כל כך אוהבים לשנוא את האינטרנט? ואיך נולדה הצעת החוק (892) הקוראת לצנזורה של הרשת?
אבקש לטעון, ששעה שתופעות שוליים אפלות זוכות לעמוד במרכז סיקורה התקשורתי של האינטרנט נוצרת אווירה ציבורית נוחה לקידום הצעות חוק דוגמת "חוק סינון האתרים"; וכי לציבור, לאקדמיה, לפוליטיקאים ולאמצעי התקשורת תפקיד בקידומו של דיון מושכל ואחראי יותר בסוגייה.
ובמילותיו של קלינטון: "סינון אתרים הוא כמו למסמר ג'לי לקיר במסמר"
ובכן, נפתח בנתונים. בתחילת חודש פברואר 2008 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק של ח"כ אמנון כהן מש"ס, המחייבת את ספקיות הגישה לאינטרנט להתקין אמצעי סינון מפני תכנים פוגעניים (סקס, הימורים ואלימות). הגדרתם של אלו נתונה בידיו של שר התקשורת (כיום אריאל אטיאס, ש"ס). עוד נקבע כי ניתן יהיה לבטל את סינון האתרים, אלא שהמעונין ברשת חופשית מהגבלות יתבקש להירשם ב"רשימה שחורה". וכל זאת, להגנת ילדינו.
אלא שלפי שעה עצם אפשרות הסינון אינה ישימה, שכן בהתאם לאגף ההנדסה של משרד התקשורת זו תפגע בחוויית הגלישה ועלותה תהיה גבוהה למדי. למעשה אם להאמין לקלינטון הרי שהניסיון לצנזר את הרשת כמוהו כ"ניסיון לחבר ג'לי לקיר במסמר". אז מה עושים? כמי ששלומם של ילדים חשוב לה, אבל כך גם חופש הביטוי, הזכות לפרטיות ועוד מיני חירויות לגיטימיות למבוגרים שרשת האינטרנט כפי שהכרנו אותה סיפקה, אבקש להצטרף לרשימת המבקרים ולהציע חלופות שבכוחן להשיג את המטרה באופן סביר, מידתי ואפקטיבי יותר.
יש גם אלטרנטיבות אחרות: מה לגבי סבסוד לסירוס כימי מרצון
הפתרונות רבים ומגוונים. אפשר כבר עכשיו לעשות שימוש בתוכנות סינון המוצעות על ידי ספקיות האינטרנט בעלות נמוכה, זאת מבלי להשאיר את העבודה ל"אח הגדול"; ולהעמיד אותו בפיתוי הכרוך באפשרות לעשות שימוש גורף בחוק שייצור מדרון חלקלק במיוחד.
המדינה יכולה להרחיב את המלחמה בפדופיליה: להשקיע יותר באיתור העבריינים ע"י המשטרה, להחמיר את הדין עם העבריינים, ולסבסד סירוס כימי מרצון.
ואפשר כמובן, להשיב את הסמכות והאחריות ההורית. מסע הסברה יעיל בשילוב החינוך הישן והטוב הם פתרון טוב גם בהווה. זה היה נכון שעה שלימדו אותנו שאסור לקחת סוכרייה מזרים, וזה נכון היום כשמחנכים ילדים לכללי הגלישה הבטוחה ולמודעות לאוטונומיה על גופם.
לסיכום: שנאת חינם לאינטרנט במקום אהבה לחופש
ומילה אחרונה לסיום. חלקן של התגובות להצעת החוק משקפות שנאת חינם יותר משהן משקפות אהבה לחופש ולאינטרנט.
"ליברלים" רבים מסתייגים מההצעה על רקע יוזמיה, ורואים בעיסוק החרדי במותר ובאסור ברשת בחזקת התערבות גסה בחיי החילוניים. אז הרשו לי לומר לש"ס – גם אם "כוונתך רצויה, מעשיך אינם רצויים", ולכם תומכי ההצעה, המחזרים אחריה ומאשרים את הצעותיה – אל תשתמשו בתירוץ של דאגה לשלום ילדינו, אם יציבות הקואליציה וכיסאותיכם המתנדנדים הם שבראש מעייניכם.
ולכל השאר – במקום לפחד, תפעלו להבטיח שכאשר "המידע רוצה להיות חופשי", הכנסת לא תצליח לעצור אותו.
• תודה לתורמים בכתיבה ובמעשה במסגרת קבוצת Coalition against Internet Censorship בפייסבוק המרכזת מידע רב בנושא ולפעילים רבים וטובים אחרים.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
