באווירה "דובית" כ"כ: מניה ששווה 100% יותר
באופן אישי, מרבית שעות העבודה שלנו, ועיקרו של שבוע העבודה שלנו, מוקדשים למחקר ולמעקב אחר מניות "השורה הראשונה" הנסחרות בת"א – כלומר בעיקר למניות המעו"ף ה"כבדות" בעלות שווי שוק גדול וסחירות גבוהה, דוגמת טבע, כיל, מכתשים אגן, אלביט מערכות וקבוצת דלק.
עדיין, מדי פעם אנו "חוטאים" ופשוט לא יכולים שלא לשים לב למניות יתר קטנות עד קטנות מאוד – בעלות שווי שוק של עשרות מיליוני דולר בודדות (בארה"ב אפילו לא היו מכנים אותן micro-cap, אלא nano-cap), שנסחרות באופן כל כך אטרקטיבי בעיננו עד שמבחינתו מדובר פשוט בכשל שוק.
באווירה "דובית" כמו היום, מניות היתר הן הנענשות הגדולות, הרבה מעבר למניות ה-blue chip הגדולות: במהלך השנה האחרונה, מדד היתר-50 איבד כ-30% מערכו, מדד ת"א 75 ירד בכ-25% - על זאת לעומת מדד המעוף, שעדיין במבט של שנה לאחור מבטא תשואה חיובית של כ-9%.
חשוב לציין ולהדגיש, כי ההשקעה במניות יתר, לבטח בתקופה הנוכחית והסנטימנט השלישי המאפיין את שוקי ההון בכלל ומניות קטנות בפרט, מיועדת באמת למשקיעים בעלי אופק השקעה ארוך טווח יחסית – קרי הרבה מעבר לרבעון/שניים קדימה, ולא פחות חשוב: בעלי "בטן חזקה" שמודעים לסחירות הנמוכה של מניות יתר, ולתנודתיות שיוצרת הסחירות הנמוכה הנ"ל.
מניית יתר ספציפית, שלטעמנו מאוד בולטת בתמחור נמוך ובלתי מוצדק עד כדי כשל שוק של ממש, היא רבינטקס: חברה זו, אשר נוסדה בשנת 1950, מייצרת מגוון מוצרים בתחומי המיגון - בין אם זה מוצרי מיגון בליסטי גמיש כמו אפודי מגן, מוצרי מיגון בליסטי קשיח דוגמת קסדות ולוחות מיגון, מיגון כלי רכב, ייצור זכוכית ממוגנת למבנים ולרכבים, וכן מיגון פתחים שקופים מפני נזקי הדף.
אך הסיפור הגדול, לעניות דעתנו, בהקשרה של רבינטקס, היא העובדה כי בשנת 2007 ביצעה החברה הישראלית רכישה מאוד משמעותית בארה"ב: חברת Burtek, העוסקת ממקום מושבה במדינת משיגן בתכנון ובביצוע הסבות והתאמות של כלי רכב צבאיים ייעודיים ליישומים צבאיים וביטחוניים בארה"ב.
לקוחותיה של Burtek הן חברות ביטחוניות קבלניות גדולות, כגון: חברת Northrop Grumman (NYSE:NOC), Lockheed Martin(NYSE:LMT), Raytheon (NYSE:RTN), Booz Allen, יצרנית ההאמר AM General, ויצרנית המשאיות International.
תהליך שדרוג צבא ארה"ב כחלק מלקחי הפעלתו בעיראק ובאפגניסטאן, וכן בניית צבאות עיראק ואפגניסטאן לאחר נסיגתם העתידית של האמריקנים – כל אלו מהווים מנועי צמיחה משמעותיים של Burtek, אשר נהנית מצמיחה אורגנית מואצת למדי: אם בשנת 2004 הסתכמו הכנסותיה בכ-14 מיליון דולר בלבד, הרי שהמכירות בשנת 2005 עמדו על 36 מיליון דולר, ובשנת 2006 – על כ-76 מיליון דולר; ב-2007 כבר הסתכמו הכנסותיה של Burtek בכ-94 מיליון דולר.
רכישת Burtek מהווה מבחינתה של רבינטקס קפיצת מדרגה אדירה – מחברה עם מחזור הכנסות כולל של 40-50 מיליון דולר בשנה, אל עבר רמת מכירות שנתיות של 140 מיליון דולר.
אך כל זה אינו בא לידי ביטוי כלל במסגרת שווי השוק הנוכחי של החברה (237 מיליון שקל) - אנו מעריכים בעקבות רכישת Burtek את שוויה הכלכלי של מניית רבינטקס ב-40 שקל, קרי מעל 100% מעל מחירה הנוכחי.
* הכותב הינו אנליסטים בבית ההשקעות לידר שוקי הון.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
רשות המסים לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.
בואו ונעשה קצת סדר.
החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה.
מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי.
מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:
1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות.
2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו.
כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר.
כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:
- המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?
תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר:
