שכחתם מפרוטליקס? באופנהיימר רואים מקום לזינוק של 130% במניה
"בהמשך לפגישה עם הנהלת פרוטליקס אנחנו ממשיכים להאמין כי פרוטליקס מהווה נישה לא מזוהה - סיפור של הערכת חסר." כך פתחו האנליסטים של בית ההשקעות אופנהיימר (לשעבר CIBC) את סקירתם למניית פרוטליקס.
מניות פרוטליקס צנחו בחודש אוקטובר על רקע הנפקה שביצעה החברה, הנפקה ששיקפה את שווי השוק של החברה. בין המניות המחזיקות בפרוטליקס יש את ביוסל ומרתון
"אנחנו סבורים כי ההרשמה של הניסוי השלישי בתרופת הדגל של החברה (ה- prGCD), נמצאת במסלול הנכון ותושלם במהלך אמצע השנה." כך ציינו באופנהיימר והוסיפו כי סימן מעודד נכון הוא כי לא נתגלו סימנים מדאיגים מהבחינה הבטיחותית.
"מניות החברה צנחו לאחרונה בשל חוסר בקטליזטור, אולם אנחנו מאמינים כי המאמצים לרישום השלב השלישי של הניסוי (ph.III) יסתמנו כיתרון משמעותי. בראייה שלנו, המניה בתמחור הנוכחי מהווה הזדמנות קנייה, ופשוט לאמצויה ברשימת המעקב של משקיעים רבים."
עוד נציין, כי פרוטליקס מתכוונת להודיע על ההשלמה של הרישום עבור השלב השלישי של הניסוי כבר בסוף יוני. ההנהלה הודיעה כי תחום חדש בארה"ב עומד להיכנס, וכנס המשקיעים שערכה, סייע כדי להגביר את העניין באתרים האירופים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
