הסערה בשווקים הפילה את גוגל ב-23% תוך 3 חודשים: האם הגיעה העת לקנות?

מרבית האנליסטים בוול סטריט מעניקים למניה המלצת "קנייה", תוך שהם מפנים את תשומת הלב למכפיל הרווח הנמוך ולתכניות הצמיחה של החברה
עדי בן ישראל |

רק לפני 3 חודשים התלהבו האנליסטים בוול סטריט ממניית גוגל (סימול: GOOG), אשר הגיעה ל-700 דולר ועשתה רושם שהיא בדרך ל-1,000 דולר עד סוף השנה. עם זאת, מאז סבלה המניה מהירידות החדות שפקדו מניות טכנולוגיה רבות, ובהן אפל (סימול: AAPL) ו-RIM (סימול: RIMM), וזאת לאחר שהמשקיעים החלו לפקפק בתיאוריה לפיה מניות הטכנולוגיה לא יסבלו מחולשת הכלכלה האמריקנית.

במקרה של גוגל, החולשה בשוק הפילה את המניה אל מתחת למחיר היעד הנמוך ביותר שמעניקים לה: המניה ננעלה ביום שישי בשער של 566 דולר, בעוד הרף התחתון של טווח מחירי היעד שלה עומד על 615 דולר. מאז תחילת נובמבר נפלה המניה בכ-23%, ומכפיל הרווח שלה כיום נמצא בשפל היסטורי, מה שמביא את חלק מהאנליסטים לסברה כי היא נמצאת בנקודת קנייה טובה.

"כל עוד אתה מאמין שהכלכלה תחזור לעצמה, אתה לא צריך להיות מודאג כשאתה מחזיק מניה כמו גוגל", אומר האנליסט דארן שרביץ מ-Jacob Internet Fund. "אני חושב שגוגל תמשיך לתפוס עוד ועוד נתח שוק, מה שיעמיד אותה במצב מצוין כשהכלכלה תתאושש".

בתקופה האחרונה גוגל החלה להציע שירותי תוכנה, מה שמביא את האנליסטים לחשוב כי הזדמנויות הצמיחה בעסקי הליבה של החברה (החיפוש המקוון) הינן מוגבלות. אנליסטים ב-Cowen סבורים גם כי גוגל יכולה יום אחד לתפוס את מקומה של יאהו (סימול: YHOO) כפורטל פיננסי. לדבריהם, השירותים הפיננסיים שמציעה כיום גוגל ב-Google Finance נמצאים בשלבים מוקדמים מדי, אך יבוא יום והיא עשויה להתעלות על יאהו.

אך לא כולם שומרים על אופטימיות. ביום חמישי האחרון חתך האנליסט קלייטון מורן מבית ההשקעות Stanford Group את המלצתו למניית גוגל ל"החזק" מ"קנייה", תוך שהוא מציין לשלילה את החולשה בשוק החיפוש המקוון בדצמבר. לדבריו, "ירידה בצריכה הפרטית תביא להשפעה שלילית על גוגל ותפגע בהכנסות מפרסום". מורן הוא זה שמחזיק במחיר היעד הנמוך ביותר למניה מבין כל האנליסטים בוול סטריט - 615 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.