הסערה בשווקים הפילה את גוגל ב-23% תוך 3 חודשים: האם הגיעה העת לקנות?

מרבית האנליסטים בוול סטריט מעניקים למניה המלצת "קנייה", תוך שהם מפנים את תשומת הלב למכפיל הרווח הנמוך ולתכניות הצמיחה של החברה
עדי בן ישראל |

רק לפני 3 חודשים התלהבו האנליסטים בוול סטריט ממניית גוגל (סימול: GOOG), אשר הגיעה ל-700 דולר ועשתה רושם שהיא בדרך ל-1,000 דולר עד סוף השנה. עם זאת, מאז סבלה המניה מהירידות החדות שפקדו מניות טכנולוגיה רבות, ובהן אפל (סימול: AAPL) ו-RIM (סימול: RIMM), וזאת לאחר שהמשקיעים החלו לפקפק בתיאוריה לפיה מניות הטכנולוגיה לא יסבלו מחולשת הכלכלה האמריקנית.

במקרה של גוגל, החולשה בשוק הפילה את המניה אל מתחת למחיר היעד הנמוך ביותר שמעניקים לה: המניה ננעלה ביום שישי בשער של 566 דולר, בעוד הרף התחתון של טווח מחירי היעד שלה עומד על 615 דולר. מאז תחילת נובמבר נפלה המניה בכ-23%, ומכפיל הרווח שלה כיום נמצא בשפל היסטורי, מה שמביא את חלק מהאנליסטים לסברה כי היא נמצאת בנקודת קנייה טובה.

"כל עוד אתה מאמין שהכלכלה תחזור לעצמה, אתה לא צריך להיות מודאג כשאתה מחזיק מניה כמו גוגל", אומר האנליסט דארן שרביץ מ-Jacob Internet Fund. "אני חושב שגוגל תמשיך לתפוס עוד ועוד נתח שוק, מה שיעמיד אותה במצב מצוין כשהכלכלה תתאושש".

בתקופה האחרונה גוגל החלה להציע שירותי תוכנה, מה שמביא את האנליסטים לחשוב כי הזדמנויות הצמיחה בעסקי הליבה של החברה (החיפוש המקוון) הינן מוגבלות. אנליסטים ב-Cowen סבורים גם כי גוגל יכולה יום אחד לתפוס את מקומה של יאהו (סימול: YHOO) כפורטל פיננסי. לדבריהם, השירותים הפיננסיים שמציעה כיום גוגל ב-Google Finance נמצאים בשלבים מוקדמים מדי, אך יבוא יום והיא עשויה להתעלות על יאהו.

אך לא כולם שומרים על אופטימיות. ביום חמישי האחרון חתך האנליסט קלייטון מורן מבית ההשקעות Stanford Group את המלצתו למניית גוגל ל"החזק" מ"קנייה", תוך שהוא מציין לשלילה את החולשה בשוק החיפוש המקוון בדצמבר. לדבריו, "ירידה בצריכה הפרטית תביא להשפעה שלילית על גוגל ותפגע בהכנסות מפרסום". מורן הוא זה שמחזיק במחיר היעד הנמוך ביותר למניה מבין כל האנליסטים בוול סטריט - 615 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.