הסערה בשווקים הפילה את גוגל ב-23% תוך 3 חודשים: האם הגיעה העת לקנות?

מרבית האנליסטים בוול סטריט מעניקים למניה המלצת "קנייה", תוך שהם מפנים את תשומת הלב למכפיל הרווח הנמוך ולתכניות הצמיחה של החברה
עדי בן ישראל |

רק לפני 3 חודשים התלהבו האנליסטים בוול סטריט ממניית גוגל (סימול: GOOG), אשר הגיעה ל-700 דולר ועשתה רושם שהיא בדרך ל-1,000 דולר עד סוף השנה. עם זאת, מאז סבלה המניה מהירידות החדות שפקדו מניות טכנולוגיה רבות, ובהן אפל (סימול: AAPL) ו-RIM (סימול: RIMM), וזאת לאחר שהמשקיעים החלו לפקפק בתיאוריה לפיה מניות הטכנולוגיה לא יסבלו מחולשת הכלכלה האמריקנית.

במקרה של גוגל, החולשה בשוק הפילה את המניה אל מתחת למחיר היעד הנמוך ביותר שמעניקים לה: המניה ננעלה ביום שישי בשער של 566 דולר, בעוד הרף התחתון של טווח מחירי היעד שלה עומד על 615 דולר. מאז תחילת נובמבר נפלה המניה בכ-23%, ומכפיל הרווח שלה כיום נמצא בשפל היסטורי, מה שמביא את חלק מהאנליסטים לסברה כי היא נמצאת בנקודת קנייה טובה.

"כל עוד אתה מאמין שהכלכלה תחזור לעצמה, אתה לא צריך להיות מודאג כשאתה מחזיק מניה כמו גוגל", אומר האנליסט דארן שרביץ מ-Jacob Internet Fund. "אני חושב שגוגל תמשיך לתפוס עוד ועוד נתח שוק, מה שיעמיד אותה במצב מצוין כשהכלכלה תתאושש".

בתקופה האחרונה גוגל החלה להציע שירותי תוכנה, מה שמביא את האנליסטים לחשוב כי הזדמנויות הצמיחה בעסקי הליבה של החברה (החיפוש המקוון) הינן מוגבלות. אנליסטים ב-Cowen סבורים גם כי גוגל יכולה יום אחד לתפוס את מקומה של יאהו (סימול: YHOO) כפורטל פיננסי. לדבריהם, השירותים הפיננסיים שמציעה כיום גוגל ב-Google Finance נמצאים בשלבים מוקדמים מדי, אך יבוא יום והיא עשויה להתעלות על יאהו.

אך לא כולם שומרים על אופטימיות. ביום חמישי האחרון חתך האנליסט קלייטון מורן מבית ההשקעות Stanford Group את המלצתו למניית גוגל ל"החזק" מ"קנייה", תוך שהוא מציין לשלילה את החולשה בשוק החיפוש המקוון בדצמבר. לדבריו, "ירידה בצריכה הפרטית תביא להשפעה שלילית על גוגל ותפגע בהכנסות מפרסום". מורן הוא זה שמחזיק במחיר היעד הנמוך ביותר למניה מבין כל האנליסטים בוול סטריט - 615 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.