הסערה בשווקים הפילה את גוגל ב-23% תוך 3 חודשים: האם הגיעה העת לקנות?
רק לפני 3 חודשים התלהבו האנליסטים בוול סטריט ממניית גוגל (סימול: GOOG), אשר הגיעה ל-700 דולר ועשתה רושם שהיא בדרך ל-1,000 דולר עד סוף השנה. עם זאת, מאז סבלה המניה מהירידות החדות שפקדו מניות טכנולוגיה רבות, ובהן אפל (סימול: AAPL) ו-RIM (סימול: RIMM), וזאת לאחר שהמשקיעים החלו לפקפק בתיאוריה לפיה מניות הטכנולוגיה לא יסבלו מחולשת הכלכלה האמריקנית.
במקרה של גוגל, החולשה בשוק הפילה את המניה אל מתחת למחיר היעד הנמוך ביותר שמעניקים לה: המניה ננעלה ביום שישי בשער של 566 דולר, בעוד הרף התחתון של טווח מחירי היעד שלה עומד על 615 דולר. מאז תחילת נובמבר נפלה המניה בכ-23%, ומכפיל הרווח שלה כיום נמצא בשפל היסטורי, מה שמביא את חלק מהאנליסטים לסברה כי היא נמצאת בנקודת קנייה טובה.
"כל עוד אתה מאמין שהכלכלה תחזור לעצמה, אתה לא צריך להיות מודאג כשאתה מחזיק מניה כמו גוגל", אומר האנליסט דארן שרביץ מ-Jacob Internet Fund. "אני חושב שגוגל תמשיך לתפוס עוד ועוד נתח שוק, מה שיעמיד אותה במצב מצוין כשהכלכלה תתאושש".
בתקופה האחרונה גוגל החלה להציע שירותי תוכנה, מה שמביא את האנליסטים לחשוב כי הזדמנויות הצמיחה בעסקי הליבה של החברה (החיפוש המקוון) הינן מוגבלות. אנליסטים ב-Cowen סבורים גם כי גוגל יכולה יום אחד לתפוס את מקומה של יאהו (סימול: YHOO) כפורטל פיננסי. לדבריהם, השירותים הפיננסיים שמציעה כיום גוגל ב-Google Finance נמצאים בשלבים מוקדמים מדי, אך יבוא יום והיא עשויה להתעלות על יאהו.
אך לא כולם שומרים על אופטימיות. ביום חמישי האחרון חתך האנליסט קלייטון מורן מבית ההשקעות Stanford Group את המלצתו למניית גוגל ל"החזק" מ"קנייה", תוך שהוא מציין לשלילה את החולשה בשוק החיפוש המקוון בדצמבר. לדבריו, "ירידה בצריכה הפרטית תביא להשפעה שלילית על גוגל ותפגע בהכנסות מפרסום". מורן הוא זה שמחזיק במחיר היעד הנמוך ביותר למניה מבין כל האנליסטים בוול סטריט - 615 דולר.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
