מלחמת שליטה באורמת: מוביל מי ששלף ראשון

Bizportal בדק את מאזן הדמים של מלחמת השליטה באורמת ומצא כי אלמנט ההפתעה עדיין תומך בכצמן וכי הברוניצקים מעט שקועים סיכום ביניים ...

מסע רכישותיו של חיים כצמן בחברת אורמת רחוק מסיום ונראה, כי איש העסקים הישראלי מסתכל לטווח הארוך, בזמן שהוא ממשיך להגדיל את החזקותיו בחברת האנרגיה הירוקה ומאותת לברוניצקים שהוא יריב-שותף קשוח. Bizportal עשה סיכום ביניים וחזר עם מסקנות.

חברת גזית אינק, אשר בשליטתם של חיים כצמן ודורי סגל, שוב הגדילה השבוע את אחזקותיה בחברת אורמת. כאשר, בימים א' ו-ב' רכשה החברה בהיקפים של 3.867 מיליון שקלים ו-1.274 מיליון שקלים, בהתאמה. סה"כ רכשה החברה השבוע 92,500 מניות בשער ממוצע של 55.538 שקל ובהיקף כספי של 5.142 מיליון שקלים ובכך הגדילה את שליטתה באורמת ל-19.03% מהון המניות.

הברוניצקים רוכשים וכצמן מתעורר

למרות זאת, חשוב לציין שגזית עדיין רחוקה מאוד מחטיפת השליטה באורמת מבעלי השליטה, דיתה ויהודה ברוניצקי שרכשו ב-20 לדצמבר, 9 מיליון מניות החברה בשער ממוצע של 61.78 שקל למניה ובהיקף כספי של 150 מליון דולר ובכך הגדילו את היקף אחזקותיהם בחברה ל-35.23%.

אף על פי כן, נראה כי צעדי הברוניצקים לא רק שלא מפריעים להנהלת גזית אלא אף מעודדים אותה. החל מסוף חודש דצמבר 2007, מספר ימים לאחר פעולת הברוניצקים, החלה גזית לבצע רכישות באורמת על בסיס שבועי. בשלושת השבועות האחרונים הגדילה אחזקותיה בחברה בהיקף כספי של כ-40 מיליון שקל. נציין, כי בתקופה זו גזית רכשה 688,000 אלף מניות בשער ממוצע כולל של 58.074 שקל למניה.

מחיר סגירת המניה ביום ד' בבורסה היה 54.45 שקל, הנמוך ב-6.2% מהשער הממוצע בה גזית רכשה בשלושת השבועות האחרונים. אם כן, שער זה מניב לגזית, הפסד הון של כ-2.493 מיליון שקלים. נזכיר, כי הרכישה המסיבית ביותר של גזית בשבועות האחרונים התבצעה ב-23 לאוקטובר, אז רכשה החברה 1,475,000 מניות בשער ממוצע של 56.6 שקל למניה ובהיקף כספי של 83.495 מיליון שקל.

בסיכום כל הרכישות מאז חודש אוקטובר 2007, מקבלים, כי כצמן רכש סך של 2.163 מיליון ממניות אורמת בשער ממוצע של 57.07 שקל למניה ובהיקף כספי כולל של 123.45 מיליון שקל. דבר שבסיכומו של עניין, מניב לו הפסד הון של כ-5.7 מיליון שקל (מחיר המניה ביום ד' נמוך ב-4.5% מהשער הממוצע).

הצדדים מסתכלים לטווח הרחוק ובכל זאת - היתרון הוא אצל זה ששלף ראשון

בהסתכלות כוללת של מסע רכישותיו של כצמן החל מה-13 ביוני, רכש איש העסקים כ-12.7 מיליון ממניות אורמת בשער ממוצע של כ-52.4 שקל ובהיקף כספי של 665.9 מיליון שקל. סה"כ נהנה כעת כצמן ממסע ארוך זה, מרווח הון כולל של כ-26.4 מיליון שקל.

בסיכום כולל של רווחי ההון, או ההפסדים במקרה של הברוניצקים (מופסדים כ-66 מיליון שקלים), ניתן לומר שידו של כצמן הינה על העליונה, זאת למרות שבמידה ונקזז את הרווח שהיה נובע לו מלהחזיק את כספו בבנק היה מרוויח רק 9.75 מיליון שקל.

היתרון של כצמן הוא על רקע אלמנט ההפתעה, תחילת המאבק ב-13 ביוני כאשר מניית אורמת נסחרה במחזור של יותר מ-300 מיליון שקל וסגרה בעליה של 12%. השוק הוכה בתדהמה והתקשורת ניסתה להבין מי עומד מאחורי הרכישות. יום לאחר מכן נודע כי כצמן וגזית אינק הם הגוף הרוכש. כצמן רכש 8 מיליון מניות במחיר ממוצע של 47.91 שקל ובהיקף כספי של 405 מליון שקל (בעסקאות בבורסה ומחוץ לבורסה). הרכישות (בכל הרבעון הראשון) הביאו את גזית לשיעור החזקה של 12.1%, כלומר מאז רכשה החברה עוד 7%.

מרגע זה החל מחיר המניה לטפס כאשר האנליסטים חוזרים ואומרים כי מחיר המניה מושפע בעיקר ממלחמת השליטה וכי השווי ההוגן הינו נמוך משמעותית. כך ראינו לאחרונה שלל המלצות 'מכירה' על החברה הבאמת מוצלחת הזו, אבל המניה בשלה. מבט על הגרף של אורמת מראה כי כצמן ביצע את הרכישה הגדולה שלו בתיזמון מצויין, בדיוק לאחר שהמניה רשמה ירידה של כ-20% מהשיא ובבורסה היא הייתה קרובה למחיר בו נסחרה בתחילת 2006 (למרות שהלימיט שלו היה גבוה מהשער בבורסה).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.