בנק מזרחי טפחות מרחיב שורשיו: יפתח 13 סניפים חדשים

הנהלת הבנק אישרה את תוכנית הפריסה הסניפית לשנה הקרובה, מזרחי-טפחות יפתח 13 סניפים חדשים ב-2008 בעוד שמספר נקודות המכירה למשכנתאות יגדל ביותר מ-70
אילן קליקה |

בד בבד עם המשך פיתוחם של ערוצי הבנקאות הישירה, משקיע מזרחי-טפחות גם בהרחבת הפריסה הסניפית שלו, על-פי תוכנית העבודה של החטיבה הקמעונאית, שאושרה בימים אלה בהנהלה, מתעתד הבנק להקים בשנת 2008 13 סניפים חדשים – גידול של למעלה מ-10% ביחס למצב היום.

על-פי התוכנית, יפתח מזרחי-טפחות בשנה הקרובה סניפים בשכונות וביישובים הבאים: בקרית הממשלה בבאר שבע, ב"סיטי" של אשדוד, בקרית המדע ברחובות, בפרויקט הר-חומה ובעמק רפאים בירושלים, בבית שמש, בגבעת שמואל, בשכונת נווה-מרום ברמת גן, ברמת אביב החדשה, באזור התעשייה (צפון) ברעננה, בשכונת נווה-שאנן ובקרית מת"מ בחיפה וכן בנצרת עילית.

מהלך נרחב זה צפוי להעמיד את מספר סניפי הבנק על כ-130, וכ-140 בקבוצת מזרחי-טפחות כולה (כולל בנק אדנים וללא בנק יהב).

בנוסף, מתכוון מזרחי-טפחות להמשיך ולהגדיל את מספר נקודות המכירה של משכנתאות, וזאת באמצעות הצבתן של נציגויות "טפחות" בסניפים המסחריים של הבנק. בסך הכול יגיע השנה מספר נקודות המכירה של הבנק בתחום המשכנתאות ליותר מ-70 בהשוואה לכ-45 סניפים בלבד, שעמדו לרשות בנק טפחות ערב המיזוג – גידול של למעלה מ-50%.

סמנכ"ל הבנק ומנהל החטיבה הקמעונאית ישראל אנגל ציין, כי תוכנית הפריסה הסניפית ל-2008 נועדה להגביר באופן ניכר את הזמינות של מזרחי-טפחות לציבור הלקוחות ולחזק את נוכחותו הפיסית של הבנק ברחבי הארץ. "רק שילוב מלא בין שני ערוצי ההפצה – הפיסי-סניפי והישיר - יכול להבטיח שירות זמין, איכותי ומקצועי לכל סוגי הלקוחות והתאמה מרבית לצרכיהם והעדפותיהם בתחום השירותים הפיננסיים", ציין אנגל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.