בנק מזרחי טפחות מרחיב שורשיו: יפתח 13 סניפים חדשים
בד בבד עם המשך פיתוחם של ערוצי הבנקאות הישירה, משקיע מזרחי-טפחות גם בהרחבת הפריסה הסניפית שלו, על-פי תוכנית העבודה של החטיבה הקמעונאית, שאושרה בימים אלה בהנהלה, מתעתד הבנק להקים בשנת 2008 13 סניפים חדשים – גידול של למעלה מ-10% ביחס למצב היום.
על-פי התוכנית, יפתח מזרחי-טפחות בשנה הקרובה סניפים בשכונות וביישובים הבאים: בקרית הממשלה בבאר שבע, ב"סיטי" של אשדוד, בקרית המדע ברחובות, בפרויקט הר-חומה ובעמק רפאים בירושלים, בבית שמש, בגבעת שמואל, בשכונת נווה-מרום ברמת גן, ברמת אביב החדשה, באזור התעשייה (צפון) ברעננה, בשכונת נווה-שאנן ובקרית מת"מ בחיפה וכן בנצרת עילית.
מהלך נרחב זה צפוי להעמיד את מספר סניפי הבנק על כ-130, וכ-140 בקבוצת מזרחי-טפחות כולה (כולל בנק אדנים וללא בנק יהב).
בנוסף, מתכוון מזרחי-טפחות להמשיך ולהגדיל את מספר נקודות המכירה של משכנתאות, וזאת באמצעות הצבתן של נציגויות "טפחות" בסניפים המסחריים של הבנק. בסך הכול יגיע השנה מספר נקודות המכירה של הבנק בתחום המשכנתאות ליותר מ-70 בהשוואה לכ-45 סניפים בלבד, שעמדו לרשות בנק טפחות ערב המיזוג – גידול של למעלה מ-50%.
סמנכ"ל הבנק ומנהל החטיבה הקמעונאית ישראל אנגל ציין, כי תוכנית הפריסה הסניפית ל-2008 נועדה להגביר באופן ניכר את הזמינות של מזרחי-טפחות לציבור הלקוחות ולחזק את נוכחותו הפיסית של הבנק ברחבי הארץ. "רק שילוב מלא בין שני ערוצי ההפצה – הפיסי-סניפי והישיר - יכול להבטיח שירות זמין, איכותי ומקצועי לכל סוגי הלקוחות והתאמה מרבית לצרכיהם והעדפותיהם בתחום השירותים הפיננסיים", ציין אנגל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
