הירידות בפתח: האם מדובר במשבר או בהזדמנות?

אייל גורביץ' מסב את תשומת לב המשקיעים למספר פרמטרים בסיסיים אחריהם מומלץ לעקוב בטרם נתקפים בחרדות ורצים למכור את תיק המניות בהפסד
אייל גורביץ |

אני מניח שכולנו נקום הבוקר עם דפיקות לב, וחששות לגבי המשך הדרך. אחרי סוף השבוע המסויט שחווה שוק המניות האמריקאי קשה לקום עם ציפיות חיוביות. בסופו של דבר, כולנו אנושיים. לפחות חלקנו. אלא שכעת נימדד במידת המקצועיות. מרבית המשקיעים הלא מקצועיים יגיבו בהתאם לתחושות המורכבות מפחדים וחרדות, כמו גם מתקוות וציפיות.

השאלה במצבים כאלה אינה מה השוק יעשה? זאת פעם לא תהיה השאלה הנכונה. השאלה היא מה תעשה אתה. האם ביום ראשון בבוקר, אחרי שאמות סיפי השוק האמריקאי רעדו בעוצמה, יש לך תוכנית מסחר מגובשת וסגורה? האם ברור לך מה מצבו של תיק המניות שלך על כל מרכיביו? האם ברור לך היכן ממקמות הוראות הסטופ? אם כן, אתה יכול להיות רגוע. שום דבר רע לא יקרה לך. ואם לא, כדאי לך היות מודאג. ולא רק היום.

האינדיקטורים

קל מאוד במצבים מסוג זה ללכת עם התחושות. לכתוב על ירידות חדות העומדות בפתח, על חוסר היציבות והתנודתיות שיאפיינו את השוק ולתבל את היתר במשפטי מחץ בעלי גוון אפוקליפטי. זה פופולארי ומביא המון קוראים. אבל תמונת המצב שונה תכלית השוני. אין ספק שהירידות שחווה השוק האמריקאי בימי המסחר האחרונים ישפיעו עלינו. השאלה עד כמה והשאלה שעולה שוב האם יהיה מדובר במשבר או בהזדמנות. לאורך תקופה ארוכה הקפדתי לחזור שוב ושוב על הנחת העבודה ולפיה כיוונו של השוק מעלה וכי כל ירידה לא תהיה משבר אלא הזדמנות. ולא מעט משברים צלחנו יחד והנה מדד המעו"ף עודנו במגמת עלייה. ואין חדש תחת השמש. סביר להניח שגם המשבר הזה יסתיים כפי שהסתיימו האחרים. עם זאת, אצביע על מספר נקודות שמטרתן לשפוך אור על המתרחש במהלך התקופה הקרובה.

1. מי שחושש ממפולת כדאי לו לזכור שמפולות אמיתיות אינן יוצאות לדרכן בחטף וללא כל התרעה מוקדמת. בלמעלה מ-90% מהמקרים, מגמות ירידה ארוכות טווח דורשות תקופת הכנה לא קצרה ובמסגרתה מסתובבות קודם על המגמות הקצרות והבינוניות ורק לאחר מכן המגמה הארוכה. במעט מאוד מקרים, יוצא לדרכו שוק דובים אמיתי ללא תקופת הכנה. היות ואני מקפיד להיצמד למקרים השכיחים, הרי שהעובדה ולפיה מדד המעו"ף מצוי במגמה ראשית ומגמה המשנית המייצגות עלייה ברורה, הרי שהנחת העבודה הבסיסית גורסת שהכיוון הכללי נותר חיובי וכי כל גל ירידות יתברר במוקדם או במאוחר כתיקון טכני ותו לא.

2. עם זאת יש להציב גבול מסוים לכל גל ירידות. מטרתו של הגבול הזה היא שחצייתו תחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה, לא הקצרות דווקא אלא הבינוניות והארוכות. עם נצא מנקודות ההנחה שגל העליות הרציף האחרון של מדד המעו"ף החל ברמת 1,030 והסתיים ברמת 1,248, הרי שתיקון מקובל יכול לדרדר את השוק לטווח שבין 1,165 – 1,110 בקירוב. רק חצייה של הרף התחתון תחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה.

3. בטווח הקצר כדאי לשים לב היטב למחזורי המסחר. זו התקופה שחשיבותם עולה. ירידה שתלווה במחזור מסחר גבוה, תעיד שתיקון יצא לדרך. כל שפל שירשם תוך עלייה בהיקפי הפעילות יעיד על גל ירידות נוסף העומד בפתח. והחשוב מכל, התנהגות מחזורי המסחר בימים בהם ינסה השוק להתאושש. עליות שילוו במחזורים נמוכים, ולא משנה עוצמת העליות, תעיד שהתיקון עדיין בעיצומו.

סיכום

בכל נקודת זמן שהיא יש לקחת בחשבון את האפשרות שתיקון עומד לצאת לדרך. וזאת רק כדי לשחק על בטוח. הסטופים חייבים להיבדק ולהיות ממוקמים במקום הנכון ואסטרטגיית המסחר חייבת להיות סגורה ומסוגרת ללא פרצות. מעבר לזה, הדינאמיקה של השוק מעלה את הסבירות ולפיה כל נסיגה תהיה קצרת טווח ותסתכם במספר אחוזים בודדים. להזכירנו, מגמות עלייה ארוכות טווח אינן מסתיימות ללא כל התרעה מוקדמת.

* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

* הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.