בעלי עניין השבוע: מה לכצמן ולאנרגיה ירוקה?
בין עסקאות בעלי עניין של השבוע בלטה נחישותו של יו"ר קבוצת גזית גלוב, חיים כצמן, אשר הגדיל פעם נוספת את אחזקתו בחברת אורמת. חברת הבת גזית אינק דיווחה השבוע כי רכשה ממניות החברה בסכום של 74.2 מיליון שקל ובשער של 54.99 שקל למניה. נזכיר, כי ב-2 לספטמבר ביצעה גזית רכישה נוספת בתמורה ל-2.56 מיליון שקל ובמחיר ממוצע של 54.4 שקל, בכך היא מעמידה את אחזקותיה בחברה על 16.69%.
רכישות אלה מצטרפות לרכישות נוספות של גזית אינק. בחודש יוני רכשה ממניות אורמת בסכום של 405 מיליון שקל לפי שער ממוצע של 47.91 שקל.
חיים כצמן, יו"ר גזית אינק אמר השבוע: "מזה זמן אנו מחזיקים בכמות מסוימת של מניות אורמת ועוקבים אחר פעילותה. משנוצרה ההזדמנות ניצלנו את מצב השוק והגדלנו את אחזקותינו בחברה. אנו מאמינים בחברה ובהנהלתה, ומאמינים בתחום האנרגיה האלטרנטיבית שבה היא מתמקדת". חיים כצמן הוסיף: "אנו רואים את אחזקותינו בחברה כהשקעה לטווח ארוך במסגרת מדיניות הקבוצה להרחיב השקעותיה".
גם קבוצת גזית גלוב דיווחו כי בכוונתם לבחון כניסה להשקעות בתחומי האנרגיה בכלל ובתחום האנרגיה החלופית בפרט. כמו כן, החליטה החברה לבחון רכישת מניות אורמת תעשיות המוחזקות בידי גזית אינק, בעלת השליטה בחברה.
דודי וייסמן, בעל השליטה בחברת אלון, בצע השבוע צעד שעיקרו הבעת אמון בחברת הרבוע הכחול ( רבוע כחול ) שבבעלותו ורכש חבילת מניות בהיקף כספי של כ-19.5 מיליון שקל. חברת אלון קנתה ב-4 לספטמבר את מניות החברה בסכום של 8.5 מיליון שקל לפי שער ממוצע של 56.8 שקל למניה ויום לאחר מכן רכשה מניות בהיקף כספי של כ-11 מיליון שקל ובמחיר ממוצע של 57.2 שקל למניה.
הרכישות האחרונות הגדילו את אחזקותיה של אלון בקמעונאית השניה בגודלה בישראל ל-70.23%. נזכיר, כי ביום חמישי שעבר רכשה אלון ממניות הרבוע הכחול בסכום של מיליון שקל וכי ביום שלישי שעבר רכשה אלון ממניות הרבוע בסכום של 1.5 מיליון שקל. בשבועיים האחרונים ביצעה אלון מספר רכישות נוספות בהיקף של כמיליון שקל ובשער של 52-54 שקלים למניה בנוסף, ביצעה אלון רכישה של 4.7 מיליון שקל לפי שער של 52.3 שקל למניה.
נזכיר כי רשת הרבוע הכחול הודיעה באמצע אוגוסט, על מהלך אסטרטגי, לפיו למעלה מ-100 סניפי "סופר סנטר" שכונתיים יוסבו לסניפי "מגה" ויציעו מחירים נמוכים, לדברי הרשת, ההנחה תהיה בסדר גודל של כ-15% מהרשתות העירוניות המתחרות. הדבר הצית כמובן מחשבות בעניין מלחמת מחירים עם שופרסל והרשתות הפרטיות והדבר צפוי לפגוע ברווח התפעולי של כל החברות המעורבות.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
