בין השורות: הביוטקים הם הקזינו החדש?
דם יזע והמון דמעות. "אווי אווי אוויי", זעק הבוקר פעיל וותיק בשוק ההון בשעה שדברתי איתו בטלפון, בעוד הוא תולה עיניים כלות במסכי הבורסה על הצניחה של מניית ביולייט. אין מה לעשות אמרתי לו, מנסה לנחם, "מי יכול לדעת בכלל איך יסתיימו הסיפורים הללו של שוק הביוטק?".
זה אוליי כל הסיפור.
הרי אין באמת איש שיודע לומר כיצד יסתיים מחזור ניסוי זה או אחר של תרופה או טיפול חדשני בתחום הרפואי של חברות ביוטכנולוגיה, כמוהן אנו מוצאים כמעט בעל בוקר בין הודעות הבורסה של החברות בפעילות בתחום. ונורא עוד יותר לדעת, כי ככל שאנו יודעים יותר פרטים על מה שקורה בחדרי המעבדות של החברות הללו - אנחנו יודעים פחות למעשה על מה שעשוי או עלול לקרות לכסף של המשקיעים בהן.
הסיפור של ביו לייט עשוי היה להיות הבוקר סיפור מצויין - כזה שכולל בתוכו המון גאווה ושמחה לחברה ולמשקיעים, וחשוב לא פחות - המון כסף. אך ביו לייט דיווחה היום (ד') לבורסה כי היא קיבלה אינדיקציה ראשונה לגבי תוצאות הניסוי הקליני בשלב הנקרא Phase II בבני אדם, למטופלים עם משקל יתר. על לפי התוצאות שכבר פרסמה החברה, "אין מובהקות סטטיסטית בין קבוצות הטיפול לבין קבוצת המבחן". ובעברית פשוטה - אין שום סימן כרגע שהטיפול שלה עובד, כי קבוצת המטופלים בתרופה לא ירדה במשקל יותר מהקבוצה של משתתפים בניסוי שקיבלו תרופת דמה (שבה אין חומר רפואי בכלל). דקות לאחר הפרסום המניה שלה צנחה ב-40% במחזור מסחר חריג של כ-4.6 מיליון שקל.
בכל קזינו יש גם מרוויחים. אי אפשר להימנע מהשוואת ההשקעה בחברות ביוטכנולוגיה להימור בקזינו ול"קזינו" אחר שכל משקיע בבורסה מכיר. אני מדבר על התהליך של שנות ה-90 המאוחרות. קראו לו "התפוצצות בועת ההיטק".
למרות המכה שחטפו אז משקיעים רבים כל כך בכל העולם - הזיכרון הציבורי היה תמיד חלש בכל הנוגע להפסד. הנה כך, בשלוש השנים האחרונות אנחנו רואים צמיחה מטורפת במספר המיזמים הרפואיים המונפקים בבורסות בכל העולם וגם אצלנו בת"א. די להציץ בנתונים שפורסמו הבוקר בבורסה על ידי החברות הנסחרות בה ולגלות לפחות עוד שני דיווחים בדיוק בתחום הזה.
הראשון, של ביוקנסל אשר דיווחה כי השלימה חלק ראשון בניסוי לטיפול שלפוחית השתן. למרות שזהו רק חלק מניסוי ולמרות שהחלק השני אפילו לא התחיל, ולמרות שהתרופה נמצאת מרחק כמה שנים טובות (או רעות) מקו הגמר אליו היא - כן או לא תגיע - עשו היום המשקיעים רווח נאה (לפחות על הנייר) של 4%-5% בדקות שלאחר הפרסום.
השני - היה דיווח של חברה בשם בריינסוויי על תוצאות ביניים בניסוי בטיפול במניה דיפרסיה שבדק מכשיר אותו היא פיתחה לטיפול בדיכאון מז'ורי. בניסוי נמצא כי 97% מהחולים שהשתתפו בו הגיבו לטיפול ו-45% מהם אף הציגו שיפור של מעל 50% במדדי הדיכאון. אם זה לא מספיק, הרי שהדיווח כלל גילוי, כי חולים אשר לא הגיבו לטיפול בתרופות פסיכיאטריות רגילות, הגיבו באופן חיובי למכשיר אותו מפתחת החברה.
המניה - אתם כבר יכולים לתאר לעצמכם - הגיבה בעליות נאות מאד של יותר מ-13% ובמחזור בולט.
כסף זורם להם בדם. אז מדובר בקזינו החדש? התשובה היא כן , אם בוחנים תופעות - כמו ריצה קבועה של מניות בתחום, ממש שניות לאחר פרסום כל הודעות חיובית שלהן בבורסות. וכמובן אם מסתכלים על ההיסטוריה של השנתיים האחרונות הרוויה סיפורים בשווקים בכל העולם, על אירועים בהם חברות ביוטק מנוצלות כדי לגרוף רווחים נאים בצורות לא חוקיות, לכאורה.
לא כדאי שנשכח (זיכרון ציבורי כבר אמרנו?) את חברת לייפוייב שמנייתה זינקה בכ-900% בתקופה של 4 חודשים בבורסת תל אביב, עד שרשות ניירות ערך פתחה בבדיקה לגבי חשדות להרצת המניה. במסגרת זו נתגלה, כי אחד מבעלי מניות המיעוט הוא אדם בעל עבר פלילי, ונחשד כי היה מעורב בכך. המניה צנחה צניחה חופשית בתוך ימים והותירה הרבה משקיעים מהציבור הפרטי דווקא - ללא ככספם.
בעיית הזמן. למרות שלכאורה, השקעה בפיתוח תרופה אמור להיות מקור מצויין להכנסה עתידית (חולים תמיד יהיו - לא?), הרי שמדובר בסופו של דבר בהשקעה עם בעיה מרכזית בולטת, בצידם של המשקיעים - בעיית הזמן. גם בתקופת "בועת ההיטק" - שיא הקזינו הבורסאי אי פעם, היו יכולים משקיעים לנסות, ולפעמים אפילו להצליח, לברוח בזמן סביר ולהפסיד רק חלק מההשקעה.
כאשר חברת תוכנה, חומרה או אינטרנט עמדה לקרוס, היו במקרים רבים הזדמנויות לזהות את הנפילה. לפעמים זה לא הספיק אך בהשוואה למצב בתחום הביוטק - הרי שמדובר בסיכון קטן בהרבה. כאשר חברת פיתוח של טיפול או תרופה מדווחת על אי הצלחת הניסוי בתרופה - אין כמעט סיכוי שהיא תשרוד... אלה, אם היא מפתחת כמה תרופות במקביל.
ויש סוג של תרופה. הרבה יותר מידי משקיעים קנו בשנים האחרונות מניות של חברות המפתחות מוצר רפואי אחד בלבד. כשתוצאות הניסויים במוצרים הללו יתפרסמו - שווי המניות הללו עלול להתנדף בדקות, או ימים ספורים, לכל היותר. לכן, כלל אצבע בהשקעה בתחום הביוטכנולוגיה הוא - בחרו סכום כסף ממנו אתם מוכנים להיפרד לתמיד, וכזה שלא יותיר אתכם בחובות.
חשוב לא פחות - בחרו חברות המפתחות סדרה ארוכה של מוצרים רפואיים, גם אם כל המוצרים שלה מבוססים על אותה טכנולוגיה - אך נבחנים כטיפולים למחלות ובעיות בריאותיות שונות. מה שלא התאים לטיפול בעקרות, עשוי יום אחד להתאים לטיפול בפסוריאזיס (ראו סיפור אינטרפארם).
בשורה התחתונה אני מוכרח לומר, שאם אתם בוחרים להיכנס לקזינו - אז הימור ב"קזינו" על חברת ביוטק עדיף על רוב סוגי ההימורים. בסופו של תהליך של שנים, הוא לפחות כזה שעשוי יום אחד להציל הרבה אנשים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
