רמון יהיה המשנה לרה"מ, שטרית שר הפנים
סבב המינויים יוצא לדרך: ראש הממשלה, אהוד אולמרט, החליט היום בצהריים על חלוקת התיקים החדשה לשרים. ח"כ מאיר שטרית ימונה לשר הפנים של מדינת ישראל, במקומו של רוני בר-און. ח"כ זאב בוים יקבל את תיק השיכון שפינה שטרית. ואילו ח"כ חיים רמון מונה למשנה לרה"מ, אך לא ימונה לשר.
למרות שעד אתמול הדיווחים מסביבת ראש הממשלה היו כי יעדיף את זאב בוים לתפקיד שר הפנים, הבוקר התהפכו היוצרות, ויריבו מבית, שר השיכון מאיר שטרית הוא זה שיקבל לידיו את הקידום ויכהן כשר הפנים הבא. בכך העדיף ראש הממשלה לנטרל אופוזיציה מבית, מאשר לתגמל את נאמניו.
במקביל, מינויו של חבר הכנסת רמון סוכם גם הוא. רמון הודיע לרה"מ כי הוא מתכוון להישאר בממשלה. הוא יקבל לידיו את תפקיד המשנה לרה"מ, אך יכהן כשר ללא תיק. רמון יהפוך לשר המקורב ביותר לרה"מ, איש סודו, וישפיע על נושאים מדיניים ביטחוניים וכלכליים. בנוסף יהיה רמון גם חבר בקבינט המדיני ביטחוני.
במקביל להחלטות לגבי שטרית בר-און ורמון, הוחלט גם כי ח"כ יעקב אדרי יקבל את תיק הנגב והגליל, ורוחמה אברהם תמונה לשרה ללא תיק. בשעה 14:30 צפויה הממשלה להתכנס ולאשר את סבב התיקים. מייד לאחר מכן יובאו המינויים לאישור הכנסת, והשרים יושבעו.
"אולמרט נאבק שיישאר"
מוקדם יותר הבהירו בלשכת ראש הממשלה, כי הוא לא יוותר על רמון במהירות. בסביבת אולמרט אמרו היום כי אולמרט נחוש בדעתו למנות את רמון לשר. אולמרט אף הבטיח לרמון כי יכולתו להשפיע בנושאים הקרובים ללבו תישמר דרך ראש הממשלה. "חיים שואל את עצמו אם לעזוב או להישאר - אולמרט נאבק שיישאר", אמרו גורמים בסביבת ראש הממשלה.
רמון אמר אתמול בפגישה עם ראש הממשלה, כי הוא מעוניין לכהן בתפקיד בעל השפעה בנושאים הקרובים ללבו – מדיניים-ביטחוניים. "עברתי שנה לא פשוטה. לחזור זה מחייב מאמץ נפשי", אמר
רמון לאולמרט. "למה אני צריך לעבור את מסכת הייסורים ובסוף להישאר עם תיק שאני לא יכול להשפיע בו". רמון התכוון, בין היתר, למשפט שעבר ולעתירות לבג"ץ שהוגשו נגד מינויו לשר.
רמון היה מוכן לקחת את הסיכון ולהתמודד בבג"ץ עם מינויו לשר, אם היה מדובר בתיק האוצר. אולם בלשכת אולמרט העריכו כי המינוי לא יעבור את המבחן המשפטי. מסיבה זו, רה"מ הציע לו לכהן כמשנה שלו, עם סמכויות בנושאים מדיניים וביטחוניים, אך רמון טען כי הוא לא מעוניין בתיק שסמכויותיו מתנגשות עם סמכויות של שרים אחרים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
