רמון יהיה המשנה לרה"מ, שטרית שר הפנים

לאחר מינוי בר-און לשר האוצר, נענה רמון להפצרות ויכהן כשר בלי תיק. שטרית הועדף על פני בוים. בכך מנטרל אולמרט גיבוש אופוזיציה בתוך קדימה. בצהריים יובאו המינויים לאישור הממשלה והכנסת
מיה בנגל, NRG |

סבב המינויים יוצא לדרך: ראש הממשלה, אהוד אולמרט, החליט היום בצהריים על חלוקת התיקים החדשה לשרים. ח"כ מאיר שטרית ימונה לשר הפנים של מדינת ישראל, במקומו של רוני בר-און. ח"כ זאב בוים יקבל את תיק השיכון שפינה שטרית. ואילו ח"כ חיים רמון מונה למשנה לרה"מ, אך לא ימונה לשר.

למרות שעד אתמול הדיווחים מסביבת ראש הממשלה היו כי יעדיף את זאב בוים לתפקיד שר הפנים, הבוקר התהפכו היוצרות, ויריבו מבית, שר השיכון מאיר שטרית הוא זה שיקבל לידיו את הקידום ויכהן כשר הפנים הבא. בכך העדיף ראש הממשלה לנטרל אופוזיציה מבית, מאשר לתגמל את נאמניו.

במקביל, מינויו של חבר הכנסת רמון סוכם גם הוא. רמון הודיע לרה"מ כי הוא מתכוון להישאר בממשלה. הוא יקבל לידיו את תפקיד המשנה לרה"מ, אך יכהן כשר ללא תיק. רמון יהפוך לשר המקורב ביותר לרה"מ, איש סודו, וישפיע על נושאים מדיניים ביטחוניים וכלכליים. בנוסף יהיה רמון גם חבר בקבינט המדיני ביטחוני.

במקביל להחלטות לגבי שטרית בר-און ורמון, הוחלט גם כי ח"כ יעקב אדרי יקבל את תיק הנגב והגליל, ורוחמה אברהם תמונה לשרה ללא תיק. בשעה 14:30 צפויה הממשלה להתכנס ולאשר את סבב התיקים. מייד לאחר מכן יובאו המינויים לאישור הכנסת, והשרים יושבעו.

"אולמרט נאבק שיישאר"

מוקדם יותר הבהירו בלשכת ראש הממשלה, כי הוא לא יוותר על רמון במהירות. בסביבת אולמרט אמרו היום כי אולמרט נחוש בדעתו למנות את רמון לשר. אולמרט אף הבטיח לרמון כי יכולתו להשפיע בנושאים הקרובים ללבו תישמר דרך ראש הממשלה. "חיים שואל את עצמו אם לעזוב או להישאר - אולמרט נאבק שיישאר", אמרו גורמים בסביבת ראש הממשלה.

רמון אמר אתמול בפגישה עם ראש הממשלה, כי הוא מעוניין לכהן בתפקיד בעל השפעה בנושאים הקרובים ללבו – מדיניים-ביטחוניים. "עברתי שנה לא פשוטה. לחזור זה מחייב מאמץ נפשי", אמר

רמון לאולמרט. "למה אני צריך לעבור את מסכת הייסורים ובסוף להישאר עם תיק שאני לא יכול להשפיע בו". רמון התכוון, בין היתר, למשפט שעבר ולעתירות לבג"ץ שהוגשו נגד מינויו לשר.

רמון היה מוכן לקחת את הסיכון ולהתמודד בבג"ץ עם מינויו לשר, אם היה מדובר בתיק האוצר. אולם בלשכת אולמרט העריכו כי המינוי לא יעבור את המבחן המשפטי. מסיבה זו, רה"מ הציע לו לכהן כמשנה שלו, עם סמכויות בנושאים מדיניים וביטחוניים, אך רמון טען כי הוא לא מעוניין בתיק שסמכויותיו מתנגשות עם סמכויות של שרים אחרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.