רמון יהיה המשנה לרה"מ, שטרית שר הפנים
סבב המינויים יוצא לדרך: ראש הממשלה, אהוד אולמרט, החליט היום בצהריים על חלוקת התיקים החדשה לשרים. ח"כ מאיר שטרית ימונה לשר הפנים של מדינת ישראל, במקומו של רוני בר-און. ח"כ זאב בוים יקבל את תיק השיכון שפינה שטרית. ואילו ח"כ חיים רמון מונה למשנה לרה"מ, אך לא ימונה לשר.
למרות שעד אתמול הדיווחים מסביבת ראש הממשלה היו כי יעדיף את זאב בוים לתפקיד שר הפנים, הבוקר התהפכו היוצרות, ויריבו מבית, שר השיכון מאיר שטרית הוא זה שיקבל לידיו את הקידום ויכהן כשר הפנים הבא. בכך העדיף ראש הממשלה לנטרל אופוזיציה מבית, מאשר לתגמל את נאמניו.
במקביל, מינויו של חבר הכנסת רמון סוכם גם הוא. רמון הודיע לרה"מ כי הוא מתכוון להישאר בממשלה. הוא יקבל לידיו את תפקיד המשנה לרה"מ, אך יכהן כשר ללא תיק. רמון יהפוך לשר המקורב ביותר לרה"מ, איש סודו, וישפיע על נושאים מדיניים ביטחוניים וכלכליים. בנוסף יהיה רמון גם חבר בקבינט המדיני ביטחוני.
במקביל להחלטות לגבי שטרית בר-און ורמון, הוחלט גם כי ח"כ יעקב אדרי יקבל את תיק הנגב והגליל, ורוחמה אברהם תמונה לשרה ללא תיק. בשעה 14:30 צפויה הממשלה להתכנס ולאשר את סבב התיקים. מייד לאחר מכן יובאו המינויים לאישור הכנסת, והשרים יושבעו.
"אולמרט נאבק שיישאר"
מוקדם יותר הבהירו בלשכת ראש הממשלה, כי הוא לא יוותר על רמון במהירות. בסביבת אולמרט אמרו היום כי אולמרט נחוש בדעתו למנות את רמון לשר. אולמרט אף הבטיח לרמון כי יכולתו להשפיע בנושאים הקרובים ללבו תישמר דרך ראש הממשלה. "חיים שואל את עצמו אם לעזוב או להישאר - אולמרט נאבק שיישאר", אמרו גורמים בסביבת ראש הממשלה.
רמון אמר אתמול בפגישה עם ראש הממשלה, כי הוא מעוניין לכהן בתפקיד בעל השפעה בנושאים הקרובים ללבו – מדיניים-ביטחוניים. "עברתי שנה לא פשוטה. לחזור זה מחייב מאמץ נפשי", אמר
רמון לאולמרט. "למה אני צריך לעבור את מסכת הייסורים ובסוף להישאר עם תיק שאני לא יכול להשפיע בו". רמון התכוון, בין היתר, למשפט שעבר ולעתירות לבג"ץ שהוגשו נגד מינויו לשר.
רמון היה מוכן לקחת את הסיכון ולהתמודד בבג"ץ עם מינויו לשר, אם היה מדובר בתיק האוצר. אולם בלשכת אולמרט העריכו כי המינוי לא יעבור את המבחן המשפטי. מסיבה זו, רה"מ הציע לו לכהן כמשנה שלו, עם סמכויות בנושאים מדיניים וביטחוניים, אך רמון טען כי הוא לא מעוניין בתיק שסמכויותיו מתנגשות עם סמכויות של שרים אחרים.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
