רמון יהיה המשנה לרה"מ, שטרית שר הפנים
סבב המינויים יוצא לדרך: ראש הממשלה, אהוד אולמרט, החליט היום בצהריים על חלוקת התיקים החדשה לשרים. ח"כ מאיר שטרית ימונה לשר הפנים של מדינת ישראל, במקומו של רוני בר-און. ח"כ זאב בוים יקבל את תיק השיכון שפינה שטרית. ואילו ח"כ חיים רמון מונה למשנה לרה"מ, אך לא ימונה לשר.
למרות שעד אתמול הדיווחים מסביבת ראש הממשלה היו כי יעדיף את זאב בוים לתפקיד שר הפנים, הבוקר התהפכו היוצרות, ויריבו מבית, שר השיכון מאיר שטרית הוא זה שיקבל לידיו את הקידום ויכהן כשר הפנים הבא. בכך העדיף ראש הממשלה לנטרל אופוזיציה מבית, מאשר לתגמל את נאמניו.
במקביל, מינויו של חבר הכנסת רמון סוכם גם הוא. רמון הודיע לרה"מ כי הוא מתכוון להישאר בממשלה. הוא יקבל לידיו את תפקיד המשנה לרה"מ, אך יכהן כשר ללא תיק. רמון יהפוך לשר המקורב ביותר לרה"מ, איש סודו, וישפיע על נושאים מדיניים ביטחוניים וכלכליים. בנוסף יהיה רמון גם חבר בקבינט המדיני ביטחוני.
במקביל להחלטות לגבי שטרית בר-און ורמון, הוחלט גם כי ח"כ יעקב אדרי יקבל את תיק הנגב והגליל, ורוחמה אברהם תמונה לשרה ללא תיק. בשעה 14:30 צפויה הממשלה להתכנס ולאשר את סבב התיקים. מייד לאחר מכן יובאו המינויים לאישור הכנסת, והשרים יושבעו.
"אולמרט נאבק שיישאר"
מוקדם יותר הבהירו בלשכת ראש הממשלה, כי הוא לא יוותר על רמון במהירות. בסביבת אולמרט אמרו היום כי אולמרט נחוש בדעתו למנות את רמון לשר. אולמרט אף הבטיח לרמון כי יכולתו להשפיע בנושאים הקרובים ללבו תישמר דרך ראש הממשלה. "חיים שואל את עצמו אם לעזוב או להישאר - אולמרט נאבק שיישאר", אמרו גורמים בסביבת ראש הממשלה.
רמון אמר אתמול בפגישה עם ראש הממשלה, כי הוא מעוניין לכהן בתפקיד בעל השפעה בנושאים הקרובים ללבו – מדיניים-ביטחוניים. "עברתי שנה לא פשוטה. לחזור זה מחייב מאמץ נפשי", אמר
רמון לאולמרט. "למה אני צריך לעבור את מסכת הייסורים ובסוף להישאר עם תיק שאני לא יכול להשפיע בו". רמון התכוון, בין היתר, למשפט שעבר ולעתירות לבג"ץ שהוגשו נגד מינויו לשר.
רמון היה מוכן לקחת את הסיכון ולהתמודד בבג"ץ עם מינויו לשר, אם היה מדובר בתיק האוצר. אולם בלשכת אולמרט העריכו כי המינוי לא יעבור את המבחן המשפטי. מסיבה זו, רה"מ הציע לו לכהן כמשנה שלו, עם סמכויות בנושאים מדיניים וביטחוניים, אך רמון טען כי הוא לא מעוניין בתיק שסמכויותיו מתנגשות עם סמכויות של שרים אחרים.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
