רמון יהיה המשנה לרה"מ, שטרית שר הפנים

לאחר מינוי בר-און לשר האוצר, נענה רמון להפצרות ויכהן כשר בלי תיק. שטרית הועדף על פני בוים. בכך מנטרל אולמרט גיבוש אופוזיציה בתוך קדימה. בצהריים יובאו המינויים לאישור הממשלה והכנסת
מיה בנגל, NRG |

סבב המינויים יוצא לדרך: ראש הממשלה, אהוד אולמרט, החליט היום בצהריים על חלוקת התיקים החדשה לשרים. ח"כ מאיר שטרית ימונה לשר הפנים של מדינת ישראל, במקומו של רוני בר-און. ח"כ זאב בוים יקבל את תיק השיכון שפינה שטרית. ואילו ח"כ חיים רמון מונה למשנה לרה"מ, אך לא ימונה לשר.

למרות שעד אתמול הדיווחים מסביבת ראש הממשלה היו כי יעדיף את זאב בוים לתפקיד שר הפנים, הבוקר התהפכו היוצרות, ויריבו מבית, שר השיכון מאיר שטרית הוא זה שיקבל לידיו את הקידום ויכהן כשר הפנים הבא. בכך העדיף ראש הממשלה לנטרל אופוזיציה מבית, מאשר לתגמל את נאמניו.

במקביל, מינויו של חבר הכנסת רמון סוכם גם הוא. רמון הודיע לרה"מ כי הוא מתכוון להישאר בממשלה. הוא יקבל לידיו את תפקיד המשנה לרה"מ, אך יכהן כשר ללא תיק. רמון יהפוך לשר המקורב ביותר לרה"מ, איש סודו, וישפיע על נושאים מדיניים ביטחוניים וכלכליים. בנוסף יהיה רמון גם חבר בקבינט המדיני ביטחוני.

במקביל להחלטות לגבי שטרית בר-און ורמון, הוחלט גם כי ח"כ יעקב אדרי יקבל את תיק הנגב והגליל, ורוחמה אברהם תמונה לשרה ללא תיק. בשעה 14:30 צפויה הממשלה להתכנס ולאשר את סבב התיקים. מייד לאחר מכן יובאו המינויים לאישור הכנסת, והשרים יושבעו.

"אולמרט נאבק שיישאר"

מוקדם יותר הבהירו בלשכת ראש הממשלה, כי הוא לא יוותר על רמון במהירות. בסביבת אולמרט אמרו היום כי אולמרט נחוש בדעתו למנות את רמון לשר. אולמרט אף הבטיח לרמון כי יכולתו להשפיע בנושאים הקרובים ללבו תישמר דרך ראש הממשלה. "חיים שואל את עצמו אם לעזוב או להישאר - אולמרט נאבק שיישאר", אמרו גורמים בסביבת ראש הממשלה.

רמון אמר אתמול בפגישה עם ראש הממשלה, כי הוא מעוניין לכהן בתפקיד בעל השפעה בנושאים הקרובים ללבו – מדיניים-ביטחוניים. "עברתי שנה לא פשוטה. לחזור זה מחייב מאמץ נפשי", אמר

רמון לאולמרט. "למה אני צריך לעבור את מסכת הייסורים ובסוף להישאר עם תיק שאני לא יכול להשפיע בו". רמון התכוון, בין היתר, למשפט שעבר ולעתירות לבג"ץ שהוגשו נגד מינויו לשר.

רמון היה מוכן לקחת את הסיכון ולהתמודד בבג"ץ עם מינויו לשר, אם היה מדובר בתיק האוצר. אולם בלשכת אולמרט העריכו כי המינוי לא יעבור את המבחן המשפטי. מסיבה זו, רה"מ הציע לו לכהן כמשנה שלו, עם סמכויות בנושאים מדיניים וביטחוניים, אך רמון טען כי הוא לא מעוניין בתיק שסמכויותיו מתנגשות עם סמכויות של שרים אחרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).